מה זו הארה?

[מודטחדש]

מה זו הארה?

אני שומע על זה דעות שונות. האם מישהו כאן יכול להסביר (רצוי בקיצור) מה זה? מה מאפיין אדם בהארה? איך החיים שלו? מה הוא עושה? כל אלה.

 

[בן טל-שחר]

"אני שומע על זה דעות שונות"

מפני שיש לגבי זה דעות שונות.

מטבען של מלים, במיוחד מלים כמו "הארה" או "אהבה", שהן עשויות להצביע על דברים שונים מאד, בקרב דוברים שונים ומאזינים שונים.

ניתן לומר שקיים עיוות תפישתי כבד מאד, המשותף לכולנו, בואריאציות שונות ובמידות שונות, המונע מאיתנו לתפוש את עצמנו ואת המציאות באופן ישיר, פשוט וצלול.
יש המתכוונים ב"הארה" למצב קבוע של שחרור מלא מעיוות תפישתי זה.

עיוות זה מכונה לעתים גם "שינה".
יש המכנים את השחרור מהעיוות התפישתי הזה בכינוי "ערות", תוך שמירת המלה "הארה" למצב שהתהווה בעקבות "ערות" רציפה ועמוקה לאורך זמן.

ככל שאני מתעורר, חיי הפנימיים משתנים באופן מרחיק לכת.
תחושת הנפרדות גוברת (לדוגמה, אני יכול לבחור להיענות או לא להיענות למצב חיצוני או פנימי המציעים עצמם לי), תחושת האחדות גוברת (לדוגמה, ה"אני" שפעם חשבתי שאני, התגלה כאשליה, כחלום... ובמקומו...), אושר בעל עומק אינסופי מתגלה ברגע הזה ועוד עשרות שינויים שאפשר למנות בכיף.
לגבי החיים החיצוניים זה משתנה מאדם לאדם. יש שחייהם החיצוניים נותרים ללא שינוי נראה לעין... אחרים משנים הכל... וכל האפשרויות שבאמצע.

מדבריהם של מורים רוחניים שונים אודות הארה:
Adyashanti אודות הארה
Eckhart Tolle אודות הארה
Gangaji אודות הארה

 

[מודטחדש]

תודה רבה בן

אחד הדברים ששמתי לב כאן בפורום, זה שאנשים לא מספרים על מה שהם חווים, מה קורה לחיים שלהם עם אותו דבר שעליו קרוי הפורום הזה - המדיטציה - שלהם. אלא מצוטטים אחרים. בדיוק כמו שאתה עושה כאן.
שים לב לדף הנוכחי של הפורום. מה שרובו זה ציטוטים. המשל הזה, והמשל הזה, והמשל האחר. למה משלים ולא מה שאתה (למעשה כל אחד כאן בפורום) חי?
הבאת בחורה מקסימה לפורום, שטוענת שהיא ערה או מוארת. מחקת שאלה לגטימית מאוד שלי (שנשמעה לך, בטעות, מקניטה או מעליבה). מה קורה לאדם הער כשהוא ישן? אני חושב שההתנסות בזמן שינה מצביעה בצורה מאוד ברורה על מצב, כמו שאני מבין אותו, של הארה.
הבאתי סרטון שבדק את פעילות המוח של אנשים שחווים הארה, בייחוד בזמן השינה. יש שם משהו שאצל מי שלא בהארה לא נמצא. מצב מסוים של ערות האני, למרות שהגוף ישן.
אז לחדד את הבקשה שלי כאן - הבקשה שלי מתייחסת למה שאנשים שכאן בפורום מבינים או חווים כהארה. אולי בקשה להביא את אותה בחורה לענות על זה, משום שהיא טוענת שהיא בהארה.

 

[בן טל-שחר]

כתבתי מתוך ההתנסות שלי.

וכן, אני מסכים איתך, זה נהדר לקרוא ולכתוב כאן יותר שיתופים אישיים.

אתה מוזמן גם.

ובכך שהצבת את השאלה הזאת כאן, לגבי ההארה, פתחת פתח לשיתופים אישיים (כמו שעשיתי אני, בתגובתי).

אתה יכול לחשוב על עוד שאלות אישיות כאלה, להעלות לכאן.

לדוגמה, "איך החוויה האישית שלכם משתנית ככל שאתם מתעוררים או מתקדמים במדיטציה?" הוי, זאת שאלה טובה, אולי אני אגנוב לך אותה תכף, חיחי.

 

[s i s u]

הזדהיתי עם עניין הרפרנסים והציטוטים

"הייתי" שם. בעיסוק נון סטופ ברוחניות, בניית ספריות ענק במחשב, כמעט טבעתי במילים.
במקום "לסתום את הפה" ורק להיות

מישהו הציע את המושג TA- Thoughts anonymous
עוברת גמילה בימים אלו. ועוד איפה, כותבת בפורום!

&nbsp
לשאלתך
אישית עברתי לאחרונה חוויות עמוקות של סאטורי, א-הא מומנטס ותובנות כיד המלכה. בקצרה:
רגעים שחשתי אהבה ובליס ונו מיינד, חוסר נפרדות מהסביבה, אחדות, בלי תחושת מחיצות
הכל היה בתוכי והכל היה אני, לא היה מי שעושה, תחושה חזקה ומשחררת לקונטרול פריקס.
&nbsp
אבל התחושות האלה,משמעותיות ככל שיהיו, הן עדיין של הזהות והשתדלתי לא להתגעגע אליהן
הן צריכות להמשך ככה 24/7/365 כדי להפוך מגלימפסים לתודעה שמודעת לעצמה לגמרי.
&nbsp
היום העדה המודעת והמתבוננות פעילה יותר ויותר וזה משמח את הזהות שלי ביותר.
למה לא, שתהנה. מגיע לה קצת נחת

 

[ינוקא1]

לפעמים עדיף לא לתאר חוויה אישית

בעיקר במקומות שמסתובבים גם סכלים ובורים למינהם שילעגו לה.
&nbsp
אז עדיף להביא ציטוט של מישהו אחר שכבר עשה את שלו , ולהיות הפרשן.
&nbsp
שיתקיפו אותו , אם הם רוצים

&nbsp
&nbsp

 

[ינוקא1]

וכמובן יש עוד סיבות.

לפעמים , למשל , הציטוט כתוב במילים יפות ומדהימות.
לפעמים הציטוט מראה על עיקרון כללי , וכדאי להביא אותו.
וחוץ מזה , ציטוט מראה שגם אנשים גדולים לפנינו הלכו באותה הדרך - וזה חשוב.
(גם כאינדיקציה שאנחנו בדרך הנכונה , וגם כדי שלא נזלזל באנשים הגדולים מהעבר).
&nbsp
מה שנשאר כ"חוויה אישית" בתגובה , זה הבאת הציטוט הנכון בזמן הנכון.
עשיית הקישור בין הציטוט , לבין החוויה , לבין ההקשר.
&nbsp
אני אישית , תמיד אעדיף להביא ציטוט מתאים ולפרש אותו , מאשר לתאר חוויות שלי.
כמובן לא תמיד זה אפשרי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[Mist2]

ינוקא המסכן, מפחד מהתקפות???

מה יכול להיות טוב יותר מדבריו של אדם ער?
במיוחד כאשר אנו יכולים להוסיף לדבריו את ההבנות שלנו ואת המקום שלנו ביחס לדבריו...
אם נפסיק לצטט כאן בפורום, יישארו כאן רק ההבלים המזעזעים הנשפכים כאן מכל כיוון.
לפני שבוע הפורום היה מת, שקט, ללא תנועה, ובהרבה יותר חכם.

 

[ינוקא1]

לא מפחד

אבל כשאני יכול לצמצם אותן למינימום זה יותר טוב.
(כאומן לחימה , אני מניח שאתה מבין את ההגיון מאחורי זה).

באיזשהו מקום עשיתי (עם קצת עזרה) לפורום קצת החייאה , ואני דווקא חושב שזה חיובי.
בניגוד לכל החכמולוגים שעושים כאן ששששששששששש , לדעתי לעולם לא מגיעים לשקט כשמשתיקים דברים.

לשקט מגיעים כשיוצרים איזושהיא הרמוניה בין הקולות השונים.

זה לא קל לעשות זאת בתוך אדם בודד , ולא קל לעשות זאת בפורום , אבל זו הדרך להגיע לשקט אמיתי.
לאפשר לכל הקולות להתבטא , ואיכשהו ליצור הרמוניה בינהם.
עוד ארוכה הדרך , אבל זה עדיף מפורום מת.

 

[Mist2]

אני שמעתי שפורום טוב זה פורום מת

 

[ינוקא1]

בטח פרעה או לייטפלייק סיפרו לך את זה ....

 

[Mist2]

איך יספרו?

ליטפלק עכשיו שותק, כי זה הכי טוב!
ופרעו כל הזמן מתעסק עם אור ואהבה...
&nbsp
תאמין לי אין עם מי לריב יותר בפורום הזה...

 

[ינוקא1]

 

[Mist2]

שמעתי שפורופ טוב זה פורום מת

 

[ושתי המלכה1]

הנפרדות גוברת?

עדיף כבר להישאר ככה

 

[בן טל-שחר]

האינסוף הוא האינסוף גם כשהוא "לא האינסוף"

 

[lightflake]

אם בתוך חלום

הדמויות מדברות על ערות
כל מה שהן אומרות
כל ההסברים המעולים והדעות השונות
הכל זה חלק מהחלום
ולכן זה מפספס את הערות
&nbsp
וכך כל הסבר להארה בהכרח מפספס אותה
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[רועי החושב]

היעדר כל קונפליקט

מה שמאפיין בני אדם בכלל הוא שיש להם קונפליקטים פנימיים.
אצל המואר, אם יש כזה בכלל, הקונפליקט חדל. הכוחות הרוחשים בקירבו שוכנים בשלום זה עם זה.
צריך להבין שזה מצב חדש מבחינה היסטורית כי לאורך ההיסטוריה האנושית ישנו קונפליקט בין האינסטינקטים המכוונים, החייתיים, לבין התבונה.
לאורך ההיסטוריה המואר (או הסימבול של המואר) מופיע בתרבויות משגשגות, שבעות, ושסימני ניוון כתוצאה מחיים נוחים מדי כבר פשטו בהם. כאשר מופיעים מוארים- זה סימן שהתרבות מגיעה אל קיצה.
ההארה, אני סבור, היא הקרנה והשלכה של רצון המוות, היא המנוחה המלאה, היא המזור הסופי לעייפות הפנימית שנוצרת כתוצאה מהיעדר שימוש לאינסטינקטים הקדמוניים, ליצרים הבוערים.
בודהא אומר- עקור את שורש התשוקה. הוא אומר זאת לתרבות שחשה שהיא יכולה לעשות זאת. התשוקה (וכל יצר, כל אינסטינקט וכל דחף קדמוני) נתפסת כחסרת תכלית. הרציונל הוא שהתרבות המתקדמת והתבונה המפותחת מספקות את כל צרכי האדם ולכן ייטב לו להכחיד את האינסטינקט.
יש להטעים- הוא לא אומר לבצע זאת באלימות ולא מטיף לפרישות ולנזירות לכשלעצמן. הוא לא מטיף מוסר נוצרי (הנצרות נועדה לדיכוי היצר במצב ההפוך- בתרבות פראית). הוא מדבר בעצם על ניתוק ההקשר בין האינסטינקט למושאיו (אי היצמדות).
כל התנועות הפנימיות- רגשות, תאוות, מחשבות וכ"ו הן בעלות מושא ויצרים מכוונים. ניתוקן ממושא גורם להן לחזור למצב בלתי ממומש ושליו, בלתי מופרע, בלתי מונע (היעדר גרוי ולכן היעדר תגובה). המצב הזה הוא האידאל של ההארה.
אי השתוקקות פנימית למושאים כלשהם, ולאו דווקא אי השתתפות באינטרקאציה החיצונית זה הרעיון.
המואר יכול להתנהג כמו כל אדם אבל חייו הפנימיים יהיו חופשיים, כלומר כל תשוקותיו יהיו משוחררות ממושא.
אני סבור שכל בני האדם נולדים "מוארים" (טבע הבודהא) כלומר יש להם מידה מסויימת של אי היצמדות לכל מושאי ההשתוקקות. אין שום דבר שצריך לעשות בשביל זה, וזה פשוט שם.
אבל יש שוני מהותי בין טבע הבודהא לבין ההארה. בעוד שטבע הבודהא מעניק דינמיות לחיי הנפש, ההארה פשוט מכחידה את הנפש, מכלה אותה באור גדול.
חשוב לציין גם לגבי הדרך להארה - אין כזו.
במידה שההארה קיימת, היא ככל הנראה מוטציה ביולוגית שמגבירה במידה עצומה את תכונת אי ההיצמדות בתנועת המחשבה.
היא לא משהו ששייך לעולם התכנים של המחשבה אלא היא תכונה של תנועת המחשבה עצמה.
השיטות המתיימרות להוביל אליה יכולות לכל היותר לעדן את מושאי ההשתוקקות, כלומר הן עובדות על צד המושאים ולא על צד ההשתוקקות. לדוגמא- במקום השתוקקות לכוס של נקבה, המחפש הרוחני משתוקק לאיזשהו תחליף רוחני, כוס קוסמי כלשהו, איזושהי אירוטיקה של ידיעת אלוהים. זה משהו שונה לחלוטין.
המתרגלים שיטה מחליפים תוכן של מושא תשוקה בתוכן מעודן יותר אך התשוקה נשארת בוערת באותה מידה.
ההארה לא מחליפה שום דבר, היא פשוט מבטלת את הקשר בין התשוקה לבין המושא. זה לא משהו שאפשר לתרגל אותו. טבע הבודהא הוא זה שאיפשר מלכתחילה את העידון אצל המתרגלים כי הוא תכונה מובנית בתנועת המחשבה שמאפשרת מלכתחילה להחליף מושא במושא.

 

[מודטחדש]

יש גם אנשים

שעדיין לא בהארה אבל אין להם קונפליקטים. אין להם תשוקות או היצמדות...
אבל בעיקרוןם אני די מסכים איתך. כשלמישהו יש הכל, וזה קורה רק בהארה, אין לו כל אלה.

 

[רועי החושב]

אולי יש כאלו, אבל הפיתרון שלהם הוא ברמת התכנים

כלומר אלו אנשים מעולים שהצליחו להשכין שלום בינם לבין עצמם. הכינוי שלהם הוא גאונים. הגאון מאחד בתוכו זהויות רבות ומהווה סינתזה של זרמים רבים בתרבות ובידע.
אגב- אני לא חושב שלמישהו אין תשוקות. בטח שלא לדמות הגאון שהוא חושני ואנוכי (כל הגאונים בהיסטוריה היו אנוכיים באופן חמור). גם המואר הוא בעל תשוקות אלא שאין להן מושאים מקובעים ולכן כאילו שלא מתקיימות.
הארה נדמית לי כדבר אחר ובכלל אין בה משהו גאוני והיא גם יכולה לקרות לטיפשים. היא משהו שנדמה לי כביולוגי ביסודו וקיים ברמת הצורה של תנועת המחשבה ולא בתוכן. החוכמה שהארה נותנת היא לא חוכמה בכלל אלא איזושהי תבונה טבעית וראשונית שנולדת כתוצאה מהיעדר משקעים נפשיים כלשהם. זו התבונה כמו שיש לילדים שלא יודעים שום דבר ולכן יכולים ללמוד הכל ושום דבר לא נעלם מעיניהם.
&nbsp