מה, הם דפוקים!?

[אבזץ]

מה, הם דפוקים!?

מה הם לעזאזל חושבים, שאני צם!? אמי: "איך עבר הצום?" סבתי: "איך עבר הצום?" רק אבי נדם. כנראה הוא חכם יותר משחשבתי. האם זו תמימות, עוקצנות, או אולי טימטום? נמאס לי. די!

 

[אבזץ]

למה פתחתי שירשור חדש!?

אין זה אלא טימטום חושים ומוח, ל"ע.

 

[Kimbal1]

כי הצום החליש את דעתך....

 

[דער_רוסישער]

עצה

בפעם הבאה תצום.

 

[אחר]

אצלי הם שתקו

למאזין מן הצד זה היה יכול להיראות כחוסר נימוס - אני שואל איך היה הצום והם לא מתעניינים בחזרה...

 

[שוקולד לבן1]

במקומך הייתי עונה בפשטות: לא

 

[מיס פטל]

ואני עניתי

"בסדר גמור". כי באמת הצום היה בסדר גמור. ושכל אחד יבין מזה מה שהוא רוצה. ועל זה גם אמא שלי היתה אומרת: מי ששואל שאלות קלוצקאשס, מקבל תשובות קלוצקאשס.

 

[דער_רוסישער]

מישהו מוכן להסביר לעוילם

מה אלה תשובות קלוצקאשס, או בכתיב הנכון קלאָץ קשיות? כלומר, זה אפילו לא אוקסימורון, אפילו לא הגרסה האקספרימנטאלית שלו...

 

[אתאיסט עם ציציות]

זה אחיו של...

"בדיחת קרש"...

 

[דער_רוסישער]

אוּהוּ, תרתי משמע...

 

[ספל חמאה]

מה לא?

עוד תשובות אפשריות:

עבר, תודה.

על קורקינט.

קודם הראש, אחר כך רגל ימין, יד ימין, הכתפיים, החזה, הבטן, הישבן, יד שמאל ורגל שמאל.

לא שמתי לב, איך הוא עבר באמת?

בקפיצה דרמתית לגובה. >ספל חמאה חושבת שזה הרצון לתקשר<

 

[שוקולד לבן1]

למי שהיה מתעקש, פעם הייתי עונה

"עבר מהר. עד לארוחת בוקר. לאח"ז היה קצת קשה עד ארוחת צהרים, אבל העוף עזר ממש עם הצום, וגם האורז. ובסוף הצום היה נורא, אבל באמצעות איזה פלאפל ובקבוק שתיה, הצלחתי לגמור את הצום ללא כל בעיות".