מה ההבדל בין

[נערה בטירוף]

מה ההבדל בין

עולם שהגיע שלם מלכתחילה ובין עולם שבו האדם צריך להשתתף בהבאת עצמי לשלמות?
למה למעשה הבורא ברא את העולם ככה עם כל כך הרבה חסרונות ורוע? למה הוא לא ברא אותו מושלם מההתחלה?


התחלתי ללמוד אתמול לתואר בהוראה ואחד השיעורים שם היה הסודות של היהדות וזו אחת השאלות שעלתה בשיעור.
וחשבתי שיהיה מעניין לשמוע את הדעות שלכם על כך.

 

[רונית 1411]

הרעיון של העולם הזה

אם יוצאים רגע מנושא הדת
זה שזהו עולם לצורך ניסוי ברגש,
הוא נוצר כמקום לנשמה להתנסות ולהיות מותמרת ממנו.

 

[דוד היחיד]

לא מסכים טכנית

זה מקום לנשמות לגדול ,
הניסיונות הם רעש רקע של מצבור אינפורמציה ואנרציה טכנית .
הרי אתה מייצר את עולמך (על עולם קיים)באורך משמעות בזעת אפך תאכל לחם .
אתה מחלק לעצמך קטגוריות מה אתה חווה ומה המשמעות ומה שימושי .
יש לך איך לקיים את זה באורות אז צדיק באמונתו יחיה ,
ללא אורות אתה אוסף אור נמוך באוכל ושתיה ובקריאת תורה ובנשימה ואמור להתמיר את זה לאור גבוהה יותר פנימית .
הרוב לא מגיעים לייעול וחיסכון באור ואפילו מחוסר אור מתכווצים בגודל המוקרן של הגוף .
דוד

 

[רונית 1411]

יש כאן שתי זויות ראיה

מהעולם הדתי ומהעולם הרוחני

 

[נערה בטירוף]

למה את מתכוונת?

 

[רונית 1411]

התכוונתי

שדוד כתב מההבט הדתי
ואני מההבט הרוחני
וכך הרווחנו פעמיים ידע

 

[פרויז1]

עירעור על הנחות מקובלות :

העולם הגיע שלם מלכתחילה.
גם האדם נברא שלם בהיבט הפיסיולוגי, נפשי, רוחני, מיסטי וכל השאר.

ההנחה שהאדם נברא לא שלם, היא הנחה מוטעית ביסודה.
כי העובר עבר בבטן אמו את כל שלבי השינוי
(בכוונה לא אמרתי "אבולוציה" = התפתחות, כי זה היה סותר את הגישה שאני מציע כאן).

גם כל השלבים של השינוי שעבר האדם, בכל השלבים הןוא היה שלם.

הבורא ברא את העולם שלם.
גם ההנחה שהבורא ברא את העולם עם חסרונות ורוע - היא הנחה מוטעית :

מהו אותו "חסרון"? מהו אותו "רוע"?
הרי ששני מושגים אלה הם יציר התודעה הפרטית של פרט. של אדם.
העולם שלם. אין בו רוע. יש בו רק טוב.

בהצלחה בלימודים.

ואני בטוח שתעשי חייל.
אל תתני לאיציק ולאפרים להפריע לך.
סוסוני נעלם מהאופק. אז אני ממנו לא מודאג.

 

[רונית 1411]

אז בוא נתפלפל קצת

אם העולם נברא שלם,
מה הצורך בחיים?
לשם מה האדם חי?

 

[פרויז1]

מי אמר לך שצריכים לענות לשאלה הזו?

ולמה בדרך הזו?
אפשר לומר שיעודו של האדם, העולם, היקום הוא עצם הקיום ותו לא.

טוב ורע, הם תחושה סובייקטיבית של האדם. של הפרט.
א' יודה לאל על מה שיש לו.
ב' לעומתו יקטר על מה שהוא הצליח לגבש בתודעתו הפרטית כמחסור.
העובדה שפקירים בהודו חיים ומרוצים מחייהם, תומכת בטענה שהצעתי, לפיה טוב ורע הם בתודעה של הפרט.

והיות והכל צפוי, הכל נתון ופתוח ומונח על השולחן - והרשות נתונה לבחור, הרי שהבחירה היא סובייקטיבית. ואין רוע אובייקטיבי.

יללה, בא-לה-גאאאן!

 

[דוד היחיד]

אה בפילפולין עסקינן

אז החי חיים שלמים מת .
אבל לפי חז"ל מת = מקיף תחום ולא המושג של מוות כחידלון .
ואז בעצם אתה יכול להגדיל טווח של מציאות נוספת או מקיף תחום נוסף ,
כמו לעבור דירה או עיר או מדינה , או כמו כל הישראלים לצאת לנופש זמני .
דוד

 

[רונית 1411]

אוקיי נשפשף ידיים עכשיו

ונצא לקרב-
אז פרויז אם הדברים כך
לשם מה מביאים ילדים?
כי הרי החיים כחיים מאוד קשים ומתסכלים,
ואפילו אם הצלחת לעבור אותם בשלום
בסוף אתה יוצא מהם מת,
אז לשם מה לגרום זאת לילדים נוספים?
מה הטעם בהמשכיות, אם אין המשך לחיים מעבר לכאן ועכשיו?
ודוד אני מסכימה עם מה שכתבת...

 

[דוד היחיד]

או קי נפשיל שרוולים

האם השאלה של האם יש טעם בהמשכיות ,
היא תוצר של אחד חלקי 60 של המוות .
האם בגלל שאנשים נתקלים במיתות הם מאמינים בזה וזה נתפס בהם .
ואז הם לא יודעים לפתור את זה ומגיעים לשאלה הזו ,ומשם הדרך קצרה לאל ולאמונה בנצחיות .
ואם הם פתרו את זה, האם הם לא מתים כאשר הם פותרים זאת באופן פנימי קיומי ולא רק בייצוב שכלי פסיכולוגי .
ואז סוג השאלות הנ"ל הוא השלב שמחכים שיגיעו וישאלו , נקודת מפתח לגדילה וגבול זמני באם מצליחים לגדול .
ואז השאלות ההלו הם אפשרות להתחלה , אבל מקוצר רוח ועבודה קשה לא מתייחסים לזה .
ומה ההבדל בין לפתור את זה פסיכולוגית שכלית לבין קיומית פנימית .
ואם פתרת מה עכשיו אתה תקוע פה לנצח או אתה יותר חי ודינאמי וגודל , ואז האם יש צ'אנס ליפול אחורה לאי פיתרון ,
ואולי זו מלחמה תמידית ברמת הפרט האיש מלחמה המפורסם .
והתגייס לצנחנים יא בן ז....
דוד

 

[פרויז1]

יללה, נפשיל הכל!!!

הוא אשר אמרתי :
כדי לקיים את "יעודו של האדם, העולם, היקום" על ידי "עצם הקיום ותו לא."
המחזוריות מבטאת בלייה של השליח הקיים - התעיפותו, ולכן השליח מעמיד מעצמו את דור ההמשך.את הילדים. הילד המבוגר, הזקן מחליף פנים לצעיר.

הרי הצעתי גישה בלתי מקובלת בדרך כלל : אין קושי, אין תסכולים. קושי הוא מושג חלופי לאפשרי. מה שקשה - הוא אפשרי.
ותחושת הקושי אינה רעה כלל ועיקר. הקושי הוא תחושה מענגת והאתגר שבקושי גורם סיפוק רב !

לגבי המוות הסברתי לעיל.

סלי-ייי-חה? "אין המשך לחיים מעבר לכאן ועכשיו" ?
ומה עם האדם שמעצמו יותר את עצמו מחדש??? זה המשך לחיים! זה ההמשך לחיים מעבר "לכאן ועכשיו" .

רק צריכים להתלונן.
אמרנו שסוסוני נעלם, ופתאום הוא בא בריצה.

ולמה בדרך הזו?
אפשר לומר שיעודו של האדם, העולם, היקום הוא עצם הקיום ותו לא.

טוב ורע, הם תחושה סובייקטיבית של האדם. של הפרט.
א' יודה לאל על מה שיש לו.
ב' לעומתו יקטר על מה שהוא הצליח לגבש בתודעתו הפרטית כמחסור.
העובדה שפקירים בהודו חיים ומרוצים מחייהם, תומכת בטענה שהצעתי, לפיה טוב ורע הם בתודעה של הפרט.

והיות והכל צפוי, הכל נתון ופתוח ומונח על השולחן - והרשות נתונה לבחור, הרי שהבחירה היא סובייקטיבית. ואין רוע אובייקטיבי.

יללה, בא-לה-גאאאן!

 

[רונית 1411]

פקירים בהודו מרוצים

כי הם יודעים שהחיים כאן הם רק שלב כאן במהלך כל החיים והגלגולים,
לפי גישתך אין קושי, ומה קורה כשחולים במחלה ממארת? או כשח"ו אחד הילדים חולה?
האם גם אז זה לא קשה?
והשאלה שוב לשם מה?
מה הטעם בחיים של כאן ועכשיו,
זה יכול להחזיק כמה דורות אך כפי שדרוין האמין
לפי רעיון הברירה הטבעית, כל דבר שאין בו צורך או לא מתאים לסביבה נכחד
אז איך עוד לא נכחדנו?

 

[דב ושמו פו]

 

[פרויז1]

הפקיר ההודי מאמין ולא יודע.

אמרתי שקושי זה סימן שהדבר אפשרי.
קשה לטפס על ההר = אפשרי לטפס על ההר. רק קשה. זה אפשרי.

מחלות הן חלק מהבלייה של הי של הפרט, כשאותו פרט מעמיד מהי שלו דור חדש בריא וחזק.
מכאן שמחלות לא קשורות לקל/קשה, הן חלק ממנגנון ההתחזקות ההתחדשות.

אם חקרת את "הטעם לחיים כאן ועכשיו" , הרי שהחים כאן ועכשיו הם חוליה בשרשרת הקיום של הפרט, העולם, היקום.
ציינתי בראשונה שאני נמנע מלהשתמש במושג שמתיחס לתורת ההתפתחות של דרווין. כי זה לא רלוונטי (שם).

יללה, בא-לה-גאאאן!

 

[רונית 1411]

תקרא את התקשור של קריון שהבאתי

הוא מדבר על הנושא...

 

[ח אפריים]

עולם מושלם הוא עולם מת...

השלמות היא תנועה המשכית אל ...

שבוע טוב

 

[פרויז1]

אפרים. בסוף הנערה תסיים את הלימודים

בהצטיינות.
או שהמרצה יתבלבל..

 

[ח אפריים]

אולי כדאי שפעם אחת מישהו יאיר את

עיניו של המרצה וישפסיק לדחוף לחברה את מה שהוא יודע לדקלם.