מה יגידו הפולניות...

[shlomitit]

ואגב, כמו שכתבתי, הבכורה שלי לא היתה ככה

כתינוקת, אבל יום אחד כשהיתה בת ארבע וחצי בערך היא שיחקה עם כפתור בפה. לא שמנו לב לכך עד שהיא התחילה להשתעל ולעשות קולות של הקאה ושל חנק. בעלי הכניס לה אצבע לגרון והיא הקיאה אוכל וכפתור. צריך לשים לב גם בגילאים האלה.

 

[מחכה למשיח]

רק הבן שלי לא היה מכניס כלום לפה מלבד אוכל?

רק עכשו, בערך מגיל שנתיים, כשהחל ללכת לגן הוא מדי פעם מכניס דברים לפה. כשהיה קטן ראיתי ולכן הייתי רגועה מאוד, הוא לא הכניס שום דבר בלי להראות לי לפה שלו. אפילו פעם כשהלכנו לבדוק לו גן הוא מצא נעץ על הריצפה בגן ועשה קולות של משהו מסוכן ונתן לנו, הוא בכלל לא חשב להכניס לפה. וזה לא שמנעתי ממנו הוא פשוט לא ניסה. הוא קיבל בקבוק, אוכל, חיתול בד שהיה מכניס לפה, וזהו. בקושי נשכנים הכניס לפה. היה נראה לי מוזרף אבל זה לא שעשיתי משהו בנדון. פשוט סמכתי עליו וזהו, אבל ידעתי שכל הילדים מכניסים והוא לא. לכן כשהסביבה חששה מדברים קטנים סביבו אני ממש הייתי רגועה. גם היום אני לא דואגת.

 

[shlomitit]

הבכורה שלי היתה ככה.

תמיד תהיתי מה זה כל הילדים המלוכלכים האלה שמכניסים את כל העלים והאדמה לפה. ואז באו השניים האחרים והראו לי מה זה כל הילדים המלוכלכים האלה.

 

[מחכה למשיח]

טוב לפחות הוא לא היחיד

 

[GiveretMegunderet]

לא מבינה מה ההתרגשות

את הילדים בקיבוצים היו מעודדים פעם לזחול בחול ולטעום, ולאורחים מהעיר שהיו על סף העלפון היו מרגיעים שאין להם מה לדאוג, חול זה לא טעים...

 

[regvuv1]

הייתי צריכה כנראה לגדול בקיבוץ

עד היום אני זוכרת מה זה טעם של חול, אבל עוד יותר מזה את הטעם של סבון. זה אכן לא טעים!

 

[shlomitit]

הבעיה היא לא הטעם

הבעיה היא החשש מחנק. החשש הזה פחות קיים בחול. אגב, בתור בוגרת קיבוץ ממש לא עודדו אותנו לאכול חול! אבל אם מישהו במקרה הכניס לפה, אף אחד לא היה היסטרי. זה אגב, נכון גם היום. מי שכבר מכניס את הילדים שלו לחול, לפחות מה שאני רואה, לא הכי היסטרי בעולם שהם יכניסו אותו לפה. (לחול יש גם איזה שהוא ערך חיסוני, בגלל התולעים שבדרך כלל עוברות דרכו. אז לילד אולי יש תולעים אבל היום ידוע שתולעים במעיים הרבה פעמים הן ערובה לכך שווירוסים רבים לא שורדים בגוף.)

 

[babkas]

גם כמוך...

לא מנעתי ממנה להכניס דברים לפה. כך הוצאיתי לה דקות לפני עלייה לטיסה חתיכה של זכוכית! כמובן שהוצאיתי וגם סיגריות אני מוציאה... מצד שני האני מפחדת ממטבעות, עגבניות שרי וכו'. באוכל של החתול יותר התריד אותי המים שלה, תפסתי אותה שותה מזה ופוחדת שלא תטבע חלילה מקערית מים (אפשרי בכלל). הרופא שלנו הסביר שכל עוד הם לא נחנקים, עדיף ךא להכניס את העצבאות שלנו לה שלה כי הסכנה שנזיק ונדחוף את מה שיש לה בפה גדול מאוד. בגדול לתת לה להתמודד עם מה שהיא מכניסה לשם.

 

[פיונה ירוקה]

לבת שלי נכנס חרוז לאף

לפני כמה ימים ובילינו שעה מורטת עצבים במיון. היא בת 2.9 ומאז שהיא פיצפונת היא חשופה לחפצים קטנים. היא יודעת ומבינה שלא מכניסים לפה, אבל מעולם לא דיברנו על האף. זה קרה כשהייתי ממש לידה (באוטו). לדעתי היא שחקה עם החרוז באזור הפנים ואז היא משכה באף (נזלת) והוא פשוט נשאב פנימה. המזל היה שהיא אמרה לנו את זה באותו רגע כך שיכלנו לטפל בזה מיידית. אגב, הרופא במיון אמר שאחד הדברים שאסור לעשות הוא לנסות להוציא לבד (עם פינצטה, למשל) כי עלולים לגרום לדימומים ו/או חלילה לדחוף פנימה עוד יותר. אני יודעת, זה נשמע ברור, אבל המחשבה להוציא את החרוז לבד עלתה לנו לרגע לראש.