מה ההבדל...

YinYang

New member
מה ההבדל...

בין צ´י גונג לחימתי(ששם דגש על תנועות של חיות) לבין טאי צ´י? או שאין הבדל וזה בעצם אותו הדבר? אייל
 
טאי-צ´י הוא אחד הסוגים של צ´י-קונג

לחימתי. כמו שיש הרבה סגנונות של קונג-פו, כך יש הרבה סגנונות של צ´-יקונג. חלקם שמים דגש על תנועות של חיות, וחלקם לא.
 
צ´י-גונג הוא אחד מארבעת ענפי ...

הרפואה הסינית המסורתית... הצ´י-גונג אמון על ריפוי, חיזוק ותיחזוק הגוף והנפש באמצעות תרגילי נשימה המשפיעים על מערכות הפנימיות (ערוצי אנרגיה/עצבים, איברים פנימיים, מבנה השלד, מערכת השרירים ועוד). סגנונות גונג-פו רבים (לרבות טאי-צ´ שהוא גונג-פו מעצם היותו אמנות לחימה סינית) תורגלו ע"י לוחמים שהיו גם מרפאים. באופן זה צמח קשר הדוק בין הלחימה לרפואה. "צי-גונג לוחמתי" הוא פירוש שנותן הלוחם למיומנות הרפואית הקרוייה "צ´י-גונג"... כשאנו עוסקים בדבר כ"כ הוליסטי כמו נ ש י מ ה, כל תוכן שנחליט לצקת למיומנות הנשימה הזאת, יהיה נכון (לפחות מבחינתנו)... אם כך: צ´י-גונג הוא רק צ´י-גונג...לוחם מוכשר יודע לרתום כל דבר כערך עליון או מוסף, ללחימה...
 
צי גונג

צי גונג הינו צורת אימון מסורתית הנועדת לשפר ולתחזק את בריאות המתרגל, וכמו כן לפתח כוח רב יותר באמנויות הלחימה, דרך תרגול הכולל שליטה בנשימה, דימויים פשוטים, מדיטציה, ותנועות ספציפיות של הגוף למטרות שונות כגון זרימת אנרגיה ודם משופרת לאיברים המרוחקים, יכולת משופרת של ריכוז מנטלי, ושיפור כוח וחיות הגוף ככלל. משמעות השם : צי- אנרגיה, כוח החיים. גןנג- מאמץ, עיסוק, אימון, הישגיות, מיומנות, יכולת, תועלת, או יעילות. לכן, אם נבחר, נוכל להגדיר צי גונג כ" אימון אנרגיית החיים ". השיטה קיימת בסין מזה אלפי שנים והינה אחד מעמודי התווך של הרפואה הסינית המסורתית הכוללת גם איזון תזונתי (איכותי וכמותי), טווי-נא (עיסוי סיני), דיקור (אקופונקטורה) ושימוש בצמחי מרפא (הרבולוגיה). כל ענפי הרפואה הסינית המסורתית מכוונים לטיפול בצי. כל עוד הצי בריא וזורם בחופשיות, הרי שהאדם בריא ומתפקד במלוא הפוטנציאל. כשהצי חולה ותקוע, אז מתפתחות מחלות וכמובן שכושר התפקוד יורד. בצי גונג המתרגל לומד להניע ולטפח (לעבד) את הצי שבתוכו, בכוחות עצמו, על מנת להביא את החיים למצב של בריאות אמיתית, מצב השונה לגמרי ממצב של חוסר מחלה. הסינים אינם עושים הפרדה בין גוף לנפש והכוונה בבריאות אמיתית היא בריאות במישור הגופני והנפשי כאחד.
 

WhiteBear

New member
אתה מכיר את השמועה שעמידות סטטיות

התפתחו רק בתקופה האחרונה
אני שואל כי שמעתי את זה מדוקטור אחד לרפואה סינית, ומסקרן אותי על מה אתה מסתמך... (אני לא מציב תיגר, בחיי שמעניין אותי לדעת
)
 
זאן-זואנג

" חוסר פעולה הוא הפעולה האמיתית. מאה פעולות אינן משתוות לרגע אחד של דממה. מאה תנועות אינן משתוות לרגע אחד של עמידה ללא תנועה. תנועה גדולה אינה משתווה לתנועה קטנה. תנועה קטנה אינה משתווה לחוסר תנועה. " וואנג שיאנג-גאי הבסיס לאמנויות הלחימה הפנימיות הוא תרגול זאן-זואנג (מילולית "עמידות עמוד"), "החזקת עמידה" ללא תנועה. לפי מיטב ידיעתי לא ניתן לאמר בודאות מתי בדיוק החל תרגול זה, כך שכל הנחה תקפה..... בסגנון שינג-אי, תנוחות העמידה הן לב התרגול והן מפתחות רבות מהמעלות, הנחוצות לפיתוח יכולת לחימה. במהלך החיים אנו רוכשים הרגלים גופניים שגויים ומאבדים את היכולת המקורית של אחדות מחשבה-גוף, גמישות וספונטניות, שהיתה מצבנו הטבעי. אם המתרגל יתחיל בתרגול תנועות מורכבות בטרם תיקן את ההרגלים הללו, יתבטא חוסר היעילות בתנועה גם בתנועות החדשות שילמד, ואף יתעצם בהמשך הדרך. הנסיון לתפקד עם תנוחה או תנועה לקויה משול לנהיגה במכונית כשבלם היד מורם. לכן, יעיל הרבה יותר לנסות ולתקן את ההרגלים הלקויים, לבנות בסיס יציב ובהמשך לתרגל בניית כוח ויכולת גופנית. תנוחות העמידה עושות בו בעת את שתי הפעולות : הן " מנפות" ומתקנות הרגלים גופניים שגויים וגם מגבירות את האיזון, הכוח והרגישות.
 
למעלה