מה השתנה...

[White Dragon]

מה השתנה...

לא הלילה הזה, אלא מה השתנה בכם מאז שעזבתם את ישראל? צורת חשיבה או דיבור, דברים שחשבתם שבחיים לא תעשו והיום הם רגילים לגמרי... מה השתנה בכם מאז שעזבתם? אני אתחיל...

אין בי יותר כעס על ישראל - והיה לי הרבה כשגרתי שם, אני הרבה יותר שמאלנית, אני שותה תה עם חלב ואוכלת טוסט עם חמאה ווג'ימייט, אני חושבת חלק באנגלית וחלק בעברית - מה שחשבתי שאף פעם לא יקרה. אני מסתכלת אוטומטית לצד ימין כשאני חוצה את הכביש (אבל עדיין מתבלבלת לפעמים), אני קוראת שוטף באנגלית ונהנית מזה כמו מעברית - מה שגם חשבתי שאף פעם לא יקרה. אני הרבה יותר מאושרת - אבל זה לא קשור לארץ בה אני נמצאת. אני הרבה יותר רגועה וחסרת פחד, וזה כן קשור לארץ בה אני נמצאת. אני לא יודעת... אני חושבת שיותר מהכל המרחק גרם לי להשלים עם כל מה שהשארתי מאחורה - המשפחה והישראליות, ישראל והיהדות. כשהייתי בתוך זה היו לי הרבה רגשות שליליים ועכשיו, מרחוק, הם כאילו התמוססו ונעלמו. מה השתנה בך?

 

[ro99]

ואצלי

אנגלית הפכה לגמרי לשפה הראשית שלי, עברית התפוגגה עם השנים וחזרה קצת לחיים עם הקשר המחודש עם ישראלים דרך הפורום (הקודם וזה). המרירות העזה שהיתה לי נגד הרבה דברים בארץ, ושבגללה בעיקר עזבתי, התרככה קצת. אני יותר סובלנית לגבי תופעות שונות ויותר פתוחה לראות את הצד הטוב בכל תופעה. ואני אפילו יותר שמאלנית. ויותר נחרדת מצרות מוח, גזענות ושמרנות שבארץ עוברות ללא הגה וללא זעזוע. ועדיין מסרבת להתחשב בביקורת מאלו שמנסים להחזיר אותי לתלם, אבל עכשיו לא מתוך זעם ואגרסיביות שחונקים בעיקר אותי, אלא יותר מתוך "למה אתם חושבים שמה שאתם אומרים צריך להזיז לי, אלה החיים שלי ואני אחייה אותם בדרכי שלי". ופחות מוכנה לעשות פשרות שנוגדות את העקרונות שלי ואת המצפון שלי. פשוט לא מפחדת יותר מה-consequences. וכל כך רחוקה מהארץ מכל כוון. אין חזרה. גם כשחייתי שם הקשר היה רופף, ועכשיו הוא לגמרי נמס. ואולי לא תאמינו, אבל בכל זאת אני מוצאת שם דברים שאני אוהבת מפעם לפעם. וסליחה מראש אם הכנות שלי פגעה במישהו שלא במכוון. זאת האמת שלי.

 

[itay82]

זאת לא הפעם הראשונה

שכולנו אומרים את זה אבל... כן... נכון שמרחוק התחלתי לפתח איזושהי ראייה נוסטלגית לגבי הארץ, דבר שאף פעם לא חשבתי שיקרה. זו ראיה נוסטלגית שלא כל כך ציפיתי לה, השלמה עם דברים שלא סבלתי בארץ, ומחיקה של כמה זכרונות רעים. לפעמים זה נראה לי פשוט כמו מחשבות של מישהו שמשנה את העבר שלו כי הוא במילא לא עומד באמת לחזור ולחיות באותו המקום עם אותן הסיטואציות. השפה תמיד היתה נושא קצת סוטה אצלי. אני לא יכול להגיד שהעברית שלי מתפוגגת, אבל היא הפכה למאוד משנית. אני מוצא את עצמי באיזשהו בליל של אנגלית, צרפתית ושוודית. כן, כמה קוסמופוליטי מצידי. הדיעות הפוליטיות שלי נחשבות לשמאל קיצוני בארץ, לשמאל באנגליה, למרכז בצרפת ולמרכז עם נטיה פצפונת ימינה בשוודיה, ככה שאני לא יודע אם באמת השתנה משהו בתפיסת העולם שלי, או שפשוט ההגדרות משתנות והניסוח משתנה בהתאם למקום. ההרגלים היומיומיים שלי השתנו לבלי היכר, זה בטוח. פתאום אני מרגיש שדירה של 20 מטרים רבועים היא מרחב עצום ודירה בה אפשר ללכת שני צעדים היא לוקסוס אמיתי. אני נוחר בבוז כשאני רואה קטשופ, וקונה כל יום את הלחם במאפיה. אני לא שורד את היום בלי גבינה ונקניק יבש והתחלתי לאכול כל מיני ממרחי דגים מוזרים. אני פותח כל בוקר במוזלי עם יוגורט בטעם וניל ושותה כל מיני סוגי תה מוזרים (אהה... תנחשו איזה הרגל בא מאיפה!) מהרבה בחינות הקשר לארץ (שלא היה מדהים גם כשחייתי בה) התרופף מהר מאוד, בטח מבחינת סממנים חיצוניים. אולי זה כי די רציתי לרופף אותו, כי זה לא שבאמת התחשק לי להראות שאני שייך למקום אחר, כי אני באמת יודע לאן אני שייך. אולי הדבר שהכי השתנה הוא פשוט העובדה שממש לא מזיז לי מה האנשים האחרים חושבים. בארץ תמיד הרגשתי שהאח הגדול מסתכל, או שכל העולם מסתכל, אפילו אם מה שאני עושה לא באמת צריך לעניין אותם. זה הרגיז אותי וחנק אותי, אז היום דווקא הכמעט בדידות של מישהו שאפילו כתובת קבועה אין לו לא נראית לי כל כך רעה. ואותה הערה כמו של רונית

 

[tommer28]

יפה דרשת ../images/Emo13.gif

מאד יפה מה שכתבת, אני מזדהה עם הרבה מההארות שלך, לגבי פרספקטיבה ולגבי קני-מידה, לגבי סוגי תה מוזרים ולגבי איזה בליל שפות (על אף שבן זוגי הוא ישראלי ולכן השפה המרכזית בחיי היא עדיין עברית). אבל מאד קשה לי להגיד מה אצלי השתנה, או יותר נכון מאד קשה לי לקשר את מה שהשתנה למעבר למדינה אחרת, התבגרתי בשנתיים שלוש האחרונות, הפכתי ממוקד יותר, עצמאי יותר, ועם זאת זוגי יותר... כמובן שיש פה אלמנטים שקשורים לחיים בארץ חדשה, אבל זה גם קשור לגיל אני משער להתייצבות והתעצבות. אולי למדתי גם להיות יותר הולנדי, לצאת פחות, לבלות פחות, להשקיע יותר זמן בי בבןזוגי ובבית, לא להחזיק רשת עכבישית של חברים ו"מכיר את... מכיר את...", קצת פחות אקצנטרי, קצת פחות בטוח שאני יודע הכל... התבגרות?! מקום חדש?! התפקחות?! השתחררות מהישראליות של "אני יודע הכל הכי טוב ואני הייתי בצבא..."?! אין לי מושג, אבל אני חושב שמה שזה לא יהיה - זה משתפר עם הזמן

 

[Yaniv-DC]

מה באמת השתנה?

אז זה כבר דבר שבשגרה, שכשאני מדבר עם חברים מהארץ או משפחה אני אומר שאני צריך לקחת מקלחת. השבוע שברתי את כל שיאי התרגום כשאמרתי שאני לא מצליח ליפול לישון. לא היה לי כעס על ישראל כשגרתי בארץ, ואין לי היום. יש הרבה דברים שאני לא אוהב בארץ, אבל אני לא חושב שהשוודים פחות שחצנים מאיתנו, לא נראה לי שהצרפתים פחות פלצנים מאיתנו, ולא נראה לי שהאמריקאים פחות חושבים שהם יודעים יותר טוב מכולם. אני לא מתבייש בהיותי ישראלי ויהודי, בארה"ב זה אפילו יתרון. הכי הרבה בחורים ניגשים אלי במועדונים כשאני מגיע עם חולצת אוניברסיטת תל אביב, וכשהגעתי עם חולצה עם לוגו של נייקי, רק שבמקום נייקי היה ISRAEL ובמקום JUST DO IT היה JUST JEW IT, הייתי הלהיט של הערב. שמאלני תמיד הייתי, תה עם חלב תמיד שנאתי, וכל החברים שלי למדו לבטא היטב מילים כמו "ג'חנון", "בורקס", "במבה" ו"כוסון" (זה סתם בשביל הכיף).