מה זאת אהבה.....

[dor50]

מה זאת אהבה......./images/Emo23.gif

אהבה זה ללכת להורים שלו/ה לארוחת ערב. אהבה זה לקבל גם את הטעויות שלו/ה כאילו לא קרה כלום. אהבה זה לא לפספס הזדמנות להגיד - אני אוהב/ת.... אהבה זה להסתכל לו בעיניים ולוותר על טיסה לחו"ל. אהבה זה לתת לה לישון כשהילד בוכה. אהבה זה שהוא מתקשר מפריס ואומר שזה שלא שווה בלעדייך. אהבה זה להרגיש את החיבוק שלו/שלה 24 שעות ביממה. אהבה זה להרגיש כל הזמן בהילוך חמישי בלי ברקסים. אהבה זה לתת נשיקה איפה שכואב. אהבה זה המיחוש הזה שמרגישים עמוק בבטן. לקוח מתוך חוברת ויזה לאומי. אתם מוזמנים להביע דעה... צביקה

 

[האלי]

לא. זו לא אהבה

זו התאהבות. זאת דעתי לפחות. וזו הזדמנות לצרף את מה שכתבתי על ההבדל שבין אהבה להתאהבות. מוזמנים להגיב. שלכם, האלי.

 

[dor50]

לא אהבה...

מסכים איתך שהמשפטים שהבאתי אינם אהבה אמיתית, אלא תרגום פיסי לרגשות. לצערי רבים חושבים שזה הכן אהבה (המשפטים שבציטוטים). נהניתי לקרוא את המסמך המצורף, רק שלדעתי הוא מסרבל קצת את העיניין. והנה הגדרה נוספת מפי "דיפאק צ´ופרה" לעולם לא תקבל אהבה יותר מכפי שאתה מוכן לקבל. אינך יכול לתת יותר אהבה משיש לך לתת. אהבה המשתקפת מן הזולת מקורה בתוך ליבך וגם - "האבה היא הרוח. הרוח היא עצמי". שיה לכולם שבוע נפלא ומלא אהבה צביקה

 

[איש המערות]

"הגדרות" לאהבה

כל משפטי האהבה לפי ויזה לאומי מבטאים לדעתי ביטול עצמי מול האהוב/ה תוך הרגשה של אופוריה. אני מסכים עם האלי שמתאים יותר לקרוא לכך התאהבות. האלי הביא מאמר מלומד על מהי האהבה. ולא שאני מתנגד חלילה למה שכתוב שם, אלא שהייתי מנסה למצות את מהות האהבה במשפטים ספורים ביותר. אולי אחד. לדעתי, יש בי אהבה כל עוד אני חש שיש לי בתוכי מלאי אינסופי ממנו אני רוצה ויכול לתת ולתת ולא רק שלא יגרע ממני דבר אלא יתווסף עוד. ויש בי אהבה כשאני שמח ומקבל את המוגש לי באהבה גם אם בגרגר חול מדובר. שני משפטים שלדעתי עוברים כחוט השני בין כל תיאורי האהבה למיניהם. כפי שתיאר האלי את מכמורתו של הדייג, אבל מזוית אחרת. מעט חוטים, אותם נוכל להגדיר במילים. אבל המכמורת מורכבת ברובה מהחורים בין החוטים, להם אין הגדרה במילים. ועכשיו, לך ותגדיר אהבה.

 

[סולו]

מה זאת אהבה

ואני לתומי חשבתי שאהבה זה הצירוף הנדיר של: רצון להיות הרבה ביחד וגם קצת לחוד. הרגשת השמחה והנועם של הביחד ושל השיתוף ללא הפחד שהעצמי ילך לאיבוד. הנוחות להיות אתה עצמך עם מה שפחות מסכות. הביטחון, והאמון שגם בן/ת זוגך עושה כך. ההרגשה המנחמת, שגם בימים קשים יש מי שיחבק ויקשיב.

וכל זה תלוי באמת בעיקר בנו עצמנו ובמה שבתוכנו (כמו שהאלי ציין) אבל לריקוד האהבה דרושים שניים שרוצים ויכולים להתאים את מקצב הרקוד שלהם.