מה הייתם עושים?
לבני יש חבר מהגן שעד לתקופה האחרונה הסתדרו מצוין. החבר הכיל אותו ועל שונותו באופן טבעי ובני מאוד רצה והתאמץ לצאת אליו "מעורו".
החבר מאוד שימח אותו ומאימו של החבר שמעתי שהוא חושב את בני לחברו הטוב ביותר.
לאחרונה דברים השתנו. כשאנחנו מתארחים אצלו הבן שלי כבר לא מנסה לתקשר איתו והחבר ממדר אותו: אל תשחק בזה,אל תעשה ככה..כאלה דברים.קיויתי שזה קושי שלו שהתעורר בביתו שלו אך לא הופתעתי (רק הצטערתי לראות את זה) שגם כשארחנו אותו הוא ניסה למנוע מימנו להגיע אל משחקים שונים.הבית שלנו,כן?
אמרתי לאמא שלו שכדאי להקפיא קצת את הביקורים וללכת אחורה כלומר לתת להם לשחק יחד בגן,עם המשלבת (אם זה קורה עדיין) ומשם לצמוח חזרה למעלה (אם זה נועד לקרות).אמא של החבר חושבת שלא צריך לוותרעל הביקרים אלא צריך לתווך ביניהם.
אני מודה שאין לי כח לחנך אף אחד בשעותיי הפנויות. כמו שזה נראה לי,זה לא תיווך,זה חינוך ואת זה אין לי כוח לעשות אבל אולי יש היגיון נוסף שאני לא ערה אליו...?מה דעתכם?מה הייתם עושים?
לבני יש חבר מהגן שעד לתקופה האחרונה הסתדרו מצוין. החבר הכיל אותו ועל שונותו באופן טבעי ובני מאוד רצה והתאמץ לצאת אליו "מעורו".
החבר מאוד שימח אותו ומאימו של החבר שמעתי שהוא חושב את בני לחברו הטוב ביותר.
לאחרונה דברים השתנו. כשאנחנו מתארחים אצלו הבן שלי כבר לא מנסה לתקשר איתו והחבר ממדר אותו: אל תשחק בזה,אל תעשה ככה..כאלה דברים.קיויתי שזה קושי שלו שהתעורר בביתו שלו אך לא הופתעתי (רק הצטערתי לראות את זה) שגם כשארחנו אותו הוא ניסה למנוע מימנו להגיע אל משחקים שונים.הבית שלנו,כן?
אמרתי לאמא שלו שכדאי להקפיא קצת את הביקורים וללכת אחורה כלומר לתת להם לשחק יחד בגן,עם המשלבת (אם זה קורה עדיין) ומשם לצמוח חזרה למעלה (אם זה נועד לקרות).אמא של החבר חושבת שלא צריך לוותרעל הביקרים אלא צריך לתווך ביניהם.
אני מודה שאין לי כח לחנך אף אחד בשעותיי הפנויות. כמו שזה נראה לי,זה לא תיווך,זה חינוך ואת זה אין לי כוח לעשות אבל אולי יש היגיון נוסף שאני לא ערה אליו...?מה דעתכם?מה הייתם עושים?