מה יהיה כשאחות שלו תרצה להתחתן?

[קלודט]

מה יהיה כשאחות שלו תרצה להתחתן?

שאל אותי חבר קרוב? אני באופן אישי, לא הייתי מתחתן עם בחורה שבמשפחתה חולה נפש. זה מפחיד וזה תורשתי. אתם חושבים שזה באמת נכון? שזה יכול להפריע? ואם כן מה עושים? הרי אי אפשר להסתיר את המצב וזה גם נראה לי ממש לא הוגן.

 

[jinjetta]

שאלה קשה..

יש חששות, במיוחד משום הפן התורשתי, אבל נדמה לי (וזה גם מה שאני אומרת לאנשים סביבי) שאין תעודות ביטוח בחיים, אם לא מחלת נפש יכולות להיות 1001 צרות אחרות - נו אז? אנשים שמחליטים להתחתן לרוב (כך אני מקווה) עושים זאת מתוך רגשות עמוקים יותר מאשר החשש ממחלת נפש. אני לא מסתירה את המחלה של אח שלי, ואני גם תמיד שמחה להסביר שלא מדובר בדימוי הדרקוני של חולה הנפש כפי שנוטים לצייר בסרטים או בספרים, ושכל עוד הוא לוקח את התרופות באופן סדיר הוא בסדר גמור (יש בעיות אחרות, אבל זה כבר סיפור אחר). אם מישהו לא ירצה להיות איתי או להנשא לי משום שאח שלי חולה, הרי שזה בסדר גמור משום שגם אני לא ארצה להיות עם אדם כזה ששופט בני אדם על סמך המגבלות שלהם. אני מחזיקה בדעה שאין טעם להסתיר, כי כמו שלא מתביישים במחלות אחרות או מגבלות אחרות, הרי שאין טעם להתבייש במחלת או פגיעת נפש כלשהי - חוסר המידע שיש לציבור הרחב אודות המגבלה הזו או הבעיה הזו היא שגורמת להכל להראות נורא כל כך. עם זאת, זכותו של כל אדם לעשות את השיקולים שלו לפני כניסה למערכת יחסים ארוכת טווח ומחייבת. לכן, חשוב לדבר על הדברים, לא להסתיר (אבל גם לא חייבים לבוא עם הצהרת כוונות ותיק רפואי לפגישה הראשונה), להשיג מידע מהימן (אני עצמי לא יודעת את הנתונים המדויקים על מידת התורשה שבמחלות נפש, והאם בכל המקרים זה אותו דבר) ולקבל החלטות על סמך הנתונים האלה, ולא על סמך הסטריאוטיפ של חולה הנפש שמדבר לעצמו ברחוב תוך כדי שהוא מזיל ריר - הרוב פשוט אינם כאלה. מרבית חולי הנפש מטופלים (בין אם בתרופות ובין אם בטיפול פסיכיאטרי אחר) ומתפקדים במידות שונות (תעסוקה, חיי זוגיות וחברה ועוד..) כאנשים רגילים לכל דבר.

 

[ל ו ל י ת]

כל מילה פגז

יכולה רק לומר שהנושא העסיק גם אותי בעבר והתשובה שנתתי לעצמי היתה כמו שג'ינג'טה כתבה כאן. גיליתי שזה מפחיד אותי הרבה יותר מאשר את בני הזוג שהיו. אני חושבת שברגע שאני אישית נרגעתי, שידרתי דבר דומה לסביבה. בן הזוג שלי (בעלי) לא נרתע מהדבר בכלל, הוא נכנס והכיר את המשפחה ויודע הכל. אם יש דברים שמרתיעים את שנינו הם יותר סביב הטירוף שבו מתנהלת משפחתי. הכוונה היא לא השגעון של האדם הבודד אלא דפוסי התנהגות מטורפים של אנשים שנקראים בריאים בנפשם במשפחה, והשפעת התנהגויות אלה שלהם על משפחתנו החדשה.

 

[firewall29]

הסתרת המחלה...

הדיעה הרווחת בציבור היא שחולה נפש זה מחלה נוראית וקשה ומי שחולה בה ממש מסכן (לפי דעתי המסכנים האמיתים הם המשפחה) לעצם הענין אני אתן לך סיפור אישי מהחיים: יש לי אח חולה נפשית, בנוסף גם אימי חולה נפשית מאז שאני זוכר את עצמי. יש לי אחות שעומדת להתחתן בקרוב והיא בדילמה נורא קשה: המשפחה יודעת על אמא שלי שהיא חולה וכו' אבל על אחי הם לא יודעים כלום החתן יודע הכל ראה ושומע ולא מסתירים ממנו כלום הוא בחר לא לספר להוריו על העניין אז האם לספר או לא? מה דעתך אם המשפחה שלו תדע על כך האם הכל יתבטל? שאוהבים אז אוהבים וגם: "הפוסל במומו פוסל"... האם לא יתכן מצב כי החבר שלך או מישהו ממשפחתו יחלה בעתיד? לגבי תורשה - לא מבין כל כך בזה לצערי אבל למיטב ידעתי הרבה חולי נפש מקבלים את זה בתורשה - ולעומת זאת קראתי מאמר לפני זמן רב ששם היה כתוב ש-80 אחוז מהאוכלוסיה חולה נפש והוא לא יודע על כך רק אצל אחוזים בודדים זה מתפרץ. אני לא חושב שצריך להעניש את אחד מבני המשפחה כי יש לו בבית חולה נפש הוא כבר נענש. אבל אני מדבר מהצד שיש בו את המחלה - אצלי אפילו זה כבר בא בזוגות שניים שניים..... תחשוב טוב יהיה טוב.....

 

[ל ו ל י ת]

הי firewall29, ונקודה למחשבה...

אני חושבת שאם החתן החליט לא לספר בשלב זה, כנראה הוא יודע מה הוא עושה. אם אתה מרגיש נוח איתו, נסה לשאול אותו ולברר למה החליט לא לספר בינתיים. דווקא מעיין לדעת מה הוא יענה. ואגב, לדעתי המשפחה סובלת אבל החולה עצמו סובל לא פחות. אולי אי אפשר להשוות את הסבל של משפחה ושל החולה כי זה על מישורים אחרים לגמרי. לגבי איך מקבלים את המחלה לדעתי לא הכל ידוע עדיין, ואם היינו חושבים שזה מגיע מתורשה (רק) אז לא היינו מביאים לעולם ילדים!

 

[firewall29]

לולית....

היי החתן החליט לא לספר למיטב ידעתי כי הוא מפחד מהתגובה המשפחתית שלו אני מניח שיגידו לו : אם האמא חולה ועכשיו הבן חולה חלילה גם הבת(אישתו לעתיד) עלולה להיות חולה שוב זאת נקודת ההנחה שלי ואני מניח שגם במקרים אחרים לאשנים אחרים הם ינהגו כמעט אותו הדבר..... לגבי כך שמי שסובל זה השמפחה אני אומר מנקודת ראות שלי את העניין אצלי בבית שוב כל עניין לגופו. מי שחולה נפשית קשה לו להבחין מה קורה איתו בדרך כלל המודעות העצמית כלפיהם היא לא הכי טובה הם מרגישים חולים ולכן נוטלים תרופות וכדורים. מהמשפחה כל מה שנדרש זה תביאו לי תקנו לי תעשו לי תרבות השנורר הישראלית- שוב זה המקרה הפרטי שלי לא יודע איך זה אצלך אבל החולה הסבל שלו הוא יחסית קטן אמנם הוא נאבק במחלה או מנסה ויש כאלה שכבר מקבלים את זה שהם חוליםפ כמובן מאליו. ואז הסבל האמיתי האו של המשפחה אשר נמצאת בהתמודדות יום יומית קשה ולא תמיד יכולה לעזור ועומדת לפעמים בחוסר אונים. החולה לא בוכה כמעט מי שובכה זה המשפחה על כך שצריך לטפל בחולה....וזה מצריך משאבים הפסד ימי עבודה וכו' העיקר שלא יפול בין הכסאות.... שבת שלום......

 

[ל ו ל י ת]

firewall29

לגבי החתן-כנראה שהוא יודע טוב טוב עם מי יש לו עסק, ועושה את הדבר שמבחינתו נכון על מנת להגן על הקשר שלו ושל אחותך. אגב, רק מהודעתך הזו הבנתי מי חולה במשפחתך, בהתחלה לא הבנתי (מההודעה המקורית שלך). מתוך חילוף ההודעות ביננו אני למדה שבאמת זה כל מקרה לגופו. אחותי חולה והיא סובלת מאד, הרבה יותר מאיתנו לדעתי, או לפחות במישור אחר לגמרי מאיתנו, סוג אחר של סבל. אני חושבת שהקושי אצלה זה לא רק המחלה אלא תנאי-המחיה שלה והבית (בני המשפחה שעימם היא חיה), שמפאת רצון שלא לחשוף פרטים מזהים לא אפרט על זה כאן. אני מבינה שאתם מאד סובלים בבית סביב מה שקשור באמא שלך, אם יבוא לך לפרט קצת אני כאן. בכל מקרה אני מאחלת לאחותך להצליח בזוגיות עם בעלה לעתיד ולך להצליח למצא גם את הדרך לחיים טובים וקלים יותר, לא הבנתי אם אתה חי (פיזית) בבית או מחוצה לו. מצד שני (מנסיון) גם כשיוצאים זה עדיין קשה (אבל עדיף).

 

[מלאך ורוד]

היי קלודט, תבין דבר ...............

מחלת נפש זה יכול להיות הרבה דברים, זה יכול להיות דיכאונות, וזה יכול להיות פיגור ועוד מיליון דברים אחרים. רציתי שתבין דבר: אם אתה לא רוצה לצאת עם מישהי בגלל שמישהו במשפחה שלה חולה נפש, רציתי שתבין משהו. חולי נפש הם בני אדם ככולנו, שהם לפעמיים טיפה יותר רגישים או טיפה יותר עצבניים וכ"ו..... לפעמיים יש להם נקודה שבהם הם נשברים ומתחילים בהרס עצמי, הדבר היחיד שיכול לעזור להם מאוד , זה מישהו שיאהב אותם, ולא מישהו שידחה אותם בגלל המחלה.

 

[גילגולה היחידה]

בל דאגה-האהבה מנצחת

לצערי, לאחותי התפרצה המחלה בגדול בדיוק כשמצאתי את בחיר לבי ונכנסתי להריון, ואפילו עברתי תקיפה ממנה, ולמרות הכל, האהבה בהחלט מנצחת, כי כשזה זה, אז זה לא מה שישבור. (ונא לא לחפש תירוצים...אם לא הולך בזוגיות שלכם, ז\ה בטח לא בגלל האח/ות המסכנים...אולי גם לנו יש חלק בזה? אה? אה? ותחשבו על זה.) בהצלחה

 

[SchizoFriend]

לצערי האהבה לא תמיד מנצחת...

אבל זה מצב שמראה מה האהבה באמת שווה... פעם חשבתי שבעיות נפשיות שלי הן מיכשול ביצירת קשר, היום אני יודע שיש כל כך הרבה אנשים חרות בעולם, כל כך הרבה אנשים סתומים, אטומים, בעלי דעות קדומות, אינטרסנטים, ואגואיסטיים, והם כל כך נפוצים, שמה שקורה לרובנו זה שאנחנו מוצאים את עצמנו נשואים לכאלה , או בקשרים עם אנשים שלא מסוגלים ואהבה, או לחדוות אדם אמיתית. חברה טובה, אמרה לי שלספר ל"בת זוג פוטנציאלית" על המצב שלי, זה לא לספר לה איזה דבר איום ונורא, אלה להעביר אותה איזו בדיקה שמראה מה היא באמת שווה. כי אדם שלא מסוגל לקבל אדם שהוא אוהב וטוב לו איתו, רק בגלל שהוא גם פתאום מגלה עליו דבר שכזה, הוא אדם שמראש לא ראוי להיות חבר שלי או של מישהו ממשפחתי. המצב הנפשי שלי הוא מסננת אנושית מעולה, איתה קל לי לנפות את "הלא ראויים" לי. כל החברים שלי היום הם בני אדם מקסימים, משכמם ומעלה, אנושיים, ואני איתם טוב , כמו שהם טובים אתי. חתונה נישואין , גנטיקה ? ותורשה ? גועל נפש.... אדם שעושה שיקולים וחישובים של ערך החומר הגנטי שלי, במקום לראות אותי כבן אדם שנמצא מולו וטוב לו. טפו...טפווו... גועל נפש, להקיא...! יש הרבה אנשים כאלה בעולם... אבל מי רוצה מגעילים שכאלה בתור חברים או בני זוג? נכון קשה למצוא אנשים טובים, אבל מבחינתי מצב נפשי כמו שלי או של אחרים ובני משפחותיהם, זה מסננת , מסננת מעולה עם חורים קטנים, שהזבלים לא רוצים לעבור בה, אבל מי באמת רוצה קשר איתם? לדעתי, זה ברכה. מקשה על מציאת בן או בת זוג... אבל עוזר שלא להיתקע לחיים עם בן או בת זוג שהם אנשים דוחים. וזה מה שיש לי להגיד על זה.