אחד מכל עשרה ולדות מוקדש לקדוש ברוך הוא וצריך להקריבו ולאכלו בטהרה במקדש. כמו בתבואות צריך לקבוע מהו ה"יבול" החייב במעשר. ולכן יש מועד קובע. חכמים הוסיפו תקנות ואף קבעו כי משחרב המקדש בטל מעשר זה.
שקבלה על עצמה להפריש מעשרות, על אף שהיה כהן לא-ל עליון. (אגב, לא ברור שם חד משמעית מי נתן מעשר למי...) יעקב לעומת זאת, אבי האומה הישראלית התחייב בפני הא-ל לעשר לו מכל. ולכן לענ"ד איזכור המקור היה נחוץ.
ממש כשם שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן א' אלול הוא ראש השנה למעשר בהמה. ריחם הקב"ה על ישראל וקבע את ראש השנה למעשר הזה באמצע החופש הגדול. אחרת היו התלמידים מבקרים במפעל זוגלובק ואוכלים קבנוס כל שנה ביום הזה כשם שבט"ו בשבט הם נוטעים אורן ואוכלים פירות יבשים.
אבל אם הבנתי נכון את שסיפרו בטלויזיה, הם נטשו את התינוקת בהשפעת סמים. אני מניח שהעונש הקשה ביותר עבורם יהיה להוציא את התינוקת מחזקתם עד שיתאוששו ויתעשתו.
הורים לא אמורים לקחת סמי הזיה כשיש בחזקתם תינוקת. מעבר לתוצאות הסמים שאולי הם לא יכלו לצפות (ממה שפורסם בתקשורת האב הכה את התינוקת ונסה להשליך אותה לגנגס) הם היו אמורים לצפות שבזמן שהם מתמסטלים בארץ זרה אין מי שיטפל בתינוקת.
אם ניקח כל הורה שעובר על החוק ומסכן בכך את חיי ילדו: למשל ע"י עקיפה על קו לבן, מהירות מופרזת או התעלמות מרמזור לא יספיקו בתי הסוהר. אולי גאידמק יוכל לבנות מחנה מעצר גדול לכל ההורים ולשכור אוטובוסים שיביאו את הפושעים לשם מכל רחבי הארץ. אגב: למה התמסטלות בחולון פחות רעה לילד מהתמסטלות בבומבי?
אם שני ההורים יתמסטלו בחולון ויסכנו בכך את חיי ילדתם- בהנחה שזה באמת מה שקרה בהודו- אז אין שום סיבה שלא ישבו בכלא וילדתם תמסר להורים מאמצים. * לא התכוונתי שאתה מריץ שורות, ר"ל.
שגרמה לי לחשוב קצת. קשה לי לנסח תשובה מדוייקת זו שאלה ששווה דיון נפרד. בינתיים אנסה לכתוב תשובה שבעיני היא "חצי אפויה". נראה לי שאולי ההבדל בין המקרים הוא בתפיסה שלנו את רמת הרשלנות והסיכון. באחד הרשלנות נתפסת כפושעת. ההורים הביאו עצמם ביודעין למצב בו יפקירו את ביתם. (בדיעבד גם ניסו לפגוע) בשני ההורה עובר עבירת תנועה אבל הפגיעה בילד אינה תוצר ישיר צפוי של המעשה.