כמה פרטים מעניינים על חטיבות יוקרה
חטיבות היוקרה של היצרנים היפנים המובילים (טויוטה, הונדה וניסאן) הוקמו בסוף שנות ה-80 וזאת בשל תדמית עממית של היצרנים האלו שבגללה הם התקשו למכור מכוניות יוקרה. סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 היתה תקופה של שגשוג כלכלי יחסי בעולם ולכן היתה למכוניות היוקרה הצלחה ניכרת. ללקסוס יש את סדרת ה- LS המפורסמת שלה שמיועדת להתחרות במרצדס S ובבמוו 7. לאינפינטי יש את ה- Q45 לאותו פלח שוק. חשוב לציין שאלו מכוניות מקוריות של לקסוס ואינפיניטי שלא מבוססות על אף טויוטה וניסאן. באמצע שנות ה-90 נוצר איזשהו מיתון כלכלי וירידה במכירות של חטיבות היוקרה ולכן הן החליטו להכניס דגמים זולים יותר בנוסף לדגמים היקרים, מגמה שנמשכת עד היום. במקום לפתח דגמים חדשים - הן פשוט לקחו מכוניות מיצרנית האם, שינו את שמן והוסיפו שיפורים קלים. כך למשל נמכרת טויטה אלטזה תחת השם Lexus IS, טויוטה קאמרי = לקסוס ES. אינפיניטי היתה צריכה משפחתית "קטנה", היא לקחה את הפרימרה, המשפחתית הכל כך מוצלחת של ניסאן וקראה לה Infinity G20. כך גם ישונה שמה של ניסאן סקייליין בשנת הדגם 2003 ל- Infinity G35. אותו דבר קורה גם בשוק ה- SUV. טויוטה לאנדקרוזר = לקסוס LX470 וניסאן פאת´פיינדר הוא בעצם אינפיניטי QX4 עם מנוע חזק יותר. לאקורה לעומת זאת אין אף דגם מקורי למיטב ידיעתי וזהו מותג אמריקאי בלבד. כל המכוניות שלה מבוססות על מכוניות של הונדה (אקורד , לג´נד, RSX, NSX ואינטגרה ז"ל). זו אמנם חטיבת יוקרה אך המכוניות שלה פשוטות מהמכוניות של אינפיניטי ולקסוס.