מה ההבדל ...?

מה ההבדל ...?

בין זיווג ראשון לשני ? לדידי ... הייתי מגדיר זאת בהבטה של זוית הראיה והמיקוד ...דהיינו, מה שאמרו `אל תסתכל בקנקן אלא מה שבתוכו` , זה מקבל משמעות יתירה דווקא בפרק ב` . מה שלא תמיד מצליחים להתגבר , בפרק א` , על `הקנקן` הנוצץ ומה שמסביב לו . הנה כאן באה הזדמנות נוספת לבחון נקודות פנימיות שהוזנחו משום מה ... כי מה שנותר , עם השנים החולפות , הוא פנימיות האדם אופיו ותכונותיו ... השאר זה רק לוקסוס ...
 
ההבדל בין זיווג ראשון לזיווג שני....

אביא את הדברים של חז"ל, "שלושה מצאו זיווגם על הבאר ".כלומר שלושת האבות מצאו את זיווגם ליד הבאר. מה בין חפירת הבארות לנישואין ? ניתן למצוא את הזיווג לאחר שחופרים את הבאר ומתבוננים בה ובמימיה. יש צורך להתוודעות של האדם אל עצמו, אל צרכיו, אל רצונותיו, אל אישיותו כדי למצוא את הזיווג המתאים. כשהאדם לא מחובר אל נפשו פנימה לא יהיה מסוגל למצוא את חציו השני. מציאת הזיווג צריכה להיעשות מתוך הבנה פנימית גדולה של חפירת הבאר. שהסיבה שכל האבות מצאו זיווגם על הבאר היא משום שהמתבונן בבאר רואה בה את בבואתו. בסופו של דבר מחפש האדם את עצמו בתוך החצי שאמור להשלים אותו ומשום כך חשוב שיציץ אל תוך הבאר. בזיווג ראשון,עדיין בני הזוג צעירים ואינם מסוגלים להתוודע אל עצמם פנימה, קל וחומר להתוודע אל בת הזוג. לדעתי (אין לי נתונים מדויקים) נישואין שניים מצליחים מכמה סיבות: -הגבר/האישה בוגרים יותר, יודעים יותר מה הם מחפשים ומה חשוב להם. -רמת הציפיות יורדת. אם לא כל כך טוב בבית, הולכים להשקיע את המאמצים והאנרגיה במקום אחר כמו קריירה, לימודים וכו'. -2 הצדדים למדו לקחים, ולמדו לחיות בצורה שונה, לא חוזרים על הטעויות. -למי יש כח להתגרש פעם שניה? התפשרות. -הנישואין בדרך כלל נעשים בצורה שונה. ההורים כבר לא מעורבים, הפגישות ארוכות, ונמשכים חודשים ואף שנים. זה לא 5 פגישות וקדימה לחופה.
 
אהבתי את עניין הבאר

מה גם ששמעתי מפי אחד הרבנים שהרי מכריזים על זיווגו של אדם לפני לידתו- שזהו הזיווג משורש הנשמה שהוא הזיווג הראשון. ולמעשה זיווג שני הוא זיווג שנקבע על פי מעשיו של האדם. אך בעוונותינו הרבים התחלפו היוצרות ורובנו התחתנו בפעם הראשונה גם הזיווג השני ולא עם הזיווג הראשון ולכן גם ריבוי הגירושים בדורנו. (ועוד יכול לקרות כי אדם ימצא זיווגו הראשון אך בגלל מעשיו יאבד אותו ). וזה למעשה מחזק חלק מדבריו של רואי. שיהיה בהצלחה לכולם במציאת הזיווג המתאים.
 

גלמור32

New member
לפי דבריך יש סתירה בדברי חז"ל-אני לא מקבל זאת

לדעתך או דעת רואי ריבוי הגרושין היא כי התחתנו עם הזיווג השני במקום עם הראשון דבריכם סותרים דברי חז"ל ואם כך זה, לפי דבריכם אז מה הגורם לגרושין חוסר ההאתאמה או דרך החיים שלנו מה המהות לשינוי, אם תנסה לתחקר זאת תמצא שבשורש ההנחה שלך יש בעיה וכי היא לא מסתדרת כלל כי לפי דבריך מאמר חז"ל "כי 40 יום קודם " הוא מבוטל לדורנו, והזיוגים הראשוניים בימינו ברובם זה הזיווג השני ואם הזיוג הראשון הוא לפי מעשינו, ע"פ מה נקבע הזיווג השני- זה מעוות אנא בדוק עצמך לפני שאתה מבטל במחי יד דברי חז"ל
 
אני שמח להיות באותה סירה עם סינדרלה....

אסביר לך את הדברים. אכן נאמר ש-40 יום לפני יצירת הולד יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני נשאלת השאלה, איך יכול להיות שיש אנשים שלא מתחתנים למרות יציאת הבת קול? התשובה היא, שבת הקול אומרת למי הוא מתאים אך לא בהכרח עם מי הוא יתחתן ויכול להיות שיתחתנו עם משהו אחר לגמרי. יש משמעות מסוימת לבת הקול שנאמרת ארבעים יום קודם יצירת הוולד. אבל המשמעות הזו איננה יכולה לקבוע לאדם שום דבר ביחס לפעולות המעשיות והבחירות שעליו לעשות. יש זיווג ראשון ויש זיווג שני. יש זיווג על פי מעשי האדם. יש אפשרות שאדם יפספס את הזיווג שלו ע"י התאוה, הגאווה או כל מעשה אחר.נניח שאנחנו יודעים שיש בת קול שאומרת שבת פלוני לפלוני. אבל הרי מכיון שלא שמענו את בת הקול, איננו יכולים לדעת מה היא אמרה! נניח שאנחנו יודעים שיש זיווג שבא לאדם על פי מעשיו. אבל אנחנו לא יודעים האם הזיווג הזה הוא באמת הזיווג שמתאים לנו על פי מעשינו! נניח שאנחנו יודעים שיש איזה חשבון עקרוני המבדיל בין זיווג ראשון לזיווג שני. ובכן, מה בכך? האם כל הידיעות הללו צריכות לשנות אצלנו משהו?השאלה שצריכה להישאל היא, מה התועלת בכך שארבעים יום קודם יציאת הוולד נקבע כבר זיווגו של אדם והרי אף אחד מאיתנו איננו זוכר זאת ואם כן נשאלת השאלה אם איננו זוכרים, מה טעם יש בהכרזה השמימית על זיווגו של אדם כשאין לכך שום משמעות לכאורה?התשובה היא, נכון שאף אחד לא שומע את יציאת בת הקול,שההכרזה של בת הקול מסייעת באופן לא מודע שכאשר אדם יפגוש את בת זוגו תופיע אצלו התודעה הכמוסה שזאת בת הזוג המיועדת לו.כלומר ההכרזה מסייעת בחיבור בין בני הזוג. אנחנו צריכים להשריש במחשבתנו הכרה בסיסית אחת שהיא חשובה ביותר: אנחנו אחראיים על מעשינו. הבחירה שלנו את בן או בת הזוג היא זו שתקבע. אנחנו צריכים לבדוק היטב, האם זה מתאים לנו, האם אנחנו יכולים להקים ביחד בית, האם אנחנו יכולים ביחד לחנך ילדים, האם אנחנו יכולים לחיות מתוך אהבה וכבוד הדדי, האם הרקע שלנו מתאים. כל השאלות הללו ועוד הרבה הרבה שאלות הן השאלות החשובות שצריך לעסוק בהן בבחירת בן או בת הזוג. כאשר אנו באים להחליט מיהו בן הזוג איתו אנו רוצים לחיות עלינו לבחון את הדברים ברמת ההתאמה השכלית והריגשית, משיכת הלב לקשר וכד’ ולא האם אנו מתאימים משמים. בסופו של דבר זוג שעומד תחת חופה ונישא כדת משה וישראל - אנו מעריכים שכך רצה בורא עולם וישנו קשר עמוק ופנימי בין נשמותיהם (נכון שישנם גם מצבים של גירושין - אבל זה יכול לקרות גם לזוג שנועד משמים כאשר הם לא משקיעים בחייהם המשותפים וכו’). לסיכום: הזיווג הראשון בא לפי מזלו של האדם הקבוע לו בלידתו. אך כאשר הוא נאלץ להגיע לזיווג שני - הדבר מוכיח על שוני במצבו הרוחני הנמדד ע"פ מעשיו והתנהגותו, ולכן מעתה יכוונו בשמים את זיווגו לא לפי מזלו המקורי אלא בהתאם למעשיו.
 

גלמור32

New member
אני חלוק עליך - הדברים הרבה יותר פשוטים

כמה פעמים ראיתה זוג ואמרתה מה היא או הוא מצאו אצל השני וכמה פעמים ראיתה שני צרופים שבעינך לא שיכים תופעה זו שכיחה בעיקר בזיווג ראשון ניתן לראות זאת וזה פרוש הבת קול נכון שגם מעשיו ותאוותו של האדם יכולים להשפיע אבל בזיווג הראשון זה חלק מינורי סיבת רבוי הגרושין היא פשוטה מאוד היום זה נהיה לגטמי ומקובל בחברה להתגרש יש שיאמרו זה IN - כשאני מסתכל על הורי ועל כל מה שהם עברו ועדיין עוברים אני אומר לעצמי אם הם היו חיים בדור שלנו הם לא היו נשארים בייחד בקיצור היום אנחנו מחפשים נוחות ולא מוכנים להקריב - יש שיאמרו בצדק ויש להפך להפיל את חולשת (פינוק) הדור הזה ולבטל דעת חז"ל מבחנתי זה מדי יומרני האם אתה מוכן להקריב כדי לשמור על קשר או שאתה אומר יש גבול עד לאן שאני מוכן להקריב מעצמי - דהיינו לי גם יש חיים ורצונות שאיני מוכן לבטלם בשביל לשמור על הקשר לצאת באימרה כי זה לא הזיווג שלי אני חושב שזה מצריך בדיקה מחשבתית עמוקה מול דברי חז"ל אני גרוש בעל כורחי לא רציתי להתגרש והמצב די נכפה עלי אז מה להפיל את האשם ולומר זה לא היה הזיווג הראשון שלי? לי כן ברור כי היה זה זיווג ראשון כי אחרת אין לי הסבר איך זה קרה למה קרו הגרושין זה לא העניין וזה לא סותר את דברי חז"ל ולומר כי התגרשנו כי לא היתה התאמה זה גם לא נכון כי על זה יש את הפסוק "ה' מושיב יחידים ביתה" - בכח ה' לחבר בין זוג גם אם נראה כי אין מצב והם לא יסתדרו ,אם ה' רוצה זה יסתדר וכל עוד יש את המשולש איש אישה ושכינה בינהם יש שלום כאשר אחד מן הצדדים גורם במעשיו לשכינה ללכת אזי פתאום מתגלים שיש חוסר התאמה שאין להם שיתוף בכוכבים - אלפי סיבות למה זה לא הצליח - אז למה זה בכל אופן קרה איך הם התחתנו ,כי נגזר משמים ואם נגזר אז השכינה תדאג שזה יצליח גם אם אין התאמה כי הכל ביד ה' , היום אני רואה שזה לא התאים בנינו אבל לא זאת סיבת הגרושין באמת חוסר ההתאמה זה בעינים שלנו בלבד אז למה התחתנו כי כך נקבע חומר למחשבה
 
רק שאני אבין,גלמור

למעשה, אם הבנתי אותי אותך נכון, אתה טוען שכל נישואין ראשוניים הם זיווג משמים. הלא כן? קיים למעשה פרדוקס מסוים גם משמים קובעים עם מי יתחתנו, וגם בני-האדם "בוחרים" את זוגם - הכיצד? "הקב"ה מזווג זיווגים בעל כורחם ושלא בטובתן של בני האדם", נאמר ש"קשה מלאכת הזיווגים מקריעת ים סוף". האם באמת היה קשה לקב"ה לקרוע את הים, הרי הוא כל יכול,הוא ברא את הטבע ובוודאי שביכולתו לשנותו בלי כל קושי, ואיך ניתן לומר שקריעת הים מלאכה קשה עבורו?ההסבר הוא,שבקריעת ים-סוף החליט הקב"ה שהוא לא יקרע את הים אלא רק לאחר שהאדם יעשה מעשה, ויסכן חייו בכניסה למים במסירות נפש, רק אז "יבקעו המים"! (מעשה נחשון).מכאן אנו למדים, שהקושי אינו של הקב"ה אלא בשיתוף פעולה של האדם עצמו ובבחירתו החופשית את בת זוגו. במעשה הזיווג הקב"ה תלוי במעשיו של האדם ומכאן הקושי שלו בזיוג. הפסוק "מושיב יחידים ביתה" המדבר על זוגיות, מסתיים במילה "בכושרות", שהיא מלשון "בכי ושירות", הרוצה - אומר שירה. ושאינו רוצה - בוכה, כלומר יש מי ששמח על זיווגו ויש הבוכה ומצטער עליו.
 

גלמור32

New member
sorry רואי אך שוב דברי חז"ל חקוקים בסלע

אין כאן שום פדוקס וכל שאתה אומר ונוגע שיך לדיון הנפוץ האם יש בחירה או אין וכמובן שיש בחירה כל נשמה יורדת לעולם במטרה מסוימת וכשהיא משלמה את המטרה לעיתים היא מסתלקת מהעולם לכן יש לנו תמותה של ילדים ותינוקות ואנשים בגיל צעיר אשר אין בידם כל חטא -האם לתינוק שמת בגל שלשה חודשים יש בחירה לא בידינו החשבון אלא ביד ה' מלאכת הזיווגין הכן קשה מים סוף כיוון שהים הוא בריאה מופשטת שיכולת הבחירה שלה היא גם מוגבלת בשונה מהאדם שיכולת הבחירה שלו מורכבת מצד היותו בריאה מורכבת - כך גם יכולת הבחירה שלו מורכבת יותר ולכן זיווגו של אדם קשה מקריעת ים סוף לתקון הפרוש שלך למעשה נחשון (אשמח אם תתן לי את המקור לפרושך) ה' יכל לקרוע את הים גם ללא מעשה נחשון אך כיוון שרצה הקב"ה כי מעשה הקריעה יהיה שכר לבני ישראל לכן חיכה למעשה נחשון כדי שיהיה זכות לבני ישראל שמתוך האמונה כי ה' כל יכול היה ברור לנחשון כי אם יקפוץ למים יתרחש משהוא כי הרי ה' רוצה להציל את בנ"י, ועשר המכות נעשו כדי להציל לכן היה ברור לנחשון כי ה' יעשה נס ובכח ההתבוננות וההבנה בדרכי ה' קפץ למים וקבל שכר על כך תקון נוסף ה' כן מזווג זיווגים וזווגו הראשון נקבע מראש הזיווג כן נעשה בטובתו של האדם האם עולה בדעתך כי ה' הכל יכול אשר יצר אותך והביאך לעולם רק כדי לאמלל אותך ולגרום לך צער אם כך הדבר, יש צורך שתבדוק היטב היכן אתה עומד מול המקום כי דבריך נשמעים כפרדוקס ולא החמיר במלים הקב"ה הוא אבינו ואנו בניו וכפי שאתה לא תעשה רע לילדך ותעשה רק דברים שבטובתם כך גם ה' עושה ונוהג עמנו לא בידינו התוכנית ולא ביכולתינו ההבנה לפעמין רק אחרי הרבה שנים ניתן להבחין במקרה שקרה לנו כי אם היה קורה אחרת אבוי היכן ההינו וגם מהדבר הלא טוב שקרה לנו ניתן למצוא את הטוב וללמוד איך להשתמש בו כדי להתגדל על ידיו ולא להשפל בגללו בכושרות - פרוש יפה שעוד לא שמעתי (אשמח לקבל את המקור גם) גם לפי פרושך הפרדוקס שלך לא בנמצא אם אדם הולך עם דרך/צווי ה' ומקבל את אשר ה' נתן לו או לקח ממנו מתוך אמונה שזה רצונו של ה' סופו לומר שירה אך אם הוא נלחם בדעת ה' ואינו רוצה בדעת הקב"ה סופו בוכה לכן, לך בדרך ה' והראה כי אתה מאמין בדרכו ואז תומר שירה אם תחשוב שה' עושה דברים כדי להרע לנו, וכי אין יד מכוונת מלמעלה ורצון ה' הוא לא להטיב עם בניו סופך לבכות האם עדיין יש לך פרדוקס ?
 
גלמור,נראה לי, שלא נכנסת לעובי הקורה בדבריי..

פרדוקס- הוא מצב שבו דבר מה הנראה נכון (אולי אף כזה שקיימת לו הוכחה) סותר ידע אחר או את האינטואיציה. לרוב הבעיה היא רק לכאורה, ולא קיימת סתירה של ממש, או שהסתירה נובעת מהנחות שאינן יכולות להיות כולן נכונות. הפרדוקס שאני דיברתי עליו הוא, מצד אחד, אנו אומרים שהזיווג הוא משמים (40 יום לפני הולדת הוולד יוצאת בת קול ומכריזה על מעשה הזיווג) ומצד שני, אנו אומרים שמעשה הזיווג הוא בחירתו של האדם. אין באמת פרדוקס בעניין זה יש הרבה הסברים. ההסבר שלי המניח את דעתי, שהקב"ה בהחלט מזווג זיווגיםוכדי שמעשה זה יצא לפועל הקב"ה צריך את האדם שיבצע את הזיווג ע"פ בחירתו. בעצם מה יש לנו כאן, אם נטען שהזיוג הראשון הוא משמים ואין לנו שום דרך לברוח מכך, הרי שיבוא פלוני אלמוני ויטען, שזיווגו נקבע משמים ולכן הוא לא יטרח למצוא אישה כי ממילא הקב"ה כבר קבע לו את גורלו,כדי שהנס של זיווג משמים יתקיים צריך שהאדם עצמו יעמול ויטרח לשם כך. כאן זה מתקשר לנושא קריעת ים סוף ולנחשון,הקושי אינו בעצם מעשה שבירת הטבע וקריעת הים, אלא בתנאי שה' התנה לעצמו, שכדי שיעשה נס ושינוי בטבע צריך שהאדם עצמו יעמול ויטרח:כלומר, הקב"ה תלוי במעשיו של האדם ובשיתוף הפעולה בינו לבין האדם מלמטה. המקור לפירושי לגבי נחשון, (מדרש מכילתא, בשלח, ה. מדרש תהילים, עו). וזה לשון המדרש : בשעה שהיו ישראל עומדין על הים היו עומדין ומדיינין זה עם זה, זה אומר אני ארד תחלה וזה אומר אני ארד תחלה מתוך כך קפץ נחשון בן עמינדב לתוך גלי הים, מיד אמר המקום למשה: "ידידי טובעים בים, והים סוגר, ושונא רודף .. הרם את מטך".בשביל שיתרחש נס קריעת הים, היה צריך את היהודי! רק כשנחשון קפץ לים במסירות נפש, אירע הנס הגדול והים נבקע.יוצא מזה, שהקב"ה תלוי במעשיו של האדם לטוב או לרע. בנס קריעת ים סוף כולם נוכחו בקשר שבין מעשה האדם מלמטה, והנס שבא מלמעלה,לכן "קריעת ים סוף" הפכה ל"סמל" של אותו שיתוף פעולה הכרחי, שהוא הדבר ה"קשה" של מעשה הזיווג. (תהלים ס"ח) 'אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות'. מהו 'בכושרות' בכי ושירות הקדוש ברוך הוא יושב ודן אותם, ומביא זה ממקום אחד, וזה ממקום אחר, ומושיבן בבית אחד. מוציא אסירים בכושרות, שהוא מוציאן מבתיהם אסורים בעל כרחן, ומזווגן בכושרות, אם אינן זוכין בוכים, ואם זכו משוררין. הקב"ה מוצא לאדם את זיווגו המתאים לו, אך אין בכך די - תהליך בנית הקשר מוטל על האדם, והוא יכול לבנות קשר מתוך שיר, ויכול שלא לעשות זאת, מתוך בכי. ניתן לראות זאת בעניין מטרונה ורבי יוסי בר חלפתא.
 

גלמור32

New member
בעובי הקורה כבר נכנסתי - דבריך כבר נשמעים

לפחות כרגע טעונתך מול הקב"ה כי יש לו מטרה להרע ולתת סבל לא מופיעים במסר האחרון 70 פנים לתורה וניתן לכל אחד יכולת לפרש כרצונו כל עוד זה לא סותר דברי חז"ל ולא נשמע כהתרסה נגד דרכי הנהגת הקב"ה בעולם הרשאה לי להראות לך כיצד דבריך סותרים בינם לבינם אלא בתנאי שה' התנה לעצמו, שכדי שיעשה נס ושינוי בטבע צריך שהאדם עצמו יעמול ויטרח:כלומר, הקב"ה תלוי במעשיו של האדם ובשיתוף הפעולה בינו לבין האדם מלמטה לפי דבריך ה' התנא עם עצומו שכדי לעשות שינוי בדרכי הטבע הוא רוצה לראות פעולה ע"י האדם - האם זה הופך את הקב"ה לתלוי אם אתה מתנה תנאי אתה הופך לתלותי בו - האם לדעתך אם נחשון לא היה קופץ היה הקב"ה נותן למצרים להרוג את בנ"י כי הקב"ה עשה תנאי והם לא עמדו בתנאי אלא יש לומר כי הקב"ה ידע כי בנ"י יעשו מעשה ולכן הוא העמיד אותם במצב זה, כי אם ידע שנחשון לא יקפוץ אזי לא היה מתנה תנאי זה כך גם בעולם הצרות כשנופלת על אדם צרה - דע כי יש ביכולתך להתמודד עמה אחרת לא הייתה מקבלה הקב"ה אב רחום וחנון ויודע בדיוק עד לאן ניתן להעמיד בנסיון כל אדם וכל אישה והבחירה שלנו היא כיצד לנהוג ולעמוד בכל מצב ומצב, בין אם הוא טוב או אם הוא רע כך גם לגבי הפרוש לפסוק בתהילים יכול אדם לבכות את מר גורלו ולהגיד לה' מה האישה אשר נתת לי או יכול הוא לחפש את הטוב בה ולהודות זה פרוש אחד פרוש שני " אם אינן זוכין " הזכיה היא לפי המעשים של האדם כפי שכתבתי למסר הקודם ישנו משולש איש אישה ושכינה בינהן זכו שכינה בינהם לא זכו אין שכינה בינהם אין מדובר כאן בזכיה בלוטו או זכיה לפי מזל זכיה היא בלבד לפי המעשים! תודה על המקורות ועל שינוי הכיוון אדם שנמצא בתהליך אינו יכול להבחין האם ה' עושה לו טוב או רע זה כמו אדם במבוך הוא מחפש את הדרך החוצה והוא מאבד קשר עם המקום שלו בעולם - ולעיתים פעולותו ומחשבותיו הם מתוך התת מודע שלו כי אם היה עוצר ומתבונן על כל שעבר לפעמים הוא יכל למצוא מוצא שונה זה אני יודע היום לאחר מעשה כי בסוף כשמתדמים במבוך ניתן לפעמים להציץ אחורה ולראות מה עברנו ואז מתגלה לנו סוד הנהגת הקב"ה לכן כשאדם נמצא בתהליך יש לו לדבוק בדברי חז"ל הנשמעים מפי בעל דעת תורה כי אם ינשה פרשן לפי ראות עינו מרבית הפעמים יפרשן כרצונו ולפי התאמות שרוצה לראות לכן אם ברצונו לדעת פרוש פסוק זה או אחר כדי כי ידון זאת עם חברו או עם רב זה הוא כל העניין בחברותא או ע"פ שניים יקום דבר - לכל אחד יש את זוית הראיה /ההבנה שלו וע"י חיבור של מינימום שתים ניתן לקבל זוית ראיה מתוקנת ונכונה יום נפלא לך רואי לגבי שאלתך בצ'ט בפעם אחרת
 
עוד אחד משבעים

חז"ל גם פירשו: "אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו". אמנם הגמרא אומרת שבזיווג ראשון זה לא כך, אבל חז"ל ממשיכים ואומרים שאצלנו כל הזיווגים הם "זיווג שני". שהרי כולנו גלגולים של נשמות מדורות קדמונים. ממילא כל הזיווגים אצלנו הם "לפי מעשיו"...
 

touti

New member
מעולם לא חשבתי שהתחתנתי עם זיווג שני.

למעשה אני משוכנעת שזה זיווג ראשון. אגב, על פי כל הראיות של התאמת שמות וקבלה וכו', אנחנו מתאימים כזיווג:)
 
תבדקו, תראו אם זה עובד בכלל...

עלי להדגיש ולומר, שמעולם לא ניסיתי ומעולם לא בדקתי ואיני מאמין לכל זה. זה עבור תותי שתבצע התאמה
רבים המבקשים זיווג החלו להסתמך על שיטת ה"גורלות" המפוקפקת המבוססת על קבלה, בדיקת שמות וגימטרייה* אף שרבנים רבים זועמים וטוענים שיש להיזהר מכך, התופעה רק מתרחבת וגדלה* אתרי האינטרנט "מפוצצים" בשאלות, "מקובלים" צוחקים כל הדרך אל הבנק וזוגות אוהבים נפרדים כי שמותיהם אינם "מתאימים"* שיטת הגורלות לכל המעונינים, הנה רשימה חלקית של סוגי "גורלות" היותר פופולריים. לגזור ולשמור, במיוחד לקראת ט"ו באב הבעל"ט, שעל פי המסורת, נחשב ליום בעל סגולות למציאת זיווג הגון. מערכת "הצופה" מסירה מראש כל אחריות... שיטת הגימטרייה: הופכים את אותיות שם החתן ושם אמו, שם הכלה ושם אמה למספרים. מחיבור כל הספרות הללו מוציאים תשיעיות. לדוגמא: אם החתן דודו ואמו חיה, זה שווה בגימטרייה 37. ב- 37 יש 4 פעמים 9, ולאחר שהוצאנו את כל התשיעיות מהמספר, נשארה לנו הספרה אחת. אם שם הכלה לאה ושם אמה גילה, זה שווה בגימטרייה 84. ב- 84 יש 9 פעמים 9, ולאחר שהוצאנו את כל התשיעיות נשארנו עם 3. על פי שיטת גורל זו, אם נשאר בידינו אחד מצד החתן ו- 3 מצד הכלה, רק מריבה תהיה ביניהם. רוצים עוד? הנה הטבלה המלאה על פי שיטה זו: אחד מצד החתן ואחד מצד הכלה - הם יאהבו זה את זו; אחד מצד אחד ושניים מצד שני - שלום בית מובטח; אחד מכאן ושלוש מכאן - מריבה; אחד וארבע - לא יעמדו ימים רבים; אחד וחמש - שלא יתקרבו, ואם יתקרבו ישנאו זה את זו; אחד ושש - שיתקרבו ויהיה ביניהם שלום; אחד ושבע - יתקרבו ותהיה שנאה ביניהם; אחד ושמונה - יתקרבו ויהיה שלום ביניהם; אחד ותשע - שנאה ביניהם; שניים ושלוש - יתקרבו אבל אח"כ יתפרשו משם רע; שניים וארבע - יתקרבו ויתפרדו; שניים וחמש - יתקרבו, ייפרדו, והכלה תיקח אחד מקרובי החתן. שניים ושש - יתקרבו ויתפרדו; שניים ושבע - יתקרבו ויאהבו זה את זה, ובכל זאת אח"כ יתפרדו; שניים ושמונה - שלא יתקרבו ואם יעשו כן, תהיה שנאה ומריבה; שניים ותשע - יתקרבו ואהבה תהיה ביניהם. שלוש מצד אחד ושלוש מצד שני - שניהם יבגדו זה בזו; שלוש וארבע - תצא דיבה רעה עליהם; שלוש וחמש - יתקרבו ואח"כ יתפרדו; שלוש ושש - יהיה שלום ביניהם; שלושה ושבע - האישה תקלל בעלה; שלוש ושמונה - אהבה ורעות; שלוש ותשע - לבטל מייד את הקשר; ארבע וארבע - כנ"ל, שלא יתקרבו לעולם; ארבע וחמש - יתקרבו ויתפרדו. בשל מחסור במקום נקצר ונאמר ששש ושש - עדיף שלא יתחתנו, תשע ותשע רצוי שלא יתחברו לעולם. "גורל" נוסף, אף הוא פופולרי, מתבסס על ארבע היסודות: אש, רוח, מים ועפר. מזלות טלה, אריה וקשת הם יסוד האש. שור, בתולה וגדי הם יסוד עפר. תאומים, מאזנים ודלי הם יסוד הרוח. סרטן, עקרב ודגים הם יסוד המים. מספרי המזלות הם לפי הסדר הזה: טלה 1, אריה 2, קשת 3 וגומר. גם כאן מחברים את שם החתן ושם אמו, שם הכלה ושם אמה, אבל מוציאים מהמספרים שיצאו את הספרה 12. וכך נכתב בספרים: "אם יזדווגו איש ואישה, ויהיה אחד מהם מיסוד האש והשני מיסוד העפר לא יצליחו, לפי שהאש לוחכת העפר ואינו טוב. ואם יהיו שניהם מיסוד האש, הם חומסין ממון אחרים ואוכלים, ולא יעמדו איש בפניהם, אבל לסוף לא יעלה בידם כלום ואם יהיו שניהם מיסוד העפר, יצליחו בממון. ואם יהיה אחד מהם מיסוד האש, והשני מיסוד המים, או ימות האיש או תמות האישה בכל עניין. ואם היה אחד מהם מיסוד המים והשני מיסוד עפר, יצליחו בממון, שיסוד המים טובעים את העפר ויצליחו בממון. ואם יהיה אחד מהם רוח והשני אש, יצליחו בממון, אבל קטטה תהיה בניהם תמיד. ואם שניהם מיסוד המים, יצליחו שניהם בכל דבר שבעולם, ואם יהיה אחד מהם מיסוד הרוח והשני מיסוד המים, שלום יהיה ביניהם, ויצליחו בכל עניין. ואם אחד מהם מיסוד רוח והשני מיסוד העפר, לא יצליחו שניהם, לפי שהרוח מנצחת את העפר, ומפזרו לכל רוח". בספר "סגולות ישראל" מדגישים מחבריו כי חובה להקפיד על חשבון מדויק של השמות ו"אז תראה פלאות, לפי שהוא דבר מופלא בעיני בעלי התכונה". הגורל השלישי מורכב ומסובך, הרבה יותר מקודמיו. שכן יש לדעת את כוכב האיש והאישה, כדי לדעת אם זיווגם יצליח. כדי לדעת מהם הכוכבים שלהם, יש לבצע חישוב מסובך למדי. הופכים למספרים את אותיות שם החתן ושם הכלה, כוללים את המספרים ביחד, ולמספר שיצא מוסיפים 16. אח"כ, מוציאים את התשיעיות שיש במספר הכולל הזה. אם בסוף נשאר המספר תשע - שלעולם האיש לא ייקח את האישה הזו: "אם ייקח אותה לא תפסיק הקטטה", מזהירים בעלי השיטה. אבל אם נשאר שמונה - הם יצליחו בכל, ויחיו כל ימי חייהם בטוב. יצא להם שבע? - ב"יחד יחיו וביחד ימותו, וכל ימיהם יהיו בשלווה"; יצא שש? - "שנאה תהיה ביניהם ועניות, כי שתבאי כוכבם". חמש או ארבע - האהבה מובטחת, "אבל פרנסתם ממרחק תבוא". נשאר שלוש? - "שנאה תהיה מיד, כי בראש דלי כוכבם". נשאר אחד? - "הרווחה, ההצלחה והשלום יהיו ביניהם, כי נוגה הוא כוכבם".
 
למעלה