מה זה נקרא ?

[מוקה בננה]

מה זה נקרא ?

רציתי לדעת אם יש שם לתופעה הזאת. אדם מתאהב בהיכרות שטחית במבט ראשון, עושה אידאליזציה על בחורה שהוא בקושי מכיר, וההתאהבות נמשכת בערך 6 שנים באותן בחורות שהוא התאהב בהן ומאוהב בהן במשך 5 או 8 שנים ברצף. אחרי הרבה שנים הוא יוצא עם הבחורה שהוא אוהב, יוצא איתה למסעדה מדבר איתה ופתאום ההתאהבות שלו אליה נעלמת והוא כבר לא מתלהב ממנה. וכך קורה לו עם כל בחורה שהוא אהב במשך הרבה שנים שהיה מאוהב עד פיק ברכיים, אבל מרגע שפגש כל אחת מהן זה נעלם לו עם אותה בחורה שהוא רואה.

מה זה נקרא ?

 

[יהודה בשביל השפע]

איך זה נקרא

יש לי שאלה אליך:
למה חשוב לך לדעת איך זה נקרא?
ואם אין לזה שם, אז מה?
יאללה בשבילך נמציא לזה שם ונקרא לזה יוסי

מה באמת חשוב לך בעניין זה השם או אולי איזשהו שינוי שאתה מבקש?
מה אתה רוצה שיהי במקום דרך ה"יוסי" שקיים היום?

 

[מוקה בננה]

זה חשוב לי כדי לחפש מידע

למה חשוב לי לחפש מידע ?
כדי לדעת על זה יותר.

למה אני רוצה לדעת על זה יותר ?
כדי לדעת אם פיספסתי משהו שאני לא יודע.

למה חשוב לי לא לפספס משהו שאני לא יודע ?
כי חשוב לי להצליב דברים שנראים לי קשורים לתמונה הגדולה שאני מחפש.

מהי התמונה הגדולה שאני מחפש ?
אין לי מושג. אבל היא נראית משהו שקשור ביכולת להתגבר על יצירת קשרי ידידות.
למה נראה לי ככה ?
כי הבעיה אופיינית לא בקטע "זוגי" או רומנטי אלא בעיקר בשאר הקשרים שבהם מרגע שאני מחפש לדבר עם מישהו, אז מרגע שאני משיג את הבנאדם הוא מאבד את הכריזמה שייחסתי לו לפני שדיברתי איתו. יש כאן אשליה שאני משלה את עצמי עם בנאדם שאני מדבר איתו (זה יכול להיות איש מכירות מעדה שאני מעריך) שמשחק אותה "קשה להשגה" כל כך, כמו אשת המכירות של מכון לייזר שהתקשרה אלי אחרי חודשיים בתקווה ש"ארדוף אחריה", ואחרי שהיא התקשרה היא לחלוטין לא השיגה את "המשיכה" שלי כלפיה, אלא השיגה את ההיפך הגמור. דיברתי איתה וכעסתי עליה מאוד ושרפתי את כל הגשרים לחזור אליה.

 

[ommerl]

זה נקרא תופעה נורמאלית

אתה יודע מה אחוז הגירושין באופן כללי? לא רק בארץ. בעולם- האחוז אחרי השנים הראשונות גבוהה מאוד.

הסיבה לכך דעתי היא בדיוק מה שאתה מתאר. אנשים מתאהבים בסיפור שהם מספרים לעצמם אודות בן/בת הזוג.
הסיבה שאנשים מספרים לעצמם את הסיפור הזה, לדעתי, היא שהם מרגישים שאין להם הרבה אפשרויות להצלחה עם המין השני ביחד עם דחף גבוהה להיכנס לזוגיות.

אם תפתח ביטחון עצמי, ותגיע למצב שבו יש לך הרבה אפשרויות להצלחה עם נשים, אתה תהיה במקום שבו אין לך לחץ להיכנס לזוגיות ואתה יכול לבחור את בת הזוג אחרי היכרות אמתית אתה. ואני כבר אומר לך שזה לא קל, אבל זו הדרך לזוגיות מאושרת לדעתי.

 

[מוקה בננה]

טלפתיה, בדיוק אני באמצע

של מה שאני רואה עכשיו, סתם נכנסתי לתפוז לבדוק אם יש עוד תגובות, וגיליתי את התגובה שלך וזה נראה לי קשור לזה.
בן זאב אומר בדיוק עכשיו (44 דקות), שזוגות שנשואים הרבה שנים ועדיין מרגישים אוהבים, אז הם עדיין בשלב התאהבות שהיא שלב של אשליה, כמו שכתבת, הם מספרים סיפור לעצמם אודות בת/בן הזוג. זה מה שהוא אומר, וזה מזכיר לי שלתהליך הזה קוראים אידאליזציה של בת הזוג. אנשים את זה (רומנטיזציה) אפילו למוצרים צריכה ומותגים בשיווק ואנשי מכירות מנסים שצרכנים יעשו רומנטיזציה (אידאליציה) של זה. כנס זה מאוד מעניין אני מת על הנושאים האלה. אם יש לך קישורים גם מעניינים אז אשמח לקבל גם.

תודה שבוע טוב

 

[ommerl]

אני לא אוהב את הטרמינולוגיה

התאהבות היא התאהבות. אשליה ואידיאליזציה הם לחוד.

אפשר להתאהב בלי אשליה ובלי אידיאליזציה.

אבל תמיד חשוב לזכור שכל המציאות היא אשליה. החושים מעוותים אותה מעצם המעבר מאוד פיזיקלי לאות נוירולוגי. ואז האות נוירולוגי מתעוות לפי חוקי התפיסה, לפי האמונות ולפי אופי הקשב באותו הרגע... אז מה המציאות בכלל?

 

[רותי קמפלר]

קוראים לזה בעברית פשטה השלכות

אנחנו לוקחים אדם שנראה לנו ומשליכים עליו את כל הפנטזיות שלנו החלומות ועוד.. שאנחנו מדמיינים על בן זוג
כשמכירים אותו לעומק רואים שהוא לא בדיוק תואם את הפנטזיה שלנו .ואז הוא מחליט שזה לא בשבילינו
אצל חלק מהאנשים זו בריחה מקשר אמתיי

 

[ommerl]

לדעתי זה הפוך מבריחה מקשר אמתי

להיות בקשר אמתי ללא השלכה/אידיאליזציה, זה אומר להיות הרבה זמן לבד. זה אומר לדחות הרבה אפשרויות והזדמנויות להיות עם אנשים שפחות מתאימים ולהישאר לבד עד שימצא הבן אדם המתאים.

לדעתי מה שקורה זה ההפך: אנשים חוששים מהלבד הזה ועושים אידיאליזציה לבן זוג פוטנציאלי שנמצא בסביבתם ומעוניין בהם. הם נכנסים לקשר שלא מתאים להם על בסיס אשליה שהם יצרו כדי לא להיות לבד.

פעם מישהי קרובה אמרה לי- תשיג את מה שאתה אוהב, אל תאהב את מה שאתה משיג.

 

[מוקה בננה]

הבחורה שאמרה לך את זה

אמרה רעיון, שאין לי מושג אם היא מבינה אותו היטב. אבל, שתדע שהוא מקפל תובנה עצומה. מכל האידאולוגיות שמשתמשים בהם הרבה מאוד אנשים שמדברים על זוגיות (שרון רובינשטיין, פילוסופים כמו אפלטון, אריסטו, ועוד שורה ארוכה של מרצים בחוגים לפילוסופיה ופסיכולוגיה שמלמדים את הדברים האלה שאנחנו מדברים עליהם) עולה תמונה ברורה. כשאתה אוהב בחורה, אתה לא באמת אוהב אותה עצמה. כשאתה אוהב בחורה יפה, אתה לא באמת אוהב את היופי החיצוני. היופי החיצוני שלה, מראה הפנים הרך שלה (עצמות פנים צרות ועגולות) כל הצורה החיצונית היפה הזאת מהווה סמל לתכונות אופי אידאליות שלמעשה אותן אתה אוהב. אם היית אוהב את היופי של הפנים שלה אז היית קונה בובה יפה ומסתכל עליה ומתפעל ממנה, אבל הבובה לא נותנת לך את מה שאתה באמת רוצה, והדבר שאתה באמת רוצה הם תכונות האופי הרכות והנעימות שהיופי שלה מרמז שקיימות בה (בחורה יפה ועדינה ירמז על הדבר האמיתי שאתה באמת רוצה, שהוא האופי העדין שלה והגישה העדינה שלה איתך, האמפתיה שלה אליך, החמלה שלה אליך, הלבביות שלה אליך והידידותיות שלה אליך). אתה רואה את זה

זה ציור, אבל מאחורי הציור יש אידאה. האידאה הזאת היא הנחמדות. הציור מרמז למוח את הדבר שאתה באמת רוצה והוא הנחמדות שהיא תכונת אופי אידאלית שאותה אדם מבקש.
"תשיג את מה שאתה אוהב, אל תאהב את הבחורה", כלומר, תשיג את האמפתיה, הידידותיות, הנעימות, הרכות וכל אותן תכונות אופי רכות שאתה מייחס אותן כנמצאות אצל בחורה יפה שנדמה לך שאתה אוהב אותה אבל למעשה אתה אוהב את התכונות אופי האלה שהיופי שלה מסמל לך שהן קיימות בה.

והסיבה להתאהבות ולאידאליציה ולאשליות היא בדיוק זו שאנחנו מדמיינים שהבחורה היפה היא גם טובת לב, בגלל שהיא יפת מראה נדמה לנו שהיא גם טובת לב, ואם היא גם מנומסת ומתייחסת אלינו יפה, מחייכת ומכבדת אותנו ביחס חם ולבבי אז היחס שלה עוזר לדמיון שלנו לדמיין שיש בה את תכונות האופי שהמכנה המשותף שלהן הוא שהיא טובת לב, סימפטית, חברותית, נעימה ולבבית.

 

[ommerl]

הפילוסופיה התקדמה מאז אפלטון...

אפלטון היה זה שדיבר על אידאות. אריסטו לא היה קשור לאידאות. הוא היה המורה שלו אם אני זוכר נכון אבל הוא בעצמו לא דיבר על שום רעיון שהיה דומה או הקדים את הנושא של אידאות.

הרעיון הזה התפתח באופן הזה (מאוד בקצרה): אפלטון (אידאות) -> קאנט (מבצר החושים) -> אסכולת הגשטאלט (ניסוח חוקי התפיסה).

אפשר לסכם שזה נכון שיש הבדל בין התפיסה לבין העולם הפיסיקלי. אבל זה לא אומר שהתאהבות היא בהכרח באשליה.

אני חושב שאהבה זה רגש סובייקטיבי שמתקשר לאדם ספציפי. ככל שאתה אדם חזק ויציב מבחינה מנטאלית, כך הרגש הזה ייטה פחות להשתנות וייוחס לאדם שיותר מתאים לך.

דהיינו שאם יהיה לך ביטחון עצמי יציב, "עמוד שדרה", ולא תפחד מלהיות לבד, אתה תתאהב באישה שבאמת מתאימה לך ולא תצטרך לבנות סיפור שלא נמצא שם. או שהסיפור שאתה תספר לעצמך אם נתאר את זה כך, יהיה סיפור יציב שבא ממקום של ביטחון עצמי.

 

[מוקה בננה]

אהבתי

 

[מוקה בננה]

תכתבו משהו מעניין שקשור לזה

לדברים שאנחנו כותבים עליהם. למה רק קצת כותבים על הנושאים האלה ?

 

[רותי קמפלר]

ommer

אני לא חסידה של השדכנית המטולוגית הלנה ,אבל יש לה משפט חכם אתה מקבל את מה שאתה צריך ולא מה שאתה רוצה .
ואני רואה את זה יותר ויותר... לאנשים יש טיפוס מסוים שאתיו זה לא הולך .וכשהם מוכנים לעשות עבודה מסוימת עם עצמם להתבגר ולהיות מוכנים בצורה כנה לקשר מחייב מגיע האדם שבאמת מתאים לחיים ולא לפנטזיה

 

[ommerl]

תודה על הפרחים

בגדול יש לי תחושה שאנחנו דיי מסכימים על הדברים הבסיסיים.
כשיש את המשאבים המנטאליים הנכונים (אפשר לקרוא לזה בגרות, ביטחון עצמי, מוכנות לקשר אמתי)- אז יש אפשרות לקשר אמתי ואין צורך בפנטזיה.

אני פחות מאמין בגישת ה- 'השיעור יגיע כשהתלמיד יהיה מוכן'
לדעתי לא מספיק שהתלמיד יהיה מוכן. הוא צריך גם לצאת ולעשות ולהביא את השיעור.

אני רק אומר את זה כי זה השתמע במעורפל מהמשפט האחרון שלך אבל אולי לא הבנתי לגמרי את הכוונה.

 

[רותי קמפלר]

תלמיד מוכן הכוונה היא :כשאתה מוכן ללמידה(שעור \שינוי )זה מגיע ואתה יוצא לפעולה
כשהתמיד תקוע באמת שלו לא תהיה למידה ובטח לא יציאה לפעולה
מקווה שעכשיו ירד הערפל והתבהר

 

[ommerl]

זה עדיין נשמע לי פסיבי

ההגעה של השיעור היא לא דבר פסיבי לדעתי. האדם לא פתאום מוכן לשיעור והשיעור לא מגיע יש מאיין...
האדם צריך לעבוד כדי להביא את השיעור וכדי להיות מוכן לשיעור.

לפעמים יש ללקוחות ציפייה שכשהפסיכולוגיה שלהם תהיה מתאימה- אז תגיע ההצלחה בקלות. יש מעין אמונה נסתרת כזאת שהצלחה משמעותה- קלות אבל זה לא כך.

אנשים מוכשרים ומצטיינים מתאמצים מאוד כדי להצטיין. הם משקיעים המון זמן מחשבה ומאמץ. זה לא אומר שהם סובלים אבל הם בהחלט לא מחכים לשיעור שיגיע.