אולי הסיפור הבא יעזור לך להחליט
אני גרה בישוב קטן, כך שכולם יודעים את סיפורי החיים של כולם, לטוב ולרע... בישוב שלי גרה אישה, היום בת 50, כשהיתה בת 34 היא התגרשה עם ילד. יש לה קשר מאד טוב עם הגרוש שלה, והוא אב נפלא, אלא שהביקורים, בגלל עניין של מחרק הם לא יותר מהרגלי ראייה רגילים ואולי אף פחות מכך. אחרי שהם התגרשו, החליטה האישה הנ"ל שהנה אוטו טו היא בת 40 ואין בנמצא בן זוג כלבבה, (אגב היא היתה חתיכה ועדיין... יפה וכל מה שאת לא רוצה... זאת אני מציינת כי אם את חושבת שאת יוצאת לחיי הפנויים ופנויות ולפנייך מבחר שופע של גברים אייכותיים ושכולם רוצים אותך, ואת רק צריכה לבחור.... את ממש תמימה כמוה וכמו שאני היית) וקצור... האישה, בהיותה בגיל 38 פנתה אל גרושה וביקשה שיעשו אח/אחות נוסף/ת לילדם המשותף, היא הבינה ש נישואים חדשים לא יבואו כל כך מהר, ואם יבואו אז האח יהיה אח למחצה, ואם בכלל... וחשבה שאם היא מגדלת ילד אחד מאותו אב אז כדאי שגם השני יהיה מאותו אב, כאמור היחסים בינהם מעולים.האב הסכים וכך נולד הילד השני. את הילד השני היא גידלה לבד, והאב לא הצליח "להתחבר" אליו, הוא פשוט לא הצליח ליצור קשר רגשי בריא איתו, הוא לוקח אותו כשהוא לולקח את הילד האחר, היום כבר הגדול כמעט לא בא אליו כי הוא בצבא, וכשהוא בא מהצבא הוא רוצה להיות עם החבר'ה וכך יוצא שאת הילד הצעיר שהאב לא קשור אליו כל כך הוא כלל לא רואה. אני מכירה טוב את הילד הזה כי הוא החבר הטוב ביותר של בני. הוא כל כך פגיע ורגיש, מבלי להיות פסיכולוגית אני יכולה לומר לך שהילד הזה סובל מדחייה של אב,- על כל המשתמע מכך (קחי לך 5 דקות לחשוב איך דחייה של אב יכולה להשפיע על החיים כולם) שלא לדבר על העדר דמות של אב בחייו המון שאלות זהות ועוד
