קצת סדר -
אנשים כמו חיים רמון וציפי לבני, או אולמרט ושמעון פרס, לכולם יש מצע ואמונה משותפת, כשכולם תמכו בעקרונות המדיניים של אריאל שרון. קח לדוגמא את הליכוד - מה מאחד שם את האנשים? האם זה סילבן וביבי שיום אחרי הפריימריז שכחו שכל אחד קרא לשני קיצון? האם זה סילבן וביבי שכל אחד מהם אומר משהו אחר לגבי הבחירות ברשות הפלסטינית (וזה הוכח על ידי אמצעי התקשורת)? האם זה הפייגלינים שכן נשארו שם ודוחים את ביבי? בכל מפלגה יש אוסף של דעות, רעיונות ואנשים שונים, אבל לכולם דרך אחת מוגדרת שמקובלת על כולם. המצע המדיני, שהורכב בראשה של שרת החוץ ציפי לבני, הוצג לכל חברי המפלגה והוסכם על כולם. צחי הנגבי, גם הוא השתנה. כמו שרון, גם הוא הבין דברים מסויימים. הוא הצטרף לקדימה לא כי חשב שבליכוד הוא לא ייכנס לרשימה (הוא אחד האנשים החזקים ביותר במרכז הליכוד), אלא כי באמת האמין שבמפלגת קדימה יהיה אפשר לעשות מהלכים שיהיו נכונים למדינת ישראל, ושהדרך הזאת היא הדרך היחידה שאפשר לשים בידיה את המפתחות לניהול המדינה. כל האנשים האלה שמנסים להציג כקיצוניים שהצטרפו לפתע פתאום למפלגה אחת, היו קרובים למרכז יותר מאשר לקיצון שבו היו במפלגה הקודמת שלהם. כולם. לדוגמא - רעיון ההתנתקות. לא מדובר במהלך מלאכותי, אלא ב צורך אמיתי של הציבור לראות מרכז שפוי, אמיתי, הגיוני. אהוד אולמרט כיהן בתפקידים רבים ומגוונים כמו - שר הפנים, שר האוצר, שר המשפטים, שר התעשייה והמסחר, שר הבריאות. כמו כן היה ראש עיריית ירושלים והצליח במקום בו רבים וטובים אחרים לא, התמודד מול טדי קולק האגדי וניצח. הביא את ירושלים לתודעת העולם, פיתח את התעשייה במיוחד וההייטק, סלל כבישים בירושלים והביא אותה לתקופ ה של פיתוח, מוקדי בילוי, חיי לילה תוססים, שילובם של חילוניים ודתיים בעשייה בירושלים, שילובם של ערביי ירושלים בעשייה ופיתוח עד כמה שניתן גם במזרח ירושלים. אהוד אולמרט כיהן בקדנציה האחרונה כממלא מקום ראש הממשלה וכשר התעשייה, המסחר והתעסוקה, והיה בין הוגיה וקברניטיה של תוכנית ההתנתקות. אולמרט היה שותף לדיונים הבטחוניים כחבר בקבינט, ולאורך כל הדרך תמך ודירבן את אריאל שרון בפעולותיו, והיה אחד מעמודי התווך בממשלת שרון, כשר בכיר. לא רבים זכו לאמונו של שרון, אבל אהוד אולמרט וציפי לבני - מי שעומדים כיום בהנהגה הבכירה של המפלגה - היו ראויים לכך, ולכן שרון הציב אותם בעמדות מפתח ושיתף אותם בתוכניותיו המדיניות והבטחוניות. אני לא מאמין שיש מישהו שיכול להציב היום מנהיגות שפוייה, רציונלית והגיונית למדינת ישראל, מלבד אהוד אולמרט והנהגת קדימה. ביבי נתניהו לא ראוי לכלום, ואני לא סומך על הנהגת העבודה ובראשה עמיר פרץ - כמובילים של המדינה כיום. אני חושב שכדי להשיג תמיכה רחבה במערכת הפוליטית הן למהלכים מדיניים והן למהלכים כלכליים (אפילו מסוג אלה שרוצה לפתח העבודה) - יש צורך בהסכמה כללית, מפלגה שיכולה לאחד תחתה השמאל השפוי ואת הימין השפוי במדינת ישראל, ובכך להביא את ישראל להצלחה. הן אהוד אולמרט והן שאר חברי המפלגה - הם מהאנשים הראויים ביותר במערכת הפוליטית. אנשים כמו אבי דיכטר, ציפי לבני, שאול מופז, שמעון פרס, מאיר שטרית, פרופ' אוריאל רייכמן - נשיא המרכז הבינתחומי לשעבר, עתניאל שנלר - מי שהיה מזכ"ל מועצת יש"ע בעבר, מרינה סולודקין שכיהנה כסגנית שרת הקליטה (ציפי לבני) - ומי שהביאה לשיאים חדשים בתחום העלייה והקליטה, אברהם הירשזון - מי שהביא בתחום התיירות להישגים מעולים ורק לאחרונה שמענו על החלטתו הנבונה בדבר הטיסות לארצות הברית, גדעון עזרא, רוני בר-און ועוד רבים וטובים אחרים - הם אלה שאני רוצה לראות בהנהגת המדינה, ולא אף אחד אחר. אני מאמין בשפיות, ברציונליות, בהגיוניות, ואני מאמין שרק מפלגת מרכז שפוייה כמו קדימה, שחבריה ניכרים בתוצאות יוצאות מן הכלל (עליהן תוכל לקרוא בין השאר
כאן) - יכולה לשרת את האינטסים של ישראל, להשיג הסכמה כללית, ולהמשיך להביא את ישראל להישגים בכל התחומים. לדעתי, אין היום שום אופציה אחרת לאנשים שפויים - מלבד קדימה, ובראשה אהוד אולמרט, ממשיך דרכו של אריאל שרון, יחד עם שאר הנהגת המפלגה. באשר למקומות ה-30 ומעלה, האנשים הפחות מוכרים, גם שם יש אנשים נפלאים שיכולים להוסיף המון לכנסת ישראל. אנשים כמו ד"ר דן בן-דוד, שזוכה להכרה בין-לאומית, פרופ' יצחק בן ישראל שזכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל, על שלמה מולה - אותו הצהרת שאינך מכיר, תוכל לקרוא
פה. באתר קדימה מצורפים קורות חייהם של החברים השונים, אך חלקם לא צורפו עדיין לאתר, כך שהדבר עתיד להתפרסם בזמן הקרוב:
http://62.219.82.210/55-he/Kadima.aspx לי ברור, שאין אופציה אחרת מלבד קדימה, הנהגתה ודרכה. אני מקווה שכעת גם לך
(תגובה דומה כתבתי גם בפורום קדימה)
