מה האתר של קספר?!?

[עליסהה]

מה האתר של קספר?!?

 

[סתם ילדה קטנה]

drkasper.com

מופע הארנבות של ד"ר קספר יעל

 

[סתם ילדה קטנה]

פאק

מופע הארנבות של ד"ר קספר יעל

 

[חולבת פרות]

אני רוצה להגיד משהו...

הייתי באתר המדובר של הקספרים ואני פשוט חייבת להגיב. מכיוון שלא הצלחתי להגיב בקישור באתר, אז אני אומר פה ואולי גם אמשוך אחרים בצורה הזו. תמיד הכרתי ואהבתי את הלהיטים של הקספרים, אבל לפני שנה נתקלתי בדו- סט שלהם בתו השמיני בירושלים- הדיסק הראשון והשלישי ביחד תמורת ארבעים שקלים חדשים, ומקורי, כמובן. הבנתי שזו ההזדמנות להעמיק את הכרותי עם הקספרים ושכנעתי את חבריי לקנות לי את זה. (כבר שנתיים שאין לי כסף...) כל אחד תרם חמישה או עשרה שקלים כטוב ליבו ומאז...יש לי את שני הדיסקים. שמעתי אותם מספר לא רב מדי של פעמים (בואו נגיד, שלא כמו משינה) ו...זהו. אמרתי נחמד, יפה והמשכתי הלאה ,שמחה שאני מכירה עוד שירים של להקה ישראלית. מפעם לפעם שמעתי שוב. ראתי שיש את האתר החדש אז הלכתי לבקר, בכל זאת יש לי את הדיסק ויש לי חיבה מסוימת לקספרים. אז נכנסתי לאתר, ובאמת שנפעמתי מרמתו ומהתוכן שבו ומרמת ההשקעה ואז החלטטתי שיאללה, נקרא את כולו. אני חייבת לציין שזו הביוגרפיה הכי טובה, מעניינת וקריאה שקראתי אי פעם ושכל התוכן היה ברמה גבוהה מאוד. קיצר, אחרי שעתיים הבנתי שאני לא אסיים עם זה היום וכך השבת שלי נהייתה שבת של קספר. מה שיפה בכל העסק, הוא שזה פשוט עשה לי חשק לא נורמלי להיות בהופעות שתיארו שם , ובכלל להיות באותה תקופה. זה גם נתן נקודת מבט אחרת על השירים ופשוט גרם לי לשמוע שוב את הדיסקים, והפעם בצורה קצת אחרת. אז לכל יוצרי האתר- קבלו ח"ח עצבני! עשיתם עבודה מעולה ו ניכר שאתם אוהבים את הלהקה שלכם. הלוואי שלחצי מהלהקות היו אתרים כאלה. שיהיה לכולם יום נעים ופורים שמח משובב ומבדח!

 

[סתם ילדה קטנה]

אותי

האתר משמח וגם מדכא. קודם כל האתר פשוט מעולה, כמו שציפיתי ממנו להיות. אבל בתור מעריצה של הלהקה לא יכולתי שלא להיכנס לדיכאון אחרי ביקור באתר. כשהלהקה "חיה" היייתי בת 5-7 בערך (93-95) ולא יכולתי ללכת להופעות וכאלה דברים. במקום לראות סטרפטיז של אורן אממ עשיתי דברים שילדות קטנות עושות:\ אוף יעל

 

[johnDoeJr]

../images/Emo39.gif וואו.. תודה ../images/Emo24.gif

מאד מחמם לקרוא את מה שכתבת. הביוגרפיה המופלאה נכתבה ע"י יעל המקורית, (מדי פעם אני מבין שהיא מבקרת כאן ) אספנו חומר ודיברנו עם חברי הלהקה ועם דודי לוי המפיק מתחילת הדרך בדיוק בשביל להביא את האתר לרמה הזו של עניין ושל חומר. מאד שמח לקרוא את המילים החמות. אנחנו היינו שם כשזה היה.. וכמו שציינת, עשינו את זה פשוט מאהבה. [ואם יורשה לי לדחוף פרסומת לאתר אחר שלי..

אולי גם שם תמצאי זמן להשקיע יום שלם

http://www.t-slam.com] יום טוב

וחג שמח

 

[יעל המקורית1]

תודה! ../images/Emo15.gif ../images/Emo185.gif

טוב לשמוע, אני חושבת שלפחות מבחינתי זו הייתה המטרה - ליצור עניין מחודש במוזיקה של הלהקה ובמיוחד בתקליט השני והשלישי שנכשלו מסחרית בזמנו. היום זה מאוד פופולרי להסתכל אחורה, לנום על גלי הנוסטלגיה, להתאחד, להתקאמבק ולשאול- "אז מתי תתאחדו?"... אנחנו שוכחים שהרבה פעמים בזמן אמת להקות לא הצליחו למכור ולהביא קהל, ורק שנים אח"כ, כשכבר לא היו קיימות, הם זכו לעדנה. התקליט השני של כוורת נכשל, דודה הייתה נפילה מוחלטת (והיום "אלף כבאים" זו קלאסיקה), את תמוז לא ממש הבינו, בברי סחרוף נזכרו פתאום אחרי "נגיעות" שבעקבותיו רק אנשים מתחילים לגלות שפסגת היצירה האולפנית שלו בכלל הייתה שנים קודם ב"סימנים של חולשה". בשנה האחרונה יצא לי לקרוא הרבה בפורומים ובכלל על משאלי "את מי הייתם רוצים לאחד" וקספר דורגו גבוה. אירוני בהתחשב בעובדה שהלהקה התפרקה בעיקר (אבל ממש לא רק) בגלל חוסר ביקוש וקהל. אז לביוגרפיה והאתר בכלל יש מבחינתי שתי מטרות- 1- להזכיר לנו דיסקים נפלאים של להקה מצויינת ששווה לחזור אליהם ולגלות אותם היום למי שלא הספיק/יכל בזמן אמת. 2- להזכיר לנו שצריך לא רק להסתכל אחורה אלא גם לחפש עכשיו, בהווה, מוזיקה ישראלית חדשה ומקורית ואמנים חדשים ומתחילים, כי יום אחד עוד נצטער שהם לא כאן ושאז לא ידענו על קיומם ולא הערכנו מה שהיה כל הזמן מתחת לאף שלנו.

 

[מייקל21]

כמה נכון, אבל...

יש המון נכון במה שאמרת, אבל חשוב שתזכרי שמטבע הדברים הנוסטלגיה היא רגש חזק וטבעי ביצר האנושי (שימי לב לשנתיים האחרונות - כשרע בהווה והעתיד לא מנבא טובות, חוזרים לעבר) ולכן היא נוטה לחזור אל מקורותיה, בדיוק כפי שקרה ל'נקמת הטרקטור' שחזרו אחרי 6 שנים (!) בעיקר בגלל הקונספט של החזרה לרוק של ה-90S... 'איפה הילד' מתאחדים, 'החברים של נטאשה' מתאחדים, 'מוניקה סקס' חזרו אחרי הפסקה ארוכה בין האלבום הראשון לשני וכן הלאה. אבל חשוב לציין שהרצון לאיחוד לא נובע אך ורק מגעגוע ללהקה או כוכב שלא הצליחו בזמנם והיום הם חלום רטוב ורחוק, אלא נובע גם ממקומות של הערצה פשוטה ואמיתית למשהו אהוב, בדיוק כפי שקורא היום עם הביקוש הכמעט מטורף לאיחוד של 'משינה'.

 

[חולבת פרות]

מה?!

איפה הילד מתאחדים??!! החברים של נטשה מתאחדים??!! מתי בדיוק ואיפה? היו מספר הופעות איחוד חד פעמי של הלהקות הללו אבל ממש אי אפשר להגיד שהם התאחדו באותה נשימה עם מוניקה סקס שממש התאחדן לפני שנתיים- שלוש ומאז גם הוציאו 2 תקליטים ועסוקים בהופעות וגם בהקלטה באולפן. בקשר לנוסטלגיה- אני יכולה להתחבר באיזשהוא מקום גם למה שיעל המקורית אמרה וגם למייקל- זה נכון שצריך גם להתעניין במה שקורה היום עם להקות חדשות וכאלה, אבל בתור אחת שלא בדיוק גרה במרכז (ב"ש) אין לי הרבה אופציה להיחשף להופעות של להקות צעירות, מקסימום לחבורת ילדים בתיכון. יש אמנם להקות כמו הג'ירפות, טרנטות, אנומליה שמגיעים מדי פעם לברקה- אבל לא כולן יוצרות בשפה העברית. חוצמזה, מאז שהתחלתי לגלות עניין במוזיקה , תמיד נמשכתי לרוק ולפופ הישראלי הכי הרבה. למרות שלא היתה לי שום דרך או השפעה מיוחדת וזה גם לךא היה באופנה אז. הדיסק הראשון שקניתי היה האוסף השחור- לבן של משינה, אז ב-98 כשכולם היו חולי MTV. מאז המשכתי לקנות עוד ועוד מוזיקה ישראלית וללכת להופעות השונות שהיו כי זה פשוט כיף. עוד דבר הוא, שלאורך כל הזמן הזה, תמיד היו את הדיבורים האלו והסיפורים על תחילת ואמצע שנות התשעים- תור הזהב של הרוק הישראלי... סיפורים על הופעות מועדונים , קטעים מטורפים שקרו... דברים שמה לעשות, עושים חשק להיות שם בדבר האמיתי וגם גורמים קצת לקינאה בכל האנשים האלה שהיום הם בני 25 פלוס או משהו כזה... אז כן, יש רגש של נוסטלגיה, ואף חזק, משהו שגובל בגעגוע- למרות שזה געגוע לדבר שאף פעם חווינו (אני מתכוונת אלי ולחברים שלי שאוהבים מוזיקה ישראלית,אנחנו בני 18). היינו רוצים להיות בדבר באמיתי, בפסטיבל ערד בהופעות המוקדמות של המכשפות של מוניקה של קספר... אז מה נותר לנו אם לא ללכת לכל מופעי האיחוד, להופעות של מוניקה, ברי, דג נחש והכנסייה, הופעות של אנשים שאנחנו אולי מכירים (נגיד יוני בלוך, שלידיד שלי יש מין קשר עקיף אליו) ולראות איך זה, ובשאר הזמן , פשוט לשמוע המון דיסקים ולדבר על איך היה אם אנחנו היינו אז (ובמרכז...) האמת שלא ממש התכוונתי להיכנס לעומק כזה ולכתוב על דבר כזה ...אבל בסופו של דבר אני חושבת שזה מה שמאפיין מאוד את הדור שלי של חובבי הרוק הישראלי- געגוע והתרפקות על משהו שלא חווינו אותו אלא שמענו עליו מאחים גדולים והקלטות. אני שוב, ותמיד , אשמח לשמוע תגובות. שיהיה לכולם חג שמח ומשובב נפש , אם תשתו אל תנהגו, ולכו לראות הופעות טובות, כי באמת יש מה לראות בשבוע הזה..

 

[exit_from_here]

נטאשה עובדים על דיסק חדש...

 

[סתם ילדה קטנה]

הגעתי למסקנה

(ואני מגיעה להרבה כאלו) שאני לא רוצה שלהקה תתאחד. הופעת איחוד חד פעמית עם השירים הישנים, כן אבל איחוד ממש, לא. בדיוק כמו ששי חשב שאין סיכוי שהוא יכתוב שירים על חברי כנסת וכ"ו כך גם כל שאר הלהקה התבגרה. ולפי דעתי הם השתנו והמוזיקה בטח לא תהיה אותו דבר. סתם, החלום שליהוא לא שהלהקה תתאחד אלא ללכת להופעה שלהם. יעל

 

[יעל המקורית1]

איחודים, הופעות, ושאר ירקות

רוב האיחודים כיום הם כאלו - הופעות בלבד: אדם, תיסלם, פורטרט... נטאשה, אגב, יופיעו בפסח בעוד מופעי איחוד, אם כי צר לי לומר שכמי שראתה הופעות שלהם בזמן אמת, לא הפסדתם שום דבר מעניין... אחלה תקליטים (השניים הראשונים), הופעות איומות. אגב, מוניקה סקס בכלל התפרקו? הלא הם נסעו יחדיו לאמריקה לנסות את מזלם ואח"כ חזרו - זה שהם לא היו פעילים בארץ כמה שנים לאו דווקא הופך את חזרתם לאיחוד. ונכון, אין היצע הופעות רחב בבאר שבע, אבל אני יכולה לספר לכם שאני גדלתי בכפר סבא, ושם באמת אין כלום... בשנות הנוער שלי שהיו מאוד מוצלחות מבחינת הרוק הישראלי, אף אחד מחבריי לא התעניין במוזיקה ורכב לא היה לי, וכך יצא שמינון ההופעות שראיתי היה נמוך יחסית, בטח יחסית להיום... ועיזבו הופעות- יש גם דיסקים, יש אתרי אינטרנט עם קבצים להורדה חוקית של שלל להקות - שווה לבדוק ולהתעניין. ולדרומים - אוטוטו פסטיבל האהבה בים המלח!

 

[מייקל21]

חולק על שאר הירקות

על טעם וריח אין להתווכח, אבל כיוון שזו קלישאה, אז ברשותך... ראשית, הנטאשות אמנם לא ממיטב הפרפורמים בסטצינת הרוקרים הישראלית, אבל לשמוע את השירים של 'שינויים' ו'רדיו בלה בלה' בלייב, זה לא עניין של מה בכך, ואלבום ההופעה בבית גבריאל הוא הוכחה חיה לדבריי. דבר שני, המוניקות כן התפרקו, ואף סובול ניסה לפתוח קריירת סולו (עם אלבום לא רע בכלל). אחרי שהבינו שכסף לא קוטפים על העצים, חזרו עם 'יחסים פתוחים' ומשם הסיפור ידוע. ודבר אחרון. האיחודים של היום הם תוצאה ישירה מאפקט גל הנוסטלגיה שתקף את מדינתנו הבוערת. ומי לא נשטף בו? 'כוורת' נתנה את יריית הפתיחה לפני מס' שנים ומאז 'איפה הילד' בהופעות איחוד, 'החברים של נטאשה' אחריהם, 'פוטרט' בנסיון (פתטי?), אדם (פתטי 2?), גידי גוב חוזר ל'גזוז', צביקה פיק חוזר לסבטנטיז ('מרי לו' והופעת לייב), קלפטר חוזר ל'צליל מכוון', הטרקטורים והנקמה חוזרים אחרי העדרות ארוכה, שרל'ה שרון והדור הצעיר (וואט דה פאק?) ואפילו גפן ג'ונייר עושה הופעות עשור לאלבומיו הראשונים. הופעות בלבד או לא, מדובר בתופעה, וחראם על הלהקות החדשות שמנסות לנסוק וטובעות יחד עם כולם. (על כל שרון רוטר או קיוב יש עוד 10 הרכבים, זמרים או להקות שמחכים לפריצה הקטנטנה שלהם.)

 

[סתם ילדה קטנה]

מוניקה התפרקו

מתישהו יהלי חזר לארץ וגם פיטר, ויהלי הקליט את האלבום שלו (שגם לפיטר היה איזה חלק בו), ואז מתישהו הם החליטו להקים מחדש את הלהקה או משו כשפגשו את שחר. יעל

 

[Miss Tika]

ומייד אחרי ים המלח-

(אני חושבת שאחרי..) בוםבמלה!

 

[חולבת פרות]

מה?!

איפה הילד מתאחדים??!! החברים של נטשה מתאחדים??!! מתי בדיוק ואיפה? היו מספר הופעות איחוד חד פעמי של הלהקות הללו אבל ממש אי אפשר להגיד שהם התאחדו באותה נשימה עם מוניקה סקס שממש התאחדן לפני שנתיים- שלוש ומאז גם הוציאו 2 תקליטים ועסוקים בהופעות וגם בהקלטה באולפן. בקשר לנוסטלגיה- אני יכולה להתחבר באיזשהוא מקום גם למה שיעל המקורית אמרה וגם למייקל- זה נכון שצריך גם להתעניין במה שקורה היום עם להקות חדשות וכאלה, אבל בתור אחת שלא בדיוק גרה במרכז (ב"ש) אין לי הרבה אופציה להיחשף להופעות של להקות צעירות, מקסימום לחבורת ילדים בתיכון. יש אמנם להקות כמו הג'ירפות, טרנטות, אנומליה שמגיעים מדי פעם לברקה- אבל לא כולן יוצרות בשפה העברית. חוצמזה, מאז שהתחלתי לגלות עניין במוזיקה , תמיד נמשכתי לרוק ולפופ הישראלי הכי הרבה. למרות שלא היתה לי שום דרך או השפעה מיוחדת וזה גם לךא היה באופנה אז. הדיסק הראשון שקניתי היה האוסף השחור- לבן של משינה, אז ב-98 כשכולם היו חולי MTV. מאז המשכתי לקנות עוד ועוד מוזיקה ישראלית וללכת להופעות השונות שהיו כי זה פשוט כיף. עוד דבר הוא, שלאורך כל הזמן הזה, תמיד היו את הדיבורים האלו והסיפורים על תחילת ואמצע שנות התשעים- תור הזהב של הרוק הישראלי... סיפורים על הופעות מועדונים , קטעים מטורפים שקרו... דברים שמה לעשות, עושים חשק להיות שם בדבר האמיתי וגם גורמים קצת לקינאה בכל האנשים האלה שהיום הם בני 25 פלוס או משהו כזה... אז כן, יש רגש של נוסטלגיה, ואף חזק, משהו שגובל בגעגוע- למרות שזה געגוע לדבר שאף פעם חווינו (אני מתכוונת אלי ולחברים שלי שאוהבים מוזיקה ישראלית,אנחנו בני 18). היינו רוצים להיות בדבר באמיתי, בפסטיבל ערד בהופעות המוקדמות של המכשפות של מוניקה של קספר... אז מה נותר לנו אם לא ללכת לכל מופעי האיחוד, להופעות של מוניקה, ברי, דג נחש והכנסייה, הופעות של אנשים שאנחנו אולי מכירים (נגיד יוני בלוך, שלידיד שלי יש מין קשר עקיף אליו) ולראות איך זה, ובשאר הזמן , פשוט לשמוע המון דיסקים ולדבר על איך היה אם אנחנו היינו אז (ובמרכז...) האמת שלא ממש התכוונתי להיכנס לעומק כזה ולכתוב על דבר כזה ...אבל בסופו של דבר אני חושבת שזה מה שמאפיין מאוד את הדור שלי של חובבי הרוק הישראלי- געגוע והתרפקות על משהו שלא חווינו אותו אלא שמענו עליו מאחים גדולים והקלטות. אני שוב, ותמיד , אשמח לשמוע תגובות. שיהיה לכולם חג שמח ומשובב נפש , אם תשתו אל תנהגו, ולכו לראות הופעות טובות, כי באמת יש מה לראות בשבוע הזה..

 

[N a V e]

איפה הילד אמורים להתאחד בקרוב

למופע התרמה למטרה כלשהיא בת"א,אם אני לא טועה. עדיין אין תאריך.

 

[צפרדע עם שיניים]

איפה אפשר לברר פרטים על העניין?!

 

[סתם ילדה קטנה]

נ"ש- ההופעה של שי

מי היה? איך היה? איזה שירים היו? איך השירים החדשים שלו? יעל