מה הגבול....

hello81

New member
מה הגבול....

שלום לכולם.
אשמח לעיצות והכוונה.
לצערי ותיקה בתחום הפוריות בת 36.5.

את ביתי הבכורה ילדתי בגיל 34 וחצי אחרי 6 ivfים ו 3 הזרעות. זה לקח שנים.
בגיל 35.5 חזרתי ל ivf.

לאחר 2 הפריות שלא הניבו ביציות כלל + fsh של 35 הרופא אמר לי שלדעתו צריכה ללכת לתרומת ביצית.

עברתי רופא.
שיניתי פרוטוקולים.
לקחתי dhea ו q10
עברתי החזרות של בין עובר 1 ל 2 עוברים
ואפילו פעם אחת הצליחו לגדל בלסטוציסט ולהקפיא
אבל שום דבר לא נקלט
איכויות העוברים - כאלה שמאפשרים הריון
לא ידועה בעיה כלשהיא

סהכ 8 סבבים כושלים ללא הריונות כלל.

הרופא הנוכחי אמר לי שהגיל שלי אמנם נמוך יחסית אבל לאור תוצאות הטיפולים אני צריכה לשקול אולי תרומת ביצית. הוא תזכר אותי שגם הדרך לבת הבכורה שלי היתה ארוכה, רק שהפעם אנחנו מתמודדים גם עם FSH גבוה.

רוצה שלבת שלי תהיה אח או אחות
לא רוצה להשאיר אותה לבד
אבל קשה לי עם תרומת ביצית.
המחשבה שזה לא מהגנים שלי לא מרפה...

קצת פירוט על הטיפולים שעברתי:

סבב 1:
טיפול בגונאל 400 + אורגלוטרן + אוביטרל - לא הייתה החזרה
סבב 2:
טיפול במונופור 450 וארגלוטרן - לא היתה החזרה (ביצית אחת לא היתה תקינה באותו היום ועובר אחד לא התחלק תקין)
-------------------עברתי רופא------------------
סבב 3:
מונופור 300 + צטרוטייד. E2 לפני ההחזרה 1633. 3 ביציות. 3 עוברים. דירוג העוברים 8 תאים דרגה 2, 5 תאים דרגה 2-3, 4 תאים דרגה 3. הוחזרו 2 עוברים והשלישי לא שרד.
סבב 4:
מונופור 300 + צטרוטייד. אלנובה החל מיום 2 של הוסת. E2 לפני ההחזרה 4973. 6 ביציות נשאבו מתוכן 5 הפריות ו3 עוברים. דירוג העוברים: 8 תאים 1-2, 5 תאים 2-3. העובר הפחות טוב גודל לבלסטוציסט והוקפא 4AC. הוחזרו 2 עוברים.
סבב 5:
החזרת העובר הקפוא מהשאיבה הקודמת. E2 לפני ההחזרה 870. בהפשרה איכות העובר היתה DRY (או FRY?). הביתא בטיפול הזה היתה 10 ועלה לאט לאט עד שצנחה. (היריון כימי?)
סבב 6:
אלנובה ביום שני של הוסת + מונופור 450 + צטרוטייד. E2 אחרון: 6836. 7 ביציות, הפריה בודדת. איכות העובר 5 תאים 2-3
סבב 7:
שילוב של דקא + מונופור 450 + צטרוטייד. E2 אחרון 4182. 4 זקיקים, 2 הפריות. דירוג 5 תאים 1-2 ודירוג 5 תאים 2.
בסבב 8:
היה אמור להיות פרוטוקול ארוך, אבל הגוף שלי מגיב מוזר (הניב זקיקים גדולים בזמן הדקא), ושאבו לי עובר אחד שהוחזר ביום 2 (2 תאים) .

כל הסבבים הללו לא הניבו הריון.
עברתי היסטרוסקופיה - תקינה
עברתי צילום רחם - תקין
עברתי PAP
FSH גבוה כפי שכבר תיארתי.
וזהו

אשמח לשמוע אפילו בפרטי ממי שהייתה בלבטים דומים לשלי.
באיזה שלב מחליטים שזהו. ועוברים לתרומה? כאמור הרופא אומר שיש לי סיכוי להכנס להריון. איך מגיעים להחלטה כזו?

תודה רבה!
 

טוליתי

New member
פוצצו אותך בהורמונים.

רוב הרופאים כיום טוענים שזה הדבר האחרון שאישה עם FSH גבוה זקוקה לו...
לא עברת IVF על בסיס טבעי,
לא עברת פרוטוקול עדין (למשל גונל במינון של 150),
לא עברת פרוטוקול עם פיוריגון,
ובתכל'ס, הפרוטוקולים שעברת מאוד דומים זה לזה.
גם האסטרדיול שלך עולה יפה, וזה סימן טוב.
אני בעד כל דרך שתגרום לאישה לקבל את האושר הגדול ביותר הקיים לידיים שלה, אבל במקרה שלך, מרגיש לי, ואיני רופאה, שעוד לא אפסו הסיכויים.
מציעה לקבוע תור לד"ר איתי בר חוה, שלא מתייאש בקלות, ויפה שעה אחת קודם.
&nbsp
מציעה גם שמכיוון שהתורים להגיע אליו ארוכים, קבעי תור לד"ר אלדר שעובד איתו.
&nbsp
מקווה שעזרתי.
בשרי לנו בשורות טובות בקרוב
.
 

londi81

New member
אני מסכימה עם טוליתי

יש גישה (של בר חוה) להוסיף הורמון גדילה, יש גישות של פרוטוקול טבעי, ויש גם את האפשרות לא להחזיר בסבב השאיבה - בהתחשב בזה שהגוף אכן מפוצץ בהורמונים.
&nbsp
אבל מעבר לזה - גם אני בת 36 - ללא ילדים עם FSH בעייתי ועוברים לא מספיק טובים - מזכירה לעצמי שתרומה תמיד תהיה שם, ושהיא אינה תלוית גיל... אני במקומך הייתי מנסה רופא חדש עם גישה חדשה לפני התרומה - ולהחליט עם עצמך מתי הגבול..
אני נתתי לעצמי עשרה טיפולים כגבול עליון, אבל זה שרירותי לחלוטין... סתם כי אני זקוקה לפלאן בי.. אבל קודם אני רוצה לדעת שמיציתי את האפשרויות
 

נועה312

New member
גם אני מסכימה עם טוליתי

לא הייתי עוברת לתרומה לפני שהייתי מנסה כמה סבבים טובים עם בר-חווה.
את צעירה ולתרומה יש לך זמן ואם תצטרכי, נראה לי שיוקל לך לדעת שבאמת ניסית הכל ונתת את כל הצ'אנסים האפשריים לגוף שלך ולביציות שלך לפני.
 

PAND76

New member
גם אני לא רופאה, אבל לדעתי טרם הגיע זמנך

יש הבדל, בין תשישות פיזית ונפשית מ IVF, ייאוש וחוסר אונים, לבין מצב שבאמת כלו כל הקיצין. וגם לבין מצב, בו מבחינה מנטלית לא משנה לך איך תהיי בהריון.

אני בת 41 ויש לנו רופא מדהים שטרם ויתר עלינו. הגענו אליו, אחרי ששני רופאים הכריזו עלי מקרה אבוד, אחרי 9 חודשי טיפול. אני טרם נקלטתי והרופא שלנו מעלה הרעיון מדי פעם, כי מה לעשות שהגוף שלי לא מניב תוצרת כמו בחורה בת 20. אבל הוא עדיין לא חושב שאפסו סיכויינו.

אני לא פוסלת כל אחת שהולכת על זה, אבל לדעתי כדי ללכת לתרומה, צריך לעבור תהליך נפשי מסוים. של כעס, הכחשה, אבל, השלמה. לדעתי, לא הולכים לשם לפני שאת ובן הזוג חיים בשלום עם הרעיון, מה גם שטרם הומלצת לזה.
 
למעלה