מה הייתן/ם עושים/ות??

[forever8]

מה הייתן/ם עושים/ות??

שלום,

הילדה שלי בת -5 סיפרה לי שבעת הפסקה המשותפת בין הגן שלה לגן הסמוך ראתה סייעת
של הגן השני מושכת בשיער של איזה ילד.
במילים שלה: ״אמא! בגן השני שהייתי בהפסקה בחוץ במשחקים של החצר ראיתי ***** מןשכת בשיער של ילד״!

ואני שואלת: ״למה את חושבת שמשכה לו״?

והיא עונה: ״לא הקשיב לה אז משכה לו שיכנס לגן״

ואני: ״אולי עשתה זאת מין טובה כי היא שמחה או משהו״..

והיא עונה: ״לא אמא! היא כעסה עליו, לא שמחה״!

אחרי ששאלתי הבנתי שהיא יודעת מה היא אומרת, נסיתי לברר עם הילד אם היא יודעת ומבחינה הבעות פנים
וכן סיטואציות אז לפי שפת הגוף שלה ניכר שהיא הזדעזע...


עכשיו אם אבוא בשאלה לגבי המקרה ששמעתי ישר הצוות יגיד ״זה פרשנות של ילדים״!
זה מה שאני שומעת בכל אופן כאשר פונים עליהם בדברים שנוגע לצוות.

אז מה הייתם עושים?

 

[forever8]

הילדה*

 

[shtuli]

את מעירה את הילד? את ההורים שלו?

הייתי פונה להורים שלו ומעדכנת שזה מה שהילדה שלי סיפרה.
הייתי ממליצה לה לשאול את הבן ולהחליט כיצד היא ממשיכה משם.

יחד עם זה,
הייתי פונה לגננת בגן השני ומייעדת אותה שזה מה ששמעת.
כמה שיותר נקי ולא שופט.
לא היית שם ולא ראית בעצמך.
שמעת ואת חושבת שנכון ליידע את הצוות ולהבהיר שהתנהגות שכזו לא מתאימה.

גם אם הצוות ינפנף את העניין הם יפנימו שיש מעקב ויש מי שמסתכל ורואה.

 

[shtuli]

* מכירה

 

[myomom]

לכל גן יש פיקוח של משרד החינוך והרשות המקומית

לשם לדעתי צריך (וחובה) לפנות ולדווח.
היום ברוב המקומות יש אפס סובלנות לאלימות, וכך צריך לנהוג.
מקומה של הסייעת הזה לא צריך להיות בחברת ילדים, על פי מה שתיארת.

 

[orelie]

ללא ספק להאמין לילדה

מניסיון. פעם הבת שלי אמרה לי שהסעיית משכה אותה מהחולצה בכתף לכיוון המטבח.
2 בניי היו אצלה לפני כן ובחיים לא שמעתי על תלונה אחת מהם
אז חשבתי שהבת שלי מבלפת

בסופו של דבר - עוד הורים התלוננו ומסתבר שהסעיית עברה תקופה מאד קשה שהשפיע על התנהגותה גם כלפי הילדים

לדווח לעירייה

 

[oneofus]

אז מה?

אז אמרה, ילדים מפרשים דברים בצורה שונה מאיתנו. לא שמענו על הכאה עו ענישה לא סבירה.
לא שמענו על משהו חוזר ונשנה
יתכן , שהילדה לא גדלה עם בנים אלא במוד סיסי כזה והיא רגישה.
הבת שלי היתה חוזרת מהגן עם חוויות ) וגם הבנים, זה טבעי בין ילדים והיא חשבה שראתה משהו

 

[הילה נעה 2014]

את מכירה את הבת שלך,

אני חושבת שגם אם יש לה את הדימיון הכי מפותח בעולם היא לא היתה ממציאה כזה דבר, אני חושבת שגם כלפי הילדה את חייבת לעשות משהו כי עכשיו זה מבחן של האמון שלה בך,
את אמא שלה, אם את רוצה ליצור ביניכן תקשורת המבוססת על אמון את חייבת להתייחס לדברים שלה, ולו רק שהיא תראה שיש על מי לסמוך. ובעתיד תרוץ לספר לך כל דבר שקורה לה ולא תעדיף להתמודד עם זה לבד מהחשש שלא יאמינו לה.
אני חושבת שכדאי לשאול את הילד, אולי אם הוא יראה שמתייחסים למקרה הזה הוא יספר את האמת.