מה דעתכן/ם?

מה דעתכן/ם?

מועדים לשמחה,
רציתי להתייעץ לגבי מספר דברים:
1. יש רגעים במפגש ששואלים את הילדים שאלה ואז, או שהרבה רוצים לענות ואי אפשר לשמוע את כולם/ שילד/ה שענו מאריכים בתשובה או עונים לא לעניין השאלה/שנוצר כאוס ואז משהו מתפספס..
השאלה היא איך ליצור דו שיח בין גננת לילדים שיפרה את הנושא וכמובן שהילד יבטא את עצמו כמו שצריך.

2. לגבי רפרטואר המוזיקה לגן, הרבה פעמים אני קונה דיסקים של יוצרים שונים ואז אני ממש מתאכזבת (אמנים שממליצים עליהם וכו'). איך אתן מוצאות מוזיקה לטעמכן לגן? גם אם זה מיוטיוב צריך לדעת מה לחפש וזה גם תהליך לא קצר....צריכה עצה בנושא?

3. עבודת גננת - סייעת. טיפים בנושא, יש סייעות שממש נעים לעבוד איתן ויש סייעות שכמה שמנסים בטוב ובנעים זה לא קורה/לא הולך וזה יכול להעכיר את האווירה בגן. מה דעתכן?

4. האם יש למישהו רעיון לספר סיפורים טוב לסיפורי התורה מעבר ללוין קיפניס?

* כתבתי בלשון נקבה אבל ההודעה מופנת גם לגברים שביניכם.

תודה וחג שמח.
 
עונה (קצת באיחור בגלל מעבר דירה
)

לגבי התקשורת בין הגננת והילדים- אני פשוט מרגישה את זה תוך כדי תנועה ואם מרגישה שהילדים איבדו סבלנות בזמן שילד עונה, מקשיבה ומנסה לעזור לילד להסביר את עצמו. לרוב עובדת עם גילאים צעירים כך שהם לא ממש מאריכים בהסברים
.
אם הרבה ילדים רוצים לענות, הם מחכים בסבלנות כי הם יודעים שמי שמתפרץ ומפריע לדברי חבר- לא נוכל להקשיב לו באמת. אני מלמדת אותם מההתחלה שצריך להקשיב אחד לשני ולחכות בסבלנות.
&nbsp
לגבי מוסיקה- האמת שיש כמה אמנים שאני אישית מאוד אוהבת ומתחברת, זה הרבה עניין של ניסוי וטעייה, דברים שהמנגנת מביאה איתה ואז אם אני מתלהבת-אני גם קונה. אני אישית מאוד אוהבת את חנה סתווי, מירב האוסמן, עמוס ברזל.
&nbsp
לגבי היחסים עם הסייעות- אני מנסה מההתחלה להציב גבולות ומראש לומר מה חשוב לי ולשמוע מה חשוב להן ואם יש משהו שמפריע- למדתי שצריך לדבר על זה ולא להשאיר בלב את הכעס והתסכול.
&nbsp
 
מנסה לעזור...


היי ,
1.בקשר לשאלות במפגש - את צריכה להחליט מה מטרת השאלה שאת שואלת. אם המטרה היא בדיקת ידע או ריענון דברים שנלמדו במפגש קודם זה עניין אחד. אם המטרה לשאול שאלה ולשמוע כמה דעות (נגיד - מה דעתכם השועל בסיפור עצוב?) זה דבר אחר ואם המטרה זה בשביל "להזיז" את המפגש לכיוון המתאים לך זה דבר שלישי.
תראי , זה חשוב לתת לילדים תפקיד פעיל במפגש ולא להיות רק מקשיבים פסיבים וחשוב להיות לתת לילדים הרגשה ששומעים אותם.
אצלי בגילאי 2-3 אני מתחילה מזה שאני שואלת שאלה כללית במפגש (נגיד במפגש סוף היום אני יכולה לשאול - מי שימח אותך היום) ואז הילדים עונים לי לפי התור . בדרך כלל לפי סדר הישיבה. הרעיון שלי במפגש כזה הוא לא כל כך השיחה עצמה (היכולת לנהל דו שיח לפי תורות לא תואמת את הגיל) אלא שהילדים יתרגלו לדבר במפגש. בסיטואציה הזו גם הביישנים מדברים והילדים לומדים לחכות לתורם כילד אחר מדבר.
מה שחשוב לי שאם מדברים במפגש אז כמה שיותר ילדים ידברו ולא רק מעטי מעט.
אני לא כל כך אוהבת כל כך כשגננות "מנווטות" את שאלות הילדים כך שיתאימו תכנון של המפגש.
בעיקרון אבל כישורי שיחה זה יותר עבודה בקבוצה הקטנה או בחצר לטעמי.
קשה מאוד לנהל שיחה אמיתית עם יותר מ5 ילדים באותו זמן ושכולם ישתתפו באופן שווה.
תמיד יהיה את האחד או שניים שמדברים יותר ואת האחד שכמעט לא פוצה פה.
אני לא אומרת שזה לא מדבר לא יכול להפיק תועלת משמיעה של השיחה אבל אם המטרה של היא כישורי שיחה אז באמת כדאי לעבוד על זה בקבוצה הקטנה.
שוב השאלה מה המטרה החינוכית שלך.
2. בקשר לדיסקים. אני לא כל כך קונה
. אני קונה דיסקים של שירי ילדים ומוסיקה קלאסית אבל לא לפעילויות. כשאני שומעת אצל אחת מהמפעילות שיר או פעילות שמוצאת חן בעיניי אני שואלת של מי הדיסק ואז אני קונה. המורה למוסיקה שלי היא זו שמתעדכנת והולכת להשתלמויות וקונה דיסקים חדשים ואז היא יודעת מה להמליץ לי. חוץ מזה שאת השירים שאני אוהבת – אני לרוב שרה בעצמי, עם הקול צפרדע שלי
מציעה לך למנף את כל מי שמסביבך. את שומעת שיר נחמד ישר תשאלי של מי הוא ובאיזה דיסק.
3. סייעות – יש הרבה אנשים בעולם . לחלק מתחברים מיד וחלק לא. כך גם סייעות. זה נושא מורכב וקשה לי לתת עצות בלי עוד מידע .
עניתי על הכל?
 
מעדיפה לספר בעצמי,ולעשות המון דרמה.

גם שימוש במימיקה עוזר! כמו שמספרים אגדות וסיפורי עם....
סיפורי התורה מורכבים,שפת התורה קשה,ולכן עדיף לפשט ולהשתמש בהמחשות.
ובפרט לילדים צעירים שפעם ראשונה נחשפים לסיפורי התורה.
 
למעלה