מה יהיה הסוף?
הצלתי עכשיו את החיים של השכנה שלי, היא ניסתה להתאבד. אני יושב ומשנן חומר במתמטיקה כשאני מריח פתאום גז. זה לא מהמטבח, אני יוצא לפרוזדור והוא מסריח מגז. אני דופק אצל השכן, זה לא ממנו. גם לא משאר השכנים. יש רק דלת אחת שלא ענו, של השכנה שגרה דלת לידי. אומללה, אשה בודדה, עולה חדשה. רק היום בעל הבניין ביקש ממני רשות להיכנס לחדרי כי משם אפשר לנתק את החשמל לדירה שלה, הוא אמר שלא שלמה לו וכבר היתה צריכה לפנות את החדר בשבוע שעבר. אח"כ שמעתי אותו משוחח איתה, והיא התנתה בפניו את צרותיה, ושנמאס לה מהחיים ולא רואים את האור בקצה המנהרה וכו´. כנראה שנתן לה ארכה של כמה ימים כי הוא באמת אדם טוב, והיא באמת מסכנה. בקיצור, לא יודע למה אבל תיכף חשבתי שהיא ניסתה להתאבד, אני משתף את השכנים בחששותי. בטח פתחה את הגז לקחה כדור שינה ונרדמה בתקוה לא לקום. אנו צועקים את שמה, חובטים בדלת, אין קול, יש אור. משהו מביא לום, מנסים לפרוץ, עכשיו בטוח מרגישים שהריח משם. אני מתקשר למכבי אש, יש לציין שתוך פחות מחמש דקות הם היו במקום. הם פורצים את הדלת, ו..אלוהים אדירים היא היתה ישובה ליד הכיריים הראש שלה מוטל על משטח השיש, חסרת הכרה. צינור הגז היה מנותק מהכיריים והגז דלף בחופשיות. גם האמבולנס הגיע במהירות ראויה לציון, וזהו, פינו אותה והיא תהיה בסדר. זה קרה ממש עכשיו, לפי הספרים אני אמור להרגיש הרגשה מרוממת שבזכות עירנותי ניצלו חיים. אבל אני מרגיש בדיוק להיפך, עצב, דיכאון, יאוש. כ"כ הרבה אנשים שאני מכיר ואני בכללם שנמצאים במצב של חוסר אונים, מכל הבחינות. ואני חושב, קיבינימט הפתרון שהיא בחרה הוא כ"כ לא משולל היגיון. מה יהיה עם המדינה שלנו? בכל התחומים הכל סוגר עלינו, לפעמים אני אומר לעצמי יאללה תהנה מהיום כי מחר יהיה יותר גרוע. בכולופן, לא אתפלא אם מחר שכנתי תכעס עלי שבגללי היא עדיין בחרה. במיץ של החרה. זהו, חוצ´מזה הכל חרגיל, לומדים הרבה בתקוה להשלים את הפער המחורבן באיזשהו יום. אוהב אתכם מאוד. "טב למיטב טן דו מלמיטב ארמלו"
הצלתי עכשיו את החיים של השכנה שלי, היא ניסתה להתאבד. אני יושב ומשנן חומר במתמטיקה כשאני מריח פתאום גז. זה לא מהמטבח, אני יוצא לפרוזדור והוא מסריח מגז. אני דופק אצל השכן, זה לא ממנו. גם לא משאר השכנים. יש רק דלת אחת שלא ענו, של השכנה שגרה דלת לידי. אומללה, אשה בודדה, עולה חדשה. רק היום בעל הבניין ביקש ממני רשות להיכנס לחדרי כי משם אפשר לנתק את החשמל לדירה שלה, הוא אמר שלא שלמה לו וכבר היתה צריכה לפנות את החדר בשבוע שעבר. אח"כ שמעתי אותו משוחח איתה, והיא התנתה בפניו את צרותיה, ושנמאס לה מהחיים ולא רואים את האור בקצה המנהרה וכו´. כנראה שנתן לה ארכה של כמה ימים כי הוא באמת אדם טוב, והיא באמת מסכנה. בקיצור, לא יודע למה אבל תיכף חשבתי שהיא ניסתה להתאבד, אני משתף את השכנים בחששותי. בטח פתחה את הגז לקחה כדור שינה ונרדמה בתקוה לא לקום. אנו צועקים את שמה, חובטים בדלת, אין קול, יש אור. משהו מביא לום, מנסים לפרוץ, עכשיו בטוח מרגישים שהריח משם. אני מתקשר למכבי אש, יש לציין שתוך פחות מחמש דקות הם היו במקום. הם פורצים את הדלת, ו..אלוהים אדירים היא היתה ישובה ליד הכיריים הראש שלה מוטל על משטח השיש, חסרת הכרה. צינור הגז היה מנותק מהכיריים והגז דלף בחופשיות. גם האמבולנס הגיע במהירות ראויה לציון, וזהו, פינו אותה והיא תהיה בסדר. זה קרה ממש עכשיו, לפי הספרים אני אמור להרגיש הרגשה מרוממת שבזכות עירנותי ניצלו חיים. אבל אני מרגיש בדיוק להיפך, עצב, דיכאון, יאוש. כ"כ הרבה אנשים שאני מכיר ואני בכללם שנמצאים במצב של חוסר אונים, מכל הבחינות. ואני חושב, קיבינימט הפתרון שהיא בחרה הוא כ"כ לא משולל היגיון. מה יהיה עם המדינה שלנו? בכל התחומים הכל סוגר עלינו, לפעמים אני אומר לעצמי יאללה תהנה מהיום כי מחר יהיה יותר גרוע. בכולופן, לא אתפלא אם מחר שכנתי תכעס עלי שבגללי היא עדיין בחרה. במיץ של החרה. זהו, חוצ´מזה הכל חרגיל, לומדים הרבה בתקוה להשלים את הפער המחורבן באיזשהו יום. אוהב אתכם מאוד. "טב למיטב טן דו מלמיטב ארמלו"
