נסיגה מהגולן, כן או לא?
אמנם הנושא כביכול פשוט יותר מהסכסוך הישראלי-פלשתינאי, אך מכיוון שהבעיה עצמה הינה דוחקת פחות, דעתי בנושא פחות מגובשת, אך אני נוטה לתמוך בנסיגה. מבחינה ביטחונית, הגולן איננו מהווה נכס אסטרטגי כפי שהיווה בעבר. הצבא הסורי כיום חלש מתמיד, וההרתעה הישראלית כלפי סוריה הינה מוצקת (תעיד על כך הקלות בה חודרים מטוסי צה"ל לעומקה של סוריה), בעיקר כשאין לצידה של סוריה את מצרים, שתסייע לה במתקפת מלקחיים. מעבר לכך, ישראל לא תיסוג מן הגולן ללא הסכם שיכלול פירוז של הגולן (כבר כיום סוריה מפורזת במרחק לא קטן מהגבול הנוכחי עם ישראל). הסכם שלום עם סוריה צריך גם לכלול נסיגה סורית מבלנון והתחייבות להפסיק לשמש כמחנות אימונים לארגוני הטרור הפלשתינאים (בעיקר הג'יהאד האיסלמי), אמנם את הדרישה השניה יהיה מעט קשה לאכוף, אך הראשונה היא בהחלט ברת-יישום. זהו הרווח הביטחוני העיקרי, כיוון שללא תמיכה פוליטית סורית וקשר טריטוריאלי עם אירן, אין לחיזבאללה כל יכולת להוות איום אסטרטגי על ישראל. כמובן שישנו גם רווח כלכלי גדול בהסכם השלום, כמו בכל הסכם שלום. ערבויות אמריקניות גדולות, שיפור היחסים עם אירופה וסחר עם סוריה. לדעתי, מכיוון שהגבול הישראלי-סורי שקט מאז הסכמי הביניים מ74, ולהוציא התמיכה הסורית בטרור לא פעלה סוריה כנגד ישראל באופן ישיר ומתוך דרישה להחזיר את הגולן, הסכם שלום עם סוריה יהווה מסר שישראל נסוגה לא רק תחת אש כי אם להיפך. הדבר יבוא כנגד קונספציית קורי העכביש של נסראללה, והעובדה שישראל הכירה בדרישות הפלשתינאיות רק מאז שאלו פעלו באלימות באופן שיטתי כנגד ישראל (אינני מדבר על אש"ף כי אם על כלל אוכלוסיית הפלשתינאים בשטחים, שהחלה באלימות בעיקר מאז 87).. מאידך, שליטתנו ברמת הגולן איננה מהווה נטל או סכנה כמו זו בשטחי יש"ע. העובדה שניתנו זכויות אזרח לדרוזים וכן העובדה שהם מהווים קבוצת אוכלוסיה מאוד קטנה הופכת אותם לקבוצה ידידותית לרוב. אמנם יש פגיעה בריבונות הסורית בשהייתנו ברמה"ג, אך את זו ניתן לנמק בכך שסוריה היתה זו שגררה את ישראל למלחמות 67 ו73. המשך השליטה הישראלית בגולן בעיקר מונעת מצב בו יצטרכו להתפנות אלפי התושבים הישראלים שלה, וכן מאפשרת המשך הפקת הרווחים מהתיירות בגולן, וממשאביה (בכל אופן, מדובר ברווח קטן מהרווח שהסכם שלום יכול להביא לדעתי).
