מסכים ו...
האמירה הזו: "החוקים הקיימים כיום הם לאלו אשר עדיין לא הגיעו למסקנה שהכול אחד והאדם אינו נפרד מחברו" לדעתי היא נכונה ולא נכונה. הבה נראה את ההקשר שבו נאמר הפסוק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ": לֹא, תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. וְלֹא-תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי, לַשָּׁקֶר: וְחִלַּלְתָּ אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה. לֹא-תַעֲשֹׁק אֶת-רֵעֲךָ, וְלֹא תִגְזֹל; לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר, אִתְּךָ--עַד-בֹּקֶר. לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ--וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה. לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט--לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל: בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ: אֲנִי יְהוָה. לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. יח לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי יְהוָה. ויקרא יט מדוע יש צורך לחזור כל פעם ולציין ש"אֲנִי יְהוָה"? לדעתי הדבר בא לומר בהמשך לפסוק בתהלים "שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד" תהלים טז, שצריך לראות תמיד את ה', שהוא אחד, בכל דבר. לראות מבעד לתופעות המרובות את האחדות השורה בכל. החזרה על האמירה "אֲנִי יְהוָה" באה להגיד לדעתי: ואהבת לרעך כמוך, כי אתה והוא זה אני ואני אחד אז אתה והוא זה לא שנים - זה אחד. אז עזוב את האגו המצומצם שלך שאומר אני אני ואתה אתה אלא תגיד אני אוהב אותך כמו שאני אוהב את עצמי כי אין אני נפרד יש רק אֲנִי יְהוָה. התורה מביאה את הפסוק הזה בשיאם של חוקים מוסריים מאוד נעלים, הן לתקופה שבה הם נאמרו והן להיום. אפשר, אגב, אפילו למצוא כמה מההסכמות שם: לשמור על טוהר המילה: לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. וְלֹא-תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי, לַשָּׁקֶר: לא לקחת שום דבר באופן אישי: לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; לא להניח הנחות: לֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. וְלֹא-תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי, לַשָּׁקֶר: אבל בהמשך למה שאתה כתבת: "החוקים הקיימים כיום הם לאלו אשר עדיין לא הגיעו למסקנה שהכול אחד והאדם אינו נפרד מחברו" אני חושב שהחוקים קיימים במיוחד בשבילי כדי לתת לי סייג שיאפשר את הריסון של כל הרגשות שעדיין גועשים בי ושל כל היצרים שעדיין קיימים בי ולא מאפשרים לי תמיד לחוש בכל הווייתי את האחדות השורה בכל. אמנם, אני הגעתי למסקנה שהכל אחד, אבל זה לא מספיק לדעת זאת במַינד. אני עדיין לא מואר והרבה אנשים שמבינים שהכל אחד אינם מוארים עדיין ולכן לא תמיד הידיעה במינד מספיקה. מספיק שאפגע במקום שעדיין לא נרפא רגשית, אחווה את הנפרדות הזו וכל הידיעה השכלית לא תעזור. אני מאמין שבאחרית הימים, במהרה בימינו, כאשר תהיה מסה קריטית של אנשים שכל הווייתם יודעת שהכל אחד אז יתקיים הכתוב: עַל כֵּן נְקַוֶּה-לָּךְ ה' אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל-בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךֶ: ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל-כָּל-הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: (מתוך התפילה) אני מבין את הקטע הזה כאומר שבאחרית הימים תודעת האחדות השורה בכל תהיה לכולם ואז תתקיים הנבואה: "וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה, וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ יְהוָה--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת יְהוָה. וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו. וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה, כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן. כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים. ישעיהו יא אולי הביטוי "חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי" מדבר על דור שלם ולא על אדם אחד?
