מה זה חשוב?

[ChicoAnimado]

מה זה חשוב?

באחד מהבקרים ההוליסטיים שהיו לי, קמתי ואמרתי לעצמי "שום דבר לא חשוב". ידעתי למה התכוונתי אך לא ידעתי להסביר. אני חושב שהיום אני יכול להבין יותר טוב למה התכוונתי. כשאנחנו חושבים על החפצים הכי קרובים שלנו, נשאל את עצמנו מה כל אחד מסמן עבורנו ומהי משמעותו. נשאל את עצמנו, האם הוא באמת חשוב? ראייה צלולה על הדברים אומרת ששום דבר הוא בעצם חשוב. יש לשאול, מה הכוונה היא ב"חשוב"? חשוב מאוד שנגדיר מה הכוונה ב"חשוב". ובכן הכוונה היא, האם בעולמנו הרוחני, שהוא עולם המחשבה, החוויה והתודעה, החפץ נושא משמעות של ממש. האם החפץ מקרב אותנו להארה? האם החפץ מקרב אותנו לתחושת משמעות כלשהי? והתשובה היא לא. אין לחפץ משמעות רוחנית. לאותו חפץ ודאי יש תפקיד חשוב בחיינו, כמו אוטו, בית. אבל זהו תפקידו בעולם החומרי, ועלינו לעשות הפרדה בין השניים. זהו בכללי. אני מקווה שביום אחר אוכל להסביר זאת יותר לעומק. אני לצערי עדיין חי בעולם בו אני נותן לדברים לא חשובים משמעות יתרה ודואג. השאיפה היא לשנות מצב כזה. מחכה לדעתכם/ן, ערן

 

[בדיחהקוסמית]

חשוב! ../images/Emo13.gif

שלום ערן שום דבר לא חשוב. לא מתווכח איתך

לא רק חפצים. הכל! הכל לא חשוב, אם מגדירים "חשוב" כמשהו שהשכל שלנו מתייג, לעומת אותה אחדות קוסמית תודעתית או האלוהי שבך ובכל אחד. אבל, אנשים עשויים להבין משפט כזה בהמון דרכים, בהמון רמות. וגם אתה עשוי להבין (במסנן השכל שלך) את ההבנה הזאת בדרכים שונות, שישפיעו כך או אחרת על חייך. לכן, אני כמעט אף פעם לא אומר לאחרים ששום דבר לא חשוב (שששש, אל תגלה שאמרתי את זה פה). כולם מאמינים שהחפץ הזה חשוב, או הרעיון הזה, או הקשר הזה, האיש הזה, הרגש הזה, המחשבה הזאת, הגוף הזה, ומה לא? ואני לא מתערב בחשיבויות של אחרים. משתדל שלא

ולמה? כי הבעיה שנוצרת כאשר אדם מוקסם מחוסר החשיבות הכללי בחיים האנושיים הוא - פיתוח אפטיות מוחלטת לכל דבר בעולם הזה, מתוך ההנחה שייפתח בפניו השער לגן עדן. עלולה להיווצר היצמדות לרעיון של "לא חשוב", ואז מפספסים את החיים. לגבי מצבך היום, בו אתה נותן משמעות ודאגה לדברים שוליים ואנושיים - אל תצטער. להיפך - תחגוג את זה, תחייך על זה. בוא נגיד ככה - כל מה שאתה עכשיו, ברגע הזה, הוא בדיוק כפי שהוא צריך להיות. וככל שתעמיק בהפנמת הרגע הזה ב-ככותו (ככה הוא וזהו) - המשמעות היתרה תתפוגג

 

[הקוראת בתותים]

מה חשוב?

לי חשוב להיות נוכחת, להיות קשובה, להיות טובה לעצמי ולסביבה, לשאוף לבניה אבל לא להאבק בזה שאני עדיין יחסית, לחיות עם השלמה ושאיפה ביחד בלי שיהיה שם ניגוד. חפצים לא חשובים לי, אף פעם לא היו... אבל אם משהו חשוב למישהו אחר אי אפשר לבוא ולהגיד לו: זה לא חשוב, כי לו זה חשוב. זה כמו לרצות לתת מתנה לא שימושית... אבל אתה רוצה לתת זה טוב, אבל הצד השני רוצה לקבל משהו אחר, ואז איפה הלך לאיבוד הקשב שלנו? כל אחד והדברים החשובים לו.. וכל הגוונים בסדר.

 

[ChicoAnimado]

לשניכם, לא הסברתי את עצמי טוב

התכוונתי שיש דברים שאסור לנו להדאיג את עצמנו לגביהם יתר על המידה, כמו שאנו עושים עם הרבה חפצים חומריים בעולם הזה. וחלילה אני לא אומר להפסיק להיות אכפת, פשוט להפסיק להתייחס בצורה מאוד ספציפית שאינה נחוצה.

 

[hilabarak]

תראה לי לא כל כך ברורה הכוונה

של כל ה"הארה" הזו שכולם מדברים עליה. אני אדם אנושי שרואה מרצדס ומתלהב מהיופי שלה. יש לי דירה שהיא 3/4 בבעלות שלי (השאר משכנתא) ואם יקרה משהו ואני אאבד אוצה, אז אינני רוצה להיות שמח. אני חושב שזה נכון להיות עצובים אם מאבדים דירה (למי שאיננו נזיר כמובן). ואם הבת שלי בת ה5 עצובה כי הציור שלה נהרס, אז אני רוצה שמשהו יכאב לי (לא רוצה להיות אדיש לכאביה, אפילו הם זוטרים). אם אתה אומר לי "אל תדאיג עצמך יתר על המידה", אז אני ואתה מסכימים - אתה מדבר על איזון. אבל אז אין שום קשר לרוחניות. כל אדם לא רוחני בעולם (שאיננו קיצוני מאוד ביחסו לחומר) יגיד לך "גם אם אתה עצוב כי איבדת דירה, אל תגזים עם העצבות. זו סך הכל דירה. בשלב כלשהוא תמשיך הלאה". השאלה היא על מה אתה דן ? על הארה רוחנית, או על חוקים פסיכולוגיים בסיסיים על פיהם פועל כל אדם נורמלי שאיננו קיצוני מאוד בדיעותיו.

 

[ChicoAnimado]

יש סופר שקוראים לו תומס מור

הוא אדם שמדבר על הנשמה. הנשמה היא בעצם המקור הפנימי לכל האהבות והרצונות שלנו. ברגע שמבינים שיש נשמה בפנים עם רצונות וערכים שונים מאלו שאנו פיתחנו עד היום, אנחנו יודעים לחפש אותה. אותה נשמה היא החלק הדתי שלנו ולעולם לא נגיע לעומקה והיא תמיד תהיה הכוח המוביל מאחורי כל דבר שאנחנו עושים. אם מתוודעים לה ולומדים להכיר אותה, פתאום מגלים שהדברים שמעניינים אותנו הם כל כך שונים ממה שחשבנו. בעולם כמו שלנו שכסף ורכוש הם ערכים עליונים והפכו למטרה במקום אמצעי, אז אנחנו מנותקים ממה שהנשמה באמת רוצה. כשאנחנו פועלים לפי רצון הנשמה, כל דבר בעולם הזה נהיה קסום ורוחני ונותן משמעות אחרת לחיים, כי אנחנו מתמקדים בדברים שבאמת חשובים לחלק הרוחני שלנו ולא איזה ערך מזויף שעבור נשמתנו הוא חסר כל ערך. (ממליץ לכולם לקרוא את "לעומק הנשמה" של תומס מור, לתפיסת חיים שונה לגמרי). דרך אגב, אין כל בעיה בהתלהבות מהמרצדס, אבל בעזרת חיי נשמה יכול להיות שתתרגש עוד יותר. וכמובן שחשוב לשמור על הבית שלנו, אבל לנסות להבין שבסיס הבית הוא רק אמצעי למחייתנו, הוא חומרי.

 

[hilabarak]

תראה זה שתומס מור אמר

ש"בעולם כמו שלנו שכסף ורכוש הם ערכים עליונים והפכו למטרה במקום אמצעי, אז אנחנו מנותקים ממה שהנשמה באמת רוצה" - אז הוא אמר. זה משפט טעון הוכחה. הרבה מאוד אנשים היום מתנדבים וחלק ניכר ממס ההכנסה שלהם הולך בכלל לעזרה לחלשים. בניגוד לארצות הברית בה המיסוי נמוך והחלש יכול למות, בארץ כולנו החלטנו והתבענו שאנחנו נותנים סיוע לחלשים (אולי פחות ואלי יותר, אבל בטח לא כמו בארה"ב בה אדם שלא עובד יכול למות ברחוב). אז סביבי לפחות אינני רואה שכסף ורכוש הפכו למטרה ולא לאמצעי. אני רואה הרבה נשים שמתפשרות על מירה כדי שיוכלו לבוא בזמן סביר לגדל ילדים. אני רואה חברים שלי שלוקחים יום בשבוע ומגיעים מוקדם לבלות עם המשפחה. אני רואה בבית הספר של הבת שלי שמבקשים מהחזקים לעזור לחלשים, כדי ללמד שיתוף. ואני רואה הרבה הורים מונעים מעצמם דברים כדי לעזור לילדים שלהם הבוגרים. ואני כלל לא בטוח שהנשמה שלי רוצה שאני אעזוב את העבודה ואלך לחלל בחליל מתחת לעץ כמו קרישנה. יש לי תחושה שאנשים שהיו מכורים ל"חומר" חושבים שככה נראה העולם. ולכן הם רצים מ"חומר" ל"אמת הנשמה" בקיצוניות. אני (והרבה חלקים של האוכלוסייה) מעולם לא היינו ממש חומריים ולכן איננו רצים ל"אור הנשמה". אנחנו מקפידים לאזן בין חומר לרוח באופן קבוע. שוב עם כל הכבוד לתומס מור, כדאי לבחון מציאות לפני שמתייגים אותה.

 

[luliy]

הי. גם אני גיליתי את הסופר תומס מור

עדיין לא קראתי את ספריו, אשמח אם תוכל מעט לחלוק עימי אינפורמציה

 

[Benny3363]

מצב תודעה

יתכן שדילגת למצב תודכה גבוה יותר וקבלת לפחות דרך החלום תמונה אוביקטיבית ששם הכל חשוב ושום דבר לא חשוב . בהצלחה בני