מה זה מדיתציה?
- פותח הנושא edddie
- פורסם בתאריך
אדי
כל היום מעסיקים אותנו דברים חיצוניים אנחנו מתעניינים ופועלים עם מה שקורה בסביבה שלנו, מחוצה לנו, זה דורש הרבה כוח ובסוף יום אנחנו לומדים כל מיני דברים חדשים ומשתנים על ידיהם. והולכים לישון עייפים ועם רצון ללמוד יותר או להוכיח את מה שאנחנו למדנו. בשלב מסויים, כלומר בגיל קצת מתקדם, אפשר כבר להיות מאוד מבולבלים מכל זה, למדנו כבר מלא דברים חדשים אבל לא תמיד זוכרים כבר מה אנחנו באמת. כדי לא ללכת לאיבוד בתוך כל מה שקורה בחוץ צריך גם קצת להקשיב בשקט למה שאנחנו בבסיס בבסיס לפני שלמדנו כל מיני דברים מה אנחנו בעצם? האם כשאנחנו לא עסוקים בשום דבר מיוחד, יכול להיות שנדע מה אנחנו באמת רוצים? עכשיו, כבר בגיל די צעיר, אפשר לגלות שקשה מאוד לא להיות עסוק בשום דבר, לא לחשוב על כלום רק להקשיב. אז יש אנשים שפיתחו כל מיני שיטות להגיע לרגעים קטנים של שקט באמת ששום דבר לא מעסיק את הראש ועדיין אנחנו ערים מאוד ומתבוננים על עצמנו ועל הסביבה. לשיטות האלו קוראים מדיטציה והשקט הנקי שאפשר להגיע אליו באמצאות השיטות האלו יכול להקרא מצב מדיטטיבי. וזה יכול להיות מצב מאוד מפתיע בפשטות שלו ובאמיתות שלו. מה שחשוב זה, אם בעקבות מה שאתה עושה, אתה מרגיש את עצמך בשקט ובאהבה לא ממהר לשום מקום ולא מודאג משום דבר. אם זה קורה לך בזמן שאתה עומד על הראש , אז זאת בהחלט מדיטציה אם זה קורה לך בזמן חיבוק עם אמא, אז גם.
כל היום מעסיקים אותנו דברים חיצוניים אנחנו מתעניינים ופועלים עם מה שקורה בסביבה שלנו, מחוצה לנו, זה דורש הרבה כוח ובסוף יום אנחנו לומדים כל מיני דברים חדשים ומשתנים על ידיהם. והולכים לישון עייפים ועם רצון ללמוד יותר או להוכיח את מה שאנחנו למדנו. בשלב מסויים, כלומר בגיל קצת מתקדם, אפשר כבר להיות מאוד מבולבלים מכל זה, למדנו כבר מלא דברים חדשים אבל לא תמיד זוכרים כבר מה אנחנו באמת. כדי לא ללכת לאיבוד בתוך כל מה שקורה בחוץ צריך גם קצת להקשיב בשקט למה שאנחנו בבסיס בבסיס לפני שלמדנו כל מיני דברים מה אנחנו בעצם? האם כשאנחנו לא עסוקים בשום דבר מיוחד, יכול להיות שנדע מה אנחנו באמת רוצים? עכשיו, כבר בגיל די צעיר, אפשר לגלות שקשה מאוד לא להיות עסוק בשום דבר, לא לחשוב על כלום רק להקשיב. אז יש אנשים שפיתחו כל מיני שיטות להגיע לרגעים קטנים של שקט באמת ששום דבר לא מעסיק את הראש ועדיין אנחנו ערים מאוד ומתבוננים על עצמנו ועל הסביבה. לשיטות האלו קוראים מדיטציה והשקט הנקי שאפשר להגיע אליו באמצאות השיטות האלו יכול להקרא מצב מדיטטיבי. וזה יכול להיות מצב מאוד מפתיע בפשטות שלו ובאמיתות שלו. מה שחשוב זה, אם בעקבות מה שאתה עושה, אתה מרגיש את עצמך בשקט ובאהבה לא ממהר לשום מקום ולא מודאג משום דבר. אם זה קורה לך בזמן שאתה עומד על הראש , אז זאת בהחלט מדיטציה אם זה קורה לך בזמן חיבוק עם אמא, אז גם.
לידיעת כל המתעניינים
אני אפילו לא קראתי את הטכניקות הרשומות במדור מאמרים. באמת. לא יודע מה זה קונדוליני ולא ויפאסנה (אף על פי שסיפרו לי מעט) ואני גם לא מתכנן לקרא אותן לעת עתה. לא מפני שאני לא ממליץ עליהן חלילה, אין לי שמץ של מושג בהן. וזה כמובן לא אומר שאני עושה או לא עושה מדיטציה! כמו שכבר הזכרתי פעם רוב התוכן שעובר כאן בפורום מאחד לשני לעניות דעתי הוא במה שלא נאמר ולא במה שנאמר. המומחיות שלי היא בתחום אחר, תחום שקשור לשאלה הפנימית שלנו, השאלה שאם היא חיה מספיק חזק בתוכנו ואנחנו חזקים מספיק להכיל אותה פותחת את דלת הקסמים של המנהרה החשוכה שבקצה אור. המסר שלי תמיד יהיה נטול מידע ממשי השאלה שבתוך כל אחד תמשוך אליו באורך פלא את הידע שהוא זקוק לו. במילים אחרות: חשוף את גבולות ידיעתך ! זו האמת הראשונה שתוכל לגלות. והאמת מושכת אליה את האמת. אם התמונה שמתגלה לך היא קשה מנשוא, אולם בהכירך שזו האמת, אתה דבק בה, לא מבקש דבר אחר מלבדה, אתה צועד לקראת המפגש עם העוצמה. אחרת יוליכו אותנו שולל בכל אשר נפנה יהיה זה מקום עם קבלות או עם פרעושים עיניינו לא יוכלו להבחין בכך לעולם!
אני אפילו לא קראתי את הטכניקות הרשומות במדור מאמרים. באמת. לא יודע מה זה קונדוליני ולא ויפאסנה (אף על פי שסיפרו לי מעט) ואני גם לא מתכנן לקרא אותן לעת עתה. לא מפני שאני לא ממליץ עליהן חלילה, אין לי שמץ של מושג בהן. וזה כמובן לא אומר שאני עושה או לא עושה מדיטציה! כמו שכבר הזכרתי פעם רוב התוכן שעובר כאן בפורום מאחד לשני לעניות דעתי הוא במה שלא נאמר ולא במה שנאמר. המומחיות שלי היא בתחום אחר, תחום שקשור לשאלה הפנימית שלנו, השאלה שאם היא חיה מספיק חזק בתוכנו ואנחנו חזקים מספיק להכיל אותה פותחת את דלת הקסמים של המנהרה החשוכה שבקצה אור. המסר שלי תמיד יהיה נטול מידע ממשי השאלה שבתוך כל אחד תמשוך אליו באורך פלא את הידע שהוא זקוק לו. במילים אחרות: חשוף את גבולות ידיעתך ! זו האמת הראשונה שתוכל לגלות. והאמת מושכת אליה את האמת. אם התמונה שמתגלה לך היא קשה מנשוא, אולם בהכירך שזו האמת, אתה דבק בה, לא מבקש דבר אחר מלבדה, אתה צועד לקראת המפגש עם העוצמה. אחרת יוליכו אותנו שולל בכל אשר נפנה יהיה זה מקום עם קבלות או עם פרעושים עיניינו לא יוכלו להבחין בכך לעולם!
הגבולות של ההבנה שלך
מה אתה באמת מבין ומה אתה לא. באופן טבעי, אנחנו כל הזמן מגדירים מה נכון ומה לא נכון, מה ייתכן ומה לא ייתכן להערכתנו. זה מנגנון הגנה מצד אחד, וכלי שליטה של האגו מצד שני, כלומר האגו מנתב בעזרתו את הצעדים בכיוון שמתאים לו. דוגמא: לאגו טוב מאוד מהרבה בחינות, שהעולם הוא מושלם ככה. וכל פעם שיצוץ איזה רעיון שאומר שתיתכן מציאות רחבה יותר הוא יתרפד את הרעיון , בהשתמשו בכל ההצדקות שעומדות לרשותו. ככה הוא מונע מהאדם להיות פתוח לרעיונות שמעבר לתפיסתו הנוכחית מצד אחד ומיצד שני הוא שומר על המזון שלו, כי היתפתחות והיפתחות היא נוגדת את מהותו של האגו. האגו אוהב לקבע. הלא נודע מבחינתו הוא מוות. הוא ישכנע אותנו להיות בשקט כל החיים למדוט ולהתפלל רק בתנאי שנמשיך להזין אותו ושנגן על האמונות המופרחות שלו. ברגע שבן אדם מתחיל להיות מודע בפועל למה שהוא באמת יודע ומבין ומה הוא לא, הוא מתחיל להיפתח, הוא רוצה לגלות מה יש, ולא למצא את מה שנדמה לו. הוא בוחן כל תופעה באופן נקי ,טהור, וראשוני, בלי שום דעות מוקדמות. בזמן שזה קורה , האגו מורט לעצמו את השיערות.
מה אתה באמת מבין ומה אתה לא. באופן טבעי, אנחנו כל הזמן מגדירים מה נכון ומה לא נכון, מה ייתכן ומה לא ייתכן להערכתנו. זה מנגנון הגנה מצד אחד, וכלי שליטה של האגו מצד שני, כלומר האגו מנתב בעזרתו את הצעדים בכיוון שמתאים לו. דוגמא: לאגו טוב מאוד מהרבה בחינות, שהעולם הוא מושלם ככה. וכל פעם שיצוץ איזה רעיון שאומר שתיתכן מציאות רחבה יותר הוא יתרפד את הרעיון , בהשתמשו בכל ההצדקות שעומדות לרשותו. ככה הוא מונע מהאדם להיות פתוח לרעיונות שמעבר לתפיסתו הנוכחית מצד אחד ומיצד שני הוא שומר על המזון שלו, כי היתפתחות והיפתחות היא נוגדת את מהותו של האגו. האגו אוהב לקבע. הלא נודע מבחינתו הוא מוות. הוא ישכנע אותנו להיות בשקט כל החיים למדוט ולהתפלל רק בתנאי שנמשיך להזין אותו ושנגן על האמונות המופרחות שלו. ברגע שבן אדם מתחיל להיות מודע בפועל למה שהוא באמת יודע ומבין ומה הוא לא, הוא מתחיל להיפתח, הוא רוצה לגלות מה יש, ולא למצא את מה שנדמה לו. הוא בוחן כל תופעה באופן נקי ,טהור, וראשוני, בלי שום דעות מוקדמות. בזמן שזה קורה , האגו מורט לעצמו את השיערות.
אני מסכים עם מה שרשמת
וזו בעצם מהות החיפוש, לגלות לבד. לחוות. אמרת "הגבולות של ההבנה שלך" להבנה שלי או שלך, לגילוי האישי, אין גבולות. כל עוד שבכל רגע, בכל שעה, בכל יום, צצה לה הבנה חדשה. אל תדמיין גבולות כלשהם. אין גבול להבנות שאתה יכול למצוא. הגבולות, אם ניכנס לדקות העניין, נמצאים במידת ההתמסרות, במידת הטוטאליות שלנו, לחיפוש ולגילוי האמת. ככל שאתה מתמסר פחות, הגבולות ביחס ישר יותר ויותר סוגרים עליך. ככל שאתה שקוע עמוק בגילוי, הגבולות מתרחבים ומתרחבים... זו ההבנה שלי, עד כה, וזה לדעתי מפתח לכל התפתחות רוחנית. ודרול צודק שזה לא קל, כי אתה מקריב את הכל, את כל כולך עבור ... כלום, עבור הלא ידוע, והאגו בהחלט עקשן וערמומי כאן... מלאווח
וזו בעצם מהות החיפוש, לגלות לבד. לחוות. אמרת "הגבולות של ההבנה שלך" להבנה שלי או שלך, לגילוי האישי, אין גבולות. כל עוד שבכל רגע, בכל שעה, בכל יום, צצה לה הבנה חדשה. אל תדמיין גבולות כלשהם. אין גבול להבנות שאתה יכול למצוא. הגבולות, אם ניכנס לדקות העניין, נמצאים במידת ההתמסרות, במידת הטוטאליות שלנו, לחיפוש ולגילוי האמת. ככל שאתה מתמסר פחות, הגבולות ביחס ישר יותר ויותר סוגרים עליך. ככל שאתה שקוע עמוק בגילוי, הגבולות מתרחבים ומתרחבים... זו ההבנה שלי, עד כה, וזה לדעתי מפתח לכל התפתחות רוחנית. ודרול צודק שזה לא קל, כי אתה מקריב את הכל, את כל כולך עבור ... כלום, עבור הלא ידוע, והאגו בהחלט עקשן וערמומי כאן... מלאווח
מהסטיקרים צומחת האמת
לא מכולם , נראה לי. אבל מזה כן. "אמת מארץ תצמח , יש אלוהים שופט בארץ." זוכר את הפסוק הזה מלוואח? הוא גדול , הוא נדיר. כי האנשים מביטים לשמיים , הם מחפשים את המגדלים , מצלמים אותם ועולים לסיבוב במעלית. את זה ידע אואמה בין לאדן , לכן הוא נתן לאמריקה בראש , במגדל. בגלל זה המכה שלו כ"כ הכאיבה. אבל מי זוכר איך נראית הקרקע שהוא דורך עליה? מעטים. מי מצלם אותה? גיאולוגים אולי. זאת העבודה של הטאו ללמד את האמת אולי אתה לא תבין את זה אף פעם. אולי מי שאומר כאלו דברים גם לא יבין אותם. אבל זה פשוט כך. אין מה להתפלסף על זה מלוואח , פשוט תן לזה לקרות. סמוך על הטאו , והקשב לו. דרול
לא מכולם , נראה לי. אבל מזה כן. "אמת מארץ תצמח , יש אלוהים שופט בארץ." זוכר את הפסוק הזה מלוואח? הוא גדול , הוא נדיר. כי האנשים מביטים לשמיים , הם מחפשים את המגדלים , מצלמים אותם ועולים לסיבוב במעלית. את זה ידע אואמה בין לאדן , לכן הוא נתן לאמריקה בראש , במגדל. בגלל זה המכה שלו כ"כ הכאיבה. אבל מי זוכר איך נראית הקרקע שהוא דורך עליה? מעטים. מי מצלם אותה? גיאולוגים אולי. זאת העבודה של הטאו ללמד את האמת אולי אתה לא תבין את זה אף פעם. אולי מי שאומר כאלו דברים גם לא יבין אותם. אבל זה פשוט כך. אין מה להתפלסף על זה מלוואח , פשוט תן לזה לקרות. סמוך על הטאו , והקשב לו. דרול
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.