מה היא אהבה?
כאשר כתבתי על "אתה בוחר עד כמה האהבה כואבת" יצאתי מתוך נקודת הנחה שגויה כי הבנתי זהה להבנתכם, ואתכם הסליחה. ולהסבר. האהבה הוא אחד הגורמים המסבך לנו את החיים וגורם לנו כאב וסבל. אומנם קיימים גם גורמים אחרים המסבכים לנו את החיים והקשורים להישרדותנו ולזהותנו, אך התמקד בשאלה מה היא אהבה. מה היא אהבה? האהבה היא אנרגיה הבאה לידי ביטוי כאשר האדם הגשמי מחובר באיזון מלא ומושלם לנשמתו, אך מתוך צורך באהבה אנו מאפשרים לעצמנו (לרוב) לחיות באשליה כי אנו חווים אהבה. נשמתנו בממד הגשמי היא גם הנשמה בממד האסטרלי (ביתה האמיתי של הנשמה). ניתן לומר כי בגופנו שוכנת הנשמה האלוהית, ובזיכרונה אגור משמעות האהבה והצורך באהבה כפי שהוא בה לידי ביטוי בממד האסטרלי. בממד האסטרלי האהבה היא אנרגיה אשר מאפשרת חיים לנשמה, בממד האסטרלי הנשמה חייה בחוויה, בעצם היא חייה באהבה אין סופית, האהבה בממד האסטרלי מאפשרת לנשמתנו חיים בדיוק כמו שהחמצן בממד הגשמי מאפשר לנשמה הגשמית חיים (ללא חמצן הנשמה לא יכולה להתקיים בממד הגשמי). האהבה כצורך הישרדותי של הנשמה בממד אסטרלי (חמצן) טבוע בזיכרון הנשמתנו היורדת לממד הגשמי ומתפרשת בצורות שונות ומשונות כצורך הישרדותי, דבר המקשה על החיים הגשמיים וגורם לסיבוכם. בגין זיכרון זה (מהממד האסטרלי) קשה לנו לקבל את זהותנו הגשמית, בממד האסטרלי יש לנו זהות אחרת. בגין זיכרון זה (הבא מהממד האסטרלי לממד הגשמי) נוצר קונפליקט בבסיס הבנה ובבסיס הצורך של הנשמה, דבר הגורם לנו להמשיך להחזיק בתפיסה האסטרלית שאנרגיית האהבה היא כצורך הישרדותי המאפשרת חיים. בעוד באנרגיית האהבה בממד הגשמי אינו צורך הישרדותי אלה תפקידנו/ עבודתנו עפ"י מה שיעד לנו בורא עולם, אלוהים באהבה. במילים פשוטות הצורך ההישרדותי בממד האסטרלי מונע ומקשה לחיות את החיים הגשמיים בהוויתם הגשמית. החיים הגשמיים אינם זהים לחיים הממד האסטרלי, בממד האסטרלי אנו חיים בחוויה, והחיים הגשמיים זהים למקום עבודתנו, למקום פרנסתנו. הממד האסטרלי הוא ביתה האמיתי של הנשמה והממד הגשמי הוא מקום עבודתה של הנשמה, בכל גלגול אנו מחליפים מקום עבודה אך לא מחליפים את ביתנו ואת הזיכרון הטבוע בנשמתנו. תפקידנו/ עבודתנו בממד הגשמי הוא לספוג אנרגיות, אנרגיות אהבה כדי שיאפשרו לנו חיים בממד האסטרלי, בבית. האנרגית האהבה בממד האסטרלי הוא החמצן המאפשר חיים, ללא אנרגיית אהבה לא יתאפשר חיים בממד האסטרלי. עבורנו (האדם הגשמי) אנרגיית האהבה היא צורך אשר מאפשר סיפוק חומרני ונפשי, עבור נשמתנו האסטרלית הצורך באנרגית האהבה הוא חמצן, חיים. הקונפליקטים המתעוררים בגלל הזיכרון הקיים בנשמתנו ויוצרים קשיים בחיינו הגשמיים, קשה לנו לקבל את הממד הגשמי, הרי מי היה יוצא לעבודה עם היה לו אפשרות לחיות בחוויה כל הזמן? קונפליקטים אלו נוצרים כי אין אנו יכולים להפריד במודע גשמי כי הצרכים הגשמיים השונים לצרכים האסטרליים, קונפליקטים אלו נוצרים מכיוון שאין אנו מחוברים לנשמתנו, לתפקידנו ביקום, (לספוג אנרגיה בממד הגשמי ולהעבירו לממד האסטרלי) תפקיד שהבורא, אלוהים יעד לנו ונתן לנו אותו באהבה. כדי לאפשר הבנה בשוני בין הממד האסטרלי לממד הגשמי אומר כי בממד האסטרלי החיים הם חוויה. כל דבר היוצא ממחשבותינו אנו חווים במשלמות מלאה ובדיוק מושלם ללא גבולות או עיקובים, בממד האסטרלי כל מחשבה היא אמת, כל צורך הוא אפשרי, מוחשי וקיים. כדי להשתחרר מקונפליקטים הנובעים מהזיכרון של נשמתנו או מתת המודע שלנו אנו צריכים להפריד (במודע) בין החיים האסטרליים וחיים הגשמיים. לדעתי, אלה הטוענים כי אנו חלק מהטבע הגשמי ואנו צריכים לחזור אל הטבע צודקים. מכיוון שלא נוכל לשלם את חובותינו הקארמתיים עם לא נכיר במציאות זו של חיינו ונמשיך לחיות בקונפליקט. לדעתי, אלה הטוענים כי המודעות שלנו מתחילה ונגמרת במודעות למחזוריות הנשמה וגלגוליה, ולתפקידנו ביקום, צודקים. מכיוון שללא מודעות זו נישאר בקונפליקט ונמשיך לחפש אחר זהותנו. לדעתי, אלה הטוענים כי חיבור לנשמה, חיבור מלא והשלם עם אלוהים צודקים. מכיוון שללא חיבור זה לא נוכל להיות באיזון בין שני הממדים (הגשמי והאסטרלי). אז מה זה אהבה? אהבה הוא אחד הגורמים המסבכים לנו את החיים כי אין אנו יודעים כיצד לקבלו וכיצד לבחור, ואנו בוחרים מתוך אימפולס של צורך באהבה, אימפולס הנובע מתת המודע שלנו, או מהזיכרון של נשמתנו ומתפרש בשוגג כאנרגיית חיים גם בממד הגשמי. ובממד הגשמי כדי לחוות אהבה, לחוות את אנרגיית האהבה אנו צריכים את השילוב של הגיון/שכל ורגש/תחושה ביחד, ללא שילוב זה לא מתקיימת אהבה אמיתית. אנו בוחרים במי להתאהב או במה להתאהב (הגיון/שכל) ואנו חווים את האהבה (רגש/תחושה), ביטול אחד מהשניים לא מאפשר לאהבה להתקיים. אבסורד, אך אבסורד זה ניתן להבנה, והמבין אבסורד זה משתחרר מהצורך באהבה כפי שהיא קיימת בזיכרון נשמתנו ומתאימה למציאות הגשמית. המבין את האבסורד מסוגל לקבל ולתת אהבה ללא תנאי לעצמו ולאחרים. תאהבו, אך ללא תנאי,,,, תאהבו, אל לא בגלל,,,, תאהבו, אך לא כי,,,, תאהבו כי זה צורך, זו חוויה המחברת אותנו לנשמה אך תהיו מודעים לגבולות, מעבר לגבולות יש את הכאב. זכרו את זכות הבחירה המאפשרת אהבה מאוזנת, אם בחרנו נכון, אם בחרנו במודעות שלמה ומאוזנת. מחייך אוהב עננים
כאשר כתבתי על "אתה בוחר עד כמה האהבה כואבת" יצאתי מתוך נקודת הנחה שגויה כי הבנתי זהה להבנתכם, ואתכם הסליחה. ולהסבר. האהבה הוא אחד הגורמים המסבך לנו את החיים וגורם לנו כאב וסבל. אומנם קיימים גם גורמים אחרים המסבכים לנו את החיים והקשורים להישרדותנו ולזהותנו, אך התמקד בשאלה מה היא אהבה. מה היא אהבה? האהבה היא אנרגיה הבאה לידי ביטוי כאשר האדם הגשמי מחובר באיזון מלא ומושלם לנשמתו, אך מתוך צורך באהבה אנו מאפשרים לעצמנו (לרוב) לחיות באשליה כי אנו חווים אהבה. נשמתנו בממד הגשמי היא גם הנשמה בממד האסטרלי (ביתה האמיתי של הנשמה). ניתן לומר כי בגופנו שוכנת הנשמה האלוהית, ובזיכרונה אגור משמעות האהבה והצורך באהבה כפי שהוא בה לידי ביטוי בממד האסטרלי. בממד האסטרלי האהבה היא אנרגיה אשר מאפשרת חיים לנשמה, בממד האסטרלי הנשמה חייה בחוויה, בעצם היא חייה באהבה אין סופית, האהבה בממד האסטרלי מאפשרת לנשמתנו חיים בדיוק כמו שהחמצן בממד הגשמי מאפשר לנשמה הגשמית חיים (ללא חמצן הנשמה לא יכולה להתקיים בממד הגשמי). האהבה כצורך הישרדותי של הנשמה בממד אסטרלי (חמצן) טבוע בזיכרון הנשמתנו היורדת לממד הגשמי ומתפרשת בצורות שונות ומשונות כצורך הישרדותי, דבר המקשה על החיים הגשמיים וגורם לסיבוכם. בגין זיכרון זה (מהממד האסטרלי) קשה לנו לקבל את זהותנו הגשמית, בממד האסטרלי יש לנו זהות אחרת. בגין זיכרון זה (הבא מהממד האסטרלי לממד הגשמי) נוצר קונפליקט בבסיס הבנה ובבסיס הצורך של הנשמה, דבר הגורם לנו להמשיך להחזיק בתפיסה האסטרלית שאנרגיית האהבה היא כצורך הישרדותי המאפשרת חיים. בעוד באנרגיית האהבה בממד הגשמי אינו צורך הישרדותי אלה תפקידנו/ עבודתנו עפ"י מה שיעד לנו בורא עולם, אלוהים באהבה. במילים פשוטות הצורך ההישרדותי בממד האסטרלי מונע ומקשה לחיות את החיים הגשמיים בהוויתם הגשמית. החיים הגשמיים אינם זהים לחיים הממד האסטרלי, בממד האסטרלי אנו חיים בחוויה, והחיים הגשמיים זהים למקום עבודתנו, למקום פרנסתנו. הממד האסטרלי הוא ביתה האמיתי של הנשמה והממד הגשמי הוא מקום עבודתה של הנשמה, בכל גלגול אנו מחליפים מקום עבודה אך לא מחליפים את ביתנו ואת הזיכרון הטבוע בנשמתנו. תפקידנו/ עבודתנו בממד הגשמי הוא לספוג אנרגיות, אנרגיות אהבה כדי שיאפשרו לנו חיים בממד האסטרלי, בבית. האנרגית האהבה בממד האסטרלי הוא החמצן המאפשר חיים, ללא אנרגיית אהבה לא יתאפשר חיים בממד האסטרלי. עבורנו (האדם הגשמי) אנרגיית האהבה היא צורך אשר מאפשר סיפוק חומרני ונפשי, עבור נשמתנו האסטרלית הצורך באנרגית האהבה הוא חמצן, חיים. הקונפליקטים המתעוררים בגלל הזיכרון הקיים בנשמתנו ויוצרים קשיים בחיינו הגשמיים, קשה לנו לקבל את הממד הגשמי, הרי מי היה יוצא לעבודה עם היה לו אפשרות לחיות בחוויה כל הזמן? קונפליקטים אלו נוצרים כי אין אנו יכולים להפריד במודע גשמי כי הצרכים הגשמיים השונים לצרכים האסטרליים, קונפליקטים אלו נוצרים מכיוון שאין אנו מחוברים לנשמתנו, לתפקידנו ביקום, (לספוג אנרגיה בממד הגשמי ולהעבירו לממד האסטרלי) תפקיד שהבורא, אלוהים יעד לנו ונתן לנו אותו באהבה. כדי לאפשר הבנה בשוני בין הממד האסטרלי לממד הגשמי אומר כי בממד האסטרלי החיים הם חוויה. כל דבר היוצא ממחשבותינו אנו חווים במשלמות מלאה ובדיוק מושלם ללא גבולות או עיקובים, בממד האסטרלי כל מחשבה היא אמת, כל צורך הוא אפשרי, מוחשי וקיים. כדי להשתחרר מקונפליקטים הנובעים מהזיכרון של נשמתנו או מתת המודע שלנו אנו צריכים להפריד (במודע) בין החיים האסטרליים וחיים הגשמיים. לדעתי, אלה הטוענים כי אנו חלק מהטבע הגשמי ואנו צריכים לחזור אל הטבע צודקים. מכיוון שלא נוכל לשלם את חובותינו הקארמתיים עם לא נכיר במציאות זו של חיינו ונמשיך לחיות בקונפליקט. לדעתי, אלה הטוענים כי המודעות שלנו מתחילה ונגמרת במודעות למחזוריות הנשמה וגלגוליה, ולתפקידנו ביקום, צודקים. מכיוון שללא מודעות זו נישאר בקונפליקט ונמשיך לחפש אחר זהותנו. לדעתי, אלה הטוענים כי חיבור לנשמה, חיבור מלא והשלם עם אלוהים צודקים. מכיוון שללא חיבור זה לא נוכל להיות באיזון בין שני הממדים (הגשמי והאסטרלי). אז מה זה אהבה? אהבה הוא אחד הגורמים המסבכים לנו את החיים כי אין אנו יודעים כיצד לקבלו וכיצד לבחור, ואנו בוחרים מתוך אימפולס של צורך באהבה, אימפולס הנובע מתת המודע שלנו, או מהזיכרון של נשמתנו ומתפרש בשוגג כאנרגיית חיים גם בממד הגשמי. ובממד הגשמי כדי לחוות אהבה, לחוות את אנרגיית האהבה אנו צריכים את השילוב של הגיון/שכל ורגש/תחושה ביחד, ללא שילוב זה לא מתקיימת אהבה אמיתית. אנו בוחרים במי להתאהב או במה להתאהב (הגיון/שכל) ואנו חווים את האהבה (רגש/תחושה), ביטול אחד מהשניים לא מאפשר לאהבה להתקיים. אבסורד, אך אבסורד זה ניתן להבנה, והמבין אבסורד זה משתחרר מהצורך באהבה כפי שהיא קיימת בזיכרון נשמתנו ומתאימה למציאות הגשמית. המבין את האבסורד מסוגל לקבל ולתת אהבה ללא תנאי לעצמו ולאחרים. תאהבו, אך ללא תנאי,,,, תאהבו, אל לא בגלל,,,, תאהבו, אך לא כי,,,, תאהבו כי זה צורך, זו חוויה המחברת אותנו לנשמה אך תהיו מודעים לגבולות, מעבר לגבולות יש את הכאב. זכרו את זכות הבחירה המאפשרת אהבה מאוזנת, אם בחרנו נכון, אם בחרנו במודעות שלמה ומאוזנת. מחייך אוהב עננים
