מה דעתכן על זה?

גם אני לא חושבת שאראה משהו בשם עושה לי כזאת צביטה בלב...אם הילדים... לבת שלי יש אמא אחת וזאת אני. כמו שאין לה אבא כי הוא רק תורם...
 

עדין11

New member
אני ראיתי את זה בעבר בטלויזיה

זה היה בערוץ 8 ואח"כ ב VOD
שראיתי את זה הייתי לפני תרומה.
זה מעניין - זה מדבר על תרומה שנעשתה לפני כעשרים שנה. ממש טכנולוגיה חדשנית שהיתה בחיתוליה באנגליה
זאת הסיבה שהתורמת יכלה למצוא את הנתרמת - בגלל שהיו בודדות כאלה.
כיום זה לא נראה לי אפשרי.
התורמת עצמה "עקבה " אחרי התרומה שלה הרבה שנים - ובסוף מצאה. זה בא ממנה.
הילדים שנולדו מהתרומה - לא הגיבו כ"כ טוב. הם היו מבולבלים וזה היה נראה שזה מיותר להם.
מי שיותר הפיק מזה תועלת אלו התורמת והנתרמת.
בקיצור - אמביוולנטי
 
סרט מדהים בעיני

למי שלא ראתה: הסיפור שמוצג בסרט הוא מאוד יוצא דופן, מסוג המקרים בהם המציאות עולה על כל דמיון. בגלל זה אני לא חושבת שאפשר להסיק מסקנה אישית או כללית כלשהי מהסרט.
התורמת מקסימה, היא תרמה מתוך רצון לתת (אחרי שהיא בעצמה נכנסה להריון מתרומת זרע) ולא מתוך מצוקה כלכלית, ונחמד לראות שיש גם כאלה.
הסרט ממחיש בעיני את העוצמה והמשמעות של תרומת ביצית. הנתרמת בסרט הגדירה את זה כהצלת חיים.
התורמת לא באמת מתייחסת לילדים כאל "הילדים שלה" (מה שעלול להשתמע משם הסרט), אבל מודה שבהתחלה, כשנחשפה לתמונות ולקטעי וידאו שלהם (במקרה, זה לא משהו שאמור לקרות), זה בלבל אותה.
הילדים, לעומת זאת, לא חפרו בזה ונראה שלא ממש הטריד אותם מי התורמת (אם כי הסרט מציג גם מעין "קבוצת תמיכה" של כאלה שזה כן מטריד אותם, ומנסים לחפש את התורמים/נתרמים שלהם).
לדעתי - מרתק ושווה צפייה.
 
ראיתי את הסרט לפני כמה חודשים

לא אשקר, הסרט גרם לי לתחושת אי נוחות רבה. התורמת בסרט מרגישה שאלה הילדים שלה ונראה לי שהיא לא חשבה עד הסוף כשתרמה ביציות.
בטוקבקים ניתן לראות שיש הרבה שחושבים שהיא האמא האמיתית של הילדים, והמחשבה שבעתיד ילדיי עלולים לפגוש אנשים בורים שחושבים ככה, מעוררת בי המון חששות על הבלבלות שהם יכולים להכניס להם לראש.
 
דווקא התרשמתי לטובה מהטוקבקים...

לא ראיתי ולא רוצה לראות את הסרט, סתם יכניס לי מחשבות והתורמת מבחינתי לא רלוונטית, גם בעיני החוק. האמת היו בתגובות הרבה שעודדו אותי.

לגבי עתיד ילדינו, זה גם תלוי בנו לשנות את דעת הקהל, להעלות מודעות, לקדם את ההבנה של אפיגנטיקה, תרומת הזמן ברחם. בלי לשפוט חלילה אבל כשאנחנו מסתירות והמיתוס של נשים שיולדות טבעי בגיל 45 ממשיך אין סיבה שאנשים יחשבו אחרת (ברור שיש גם הריונות טבעיים אבל.... למשל אתמול סיפרו לי על הריון בגיל 48. טבעי כמובן).
 
לא מסוגלת לראות את הסרט הזה..

התחלתי לראות איזה חצי דקה דקה ומיד סגרתי.. קראתי קצת בטוקבקים על כאלה שבטוחים שהיא האמא שלהם (משהו שאני בהחלט לא מאמינה בו בחודש השמיני להריוני- מתרומה כמובן ושמחה שאני לא מכירה את התורמת והיא לא אותי ועוד יותר שמחה שאני לא חייבת לשתף את הסביבה או לתעד באיזשהו גוף/מוסד/מקום שההיריון הזה מתרומה- העוברית הזו שלי ושל בן זוגי לא של אף אחד אחר).
מצד שני קראתי שם כמה תגובות שהיו קצת יותר הגיוניות שהבינו שהורים זה קצת יותר מחומר ביולוגי..
בקיצור הסרט הזה נראה לי מיותר ומלחיץ.
 
שמעתי אתמול במקרה את ד"ר בר ברדיו ודיבר מקסים

לא שמעתי הכל אז אין לי מושג מה ההקשר הכללי. אתמול בגל"צ לקראת 3 היה ראיון עם עברי גלעד ועוד משהי שלא זוכרת את שמה והם דנו בתרומה. והוא אמר שהוא מבין את מי שנלחם על הגנים דלו אבל אין לגנטיקה משמעות חוץ ממראה חיצוני, ואת זה קל לסדר עם התאמה של התורמת (נגיד). שכל מה שחשוב נקבע ברחם על סמך האפיגנטיקה והילד לגמרי של הזוג. הציג מאוד יפה.
 
ממממ לא נשמע לי הגיוני יש הרבה דרכים ליפות את העניין
כולנו יודעים שגנטיקה היא לא רק מראה חיצוני...
 
מסכימה, אבל יש דעה כזו

שמעתי מאוד מקור מחקרי שזה כל הדברים המשמעותיים. מאוד מאוד אופנתי היום אפיגניטיקה, בלי קשר אלינו, בטח מגזימים לצד השני. כמה שחוקרים יותר מופתעים יותר...
 
תראי אני רואה את זה בלייב אז זה נשמע יפה ויש דברים שבטוח נרכשים אבל אנחנו יודעות איך אוהבים להעצים דברים. ומה קורה בפונדקאות?
יש דברים שאני החלטתי לא להתעסק בהם, הם קיימים שם בראש ואני לא נותנת להם מקום...
 
למעלה