ועכשיו תהייה: הלכתי לאבן שושן לבדוק את מקור המילה "עגמומי", והופניתי לשורש עגם. הפועל קשור, בכל צורותיו, לעצבות ולצער. אולם במקור המילה כתוב: אכדית: agamu כעס, זעף; ארמית: עגימא זעף. לא ברור לי כיצד הפועל שינה את משמעותו לרגש שאמנם גם הוא "שלילי", אבל כה שונה במשמעותו מהרגש הראשון.
ובמעבר משפה לשפה חלים שיבושים לא רק בצורה אלא גם בדיקנות התוכן ולכן לא נראטה מוזר השוני במשמעות. יש לא מעט קרבה בין עגום לזועף, הם לרוב דרים בכפיפה אחת
