פריזמה לא נכונה בעיניי
נעצבתי מאוד לשמוע שהרב עובדיה נפטר ביום שני. אנחנו הולכים לפי פסיקותיו, וספריו מעטרים את מדפי החדר שלי. יחד עם זאת אני לא רואה איתו עין בעין בנושא דת ומדינה, צבא והשקפת חיים. זה לא מעמעם מגודל מעמדו או מחשיבותו. כי הרב עובדיה היה מענקי ההלכה הספרדים של דורנו, מתיר העגונות של מלחמת יום כיפור, זוקף ראשם של יהודי אתיופיה והאחראי להעלאתם, רבה של יהדות מצרים וארץ ישראל ומרומם קרנם של יהודי ארצות האסלאם וגאוותם. מה שלא הצליחו לעשות תנועת הפנתרים בשנות השבעים עשה הרב עובדיה בשנות השמונים עם ש"ס. אז למרות שאני חלוק על הדרך החרדית, אני חושב שהוא גרם לכך שבחברה הדתית והכללית - יוצאי עדות המזרח הפכו להיות גורם משפיע. בכך כשלה נחרצות הציונות הדתית לדורותיה - והרב עובדיה היה בדיוק התיקון לכך. מכאן אפוא שמעלותיו היו רבות ויש הרבה על מה להתאבל על אובדנו של האיש.
יחד עם זאת ניתן להבין את התרעומת של אנשים שנפגעו מאמירותיו השנויות במחלוקת, שכן שום אדם אינו מושלם. החריד אותי שהדברים נאמרו ביום הפטירה עצמו, בשעה כזאת שמידת הדין שולטת בעולם, מוטב אם קטרוגים מסוג זה לא היה מתפרסמים בעת כזאת. לא מדברים סרה במתים, בוודאי אלו שעוד טרם נקברו או אך נטמנו.
הרב עובדיה התבטא נגד מצעד הגאווה, ועל אלו שמנפנפים בנטייתם כדי לנגח ולהתריס כנגד הממסד הדתי לדוגמה. התקשורת די סרסה את דמותו של הרב, שדווקא היה ידוע בלבו הרך, בגישתו המקלה והאנושית ובידו השלוחה. לעניות דעתי, בכל הנוגע להומואים- לו היה אדם נכנס אליו לשיחה פרטית בארבע עיניים- הרב לא היה מכזיבו כלל ועיקר.
זה כמובן לא סותר אמירות פסולות אחרות של הרב, אבל כאמור אף אחד לא מושלם. ולא חייבים להסכים על הכל כדי להעריך מישהו