מה דעתכם...

aiki-freak

New member
מה דעתכם...

על המאמר הבא... האם יש שאלות או הערות??? (במידה וזה מעניין מישהו בכלל- ולא אתפלא אם לא
)
 
../images/Emo4.gif

אמנם עברתי על זה ברפרוף (מפאת השעה המאוחרת
), אבל זה נראה לא רע בכלל. מחר כבר אקרא את זה בעיון רב (ואז כבר יבואו חיצי הביקורת
- חיצים של קשתות זן
).
 
תמיד יש לי הערות.

א. ניטפוקים 1. "נטפו ממנה טיפות, נערצו זו על זו" אמור להיות נערמו? 2. נהוג לכתוב שמות פרטיים בכתיב חסר. האם "יעקוב רז" זה מה שכתוב על הספר? 3. יש לך (וגם לי...) חיבה יתירה לסימן הגרשיים. אפשר להסתפק בהופעה בגרשיים פעם אחת של כל מונח. אלכימי בכלל לא צריך גרשיים (לטעמי). 4. שמות באנגלית נכתבים עם אות גדולה, גם שפ הספר וגם שם המחבר. וזה compiled, לא complied ב. כתיבה מאמר מאד מהנה. לא חידש לי הרבה, כי חלק ניכר מהדברים שמעתי ביחד איתך מנדאו סנסיי. אבל יפה איך שהכנסת את המיתולוגיה המקורית בהקשר הנכון. קצת חסר לי מיקוד. הייתי רוצה לראות התחלה, אמצע ובעיקר סוף, יותר ברורים. מה הפואנטה בסופו של דבר? מה הנקודה העיקרית שרצית להעביר? במאמר, בניגוד לסיפור, זה צריך להיאמר בפה מלא. לא מספיק שזה מובן מן ההקשר. היה אפשר אולי להרחיב עוד על "התפשטות וכיווץ" ועל "האחדה וחלוקה"? זה יוצר תחושה של חוסר סימטריה שעל שתי השורות הראשונות כתוב הרבה, ועל השתיים האחרונות כמעט כלום. ג. תוכן 1. נכון אתה יודע ש"איי" במשמעות אהבה נכתב בצורה אחרת מ"איי" של אייקידו?? 2. אני קצת באקסטזה עכשיו בגלל הסדנה של מיכאל לוי-נוימנד, שכל מיני אנשים לא הגיעו אליה. אחד הדברים המעניינים שהוא אמר זה שצריך להפריד בין "אוקה" - זה שמקבל, ובין שותף (שכחתי מה המילה ביפנית). לטענתו, בתרגול נכון האוקה אינו מתרכז בקבלת הטכניקה ובנפילה, אלא, בדיוק כמו הנאגה, הוא מתרכז בטכניקה עצמה, ועד הרגע האחרון מחפש פירצה שתאפשר לו לחזור ולבצע טכניקה בעצמו. ועל כן הוא פעיל ונותן באותה המידה כמו הנאגה. לפי שיטה זו ההקבלה אוקה-נאגה : יין:יאנג, לא עובדת כל כך טוב.
 

aiki-freak

New member
לקחתי לתשומת ליבי...

בקשר לסדנא שכל מיני אנשים לא הגיעו אליה... -מה לעשות יש עוד דברים בחיים חוץ מאייקידו
. אני חושב שאלכימי צריך גרשיים משום שהוא מושג לא ברור כל כך והשימוש בו הוא בהשאלה. טעויות האותיות באנגלית יתוקנו. בקשר למיקוד. בילתי אפשרי לדעתי למקד. המאמר כתוב בכוונה בלשון אסוציאטיבית ולא מפורשת כי הדברים הם מלכתחילה לא מפורשים. או סנסאיי לא סתם דיבר ב"לשון הדימדומים" שלו. זו שפה שקרובה יותר למוזיקה או שירה מאשר לכתיבה טכנית מפורשת. ההבנה היא יותר אינטואיטיבית מאשר לוגית. אפשר להבין את או סנסאיי בצורה לוגית?? הפואנטה היא להבהיר קצת את המונחים ואיזאנאמי ואיזאנאגי באייקידו ותו לאו. זה משהו שמרחף שם אבל מעולם לא שמעתי התייחסות ברורה לנושא (עד בוב נדאו כמובן). בקשר לאוקה. מה שמאפשר לאוקה לנצל פרצות בטכניקה של נאגה היא הקבלה! אוקה לא תוקף על מנת לפול! זה בדיוק העניין. אוקה לא נשאר "אקטיבי" או יאנגי, אלא עובר מהתקפה לקבלה, זה מה שמאפשר לו להתחבר לנאגה ולהפוך את הסיטואציה (קאישי-וואזה). אם אוקה יהיה שקוע ב"נתינה" ובנפילה הוא לא ישלים "מעגל של אייקי" וייאלץ להשתמש בכוח פיסי או שיפגע בנפילה. לחפש פרצות אצל נאגה עדיין לא הופך את האוקה ליאנגי. ההיפך! בכך שהוא "ייני" הוא מאפשר לעצמו למצוא את ה"חורים" אצל נאגה. למשל איקיו...אם אני תוקף (יאנגי) ומתקשה ברגע המגע, או מנסה לחבל בטכניקה של נאגה, אני לא משלים מעגל של אייקי ואני פתוח לאטמי, כמו כן אני משדר לנאגה את ההתנגדות שלי והוא לומד לזהות את המקור של הכוח שלי וכך יכול לנצל אותו נגדי. אם אני "מקבל" את האיקיו אני יכול לנצל את אותה אנרגיה שפועלת עליי לתועלתי על ידי כך שאני "קשוב" ו"מקבל" אני יכול להסיט את האנרגיה הזו ולתעל אותה מחדש ואז למעשה אני הופך לנאגה....זה החילןף הקלאסי בין יין ליאנג. אני לא יכול לעשות את החילוף הזה אם אני עדיין "יאנגי" משום שאז נאגה מנצל את האנרגיה שלי!!! בכל אופן תורה רבה על ההתייחסות ועל ההערות. אני אשכתב את המאמר בהתאם.
 
הכוונה ב"מיקוד"

היא שמה שכתבת בתגובה שלך יופיע במאמר עצמו. בהתחלה "יש את השני מושגים האלה שמרחפים באוויר, ואני רוצה להבהיר אותם", ובסוף "ראינו שיש את השני מושגים האלה והם כך וכך." זה לא חזרה מיותרת. זה חשוב. אני סומכת עליך שתכתוב את זה יפה. לגבי היין-יאנג... אני לא יודעת איך להסביר בדיוק. אתה צריך לראות את מיכאל בפעולה כדי להבין איך הוא כל הזמן מאוזן וכל הזמן מכיל בתוכו גם את היין וגם את היאנג. לפחות זה הרושם שלי. מכיוון שהוא מגיע עוד חודש לתת סדנה נוספת, והפעם ברמת השרון, אז תהיה לך עוד הזדמנות, והפעם בלי תרוצי מכוניות. אני באמת מקווה שתגיע. בוב נדאו מאד הרשים אותי בזה שהוא האדם הראשון שנראה שבאמת קלט את הפילוסופיה של סנסיי. אבל מיכאל עושה את האייקידו (החלק הפיזי) הכי נכון שראיתי בחיים שלי, וכבר יצא לי לראות כמה דאן 6-7-8 פה ושם.
 
לא מסכים

aiki-freak כתב: "בקשר לאוקה. מה שמאפשר לאוקה לנצל פרצות בטכניקה של נאגה היא הקבלה! אוקה לא תוקף על מנת לפול! זה בדיוק העניין. אוקה לא נשאר "אקטיבי" או יאנגי, אלא עובר מהתקפה לקבלה, זה מה שמאפשר לו להתחבר לנאגה ולהפוך את הסיטואציה (קאישי-וואזה). אם אוקה יהיה שקוע ב"נתינה" ובנפילה הוא לא ישלים "מעגל של אייקי" וייאלץ להשתמש בכוח פיסי או שיפגע בנפילה. לחפש פרצות אצל נאגה עדיין לא הופך את האוקה ליאנגי. ההיפך! בכך שהוא "ייני" הוא מאפשר לעצמו למצוא את ה"חורים" אצל נאגה. למשל איקיו...אם אני תוקף (יאנגי) ומתקשה ברגע המגע, או מנסה לחבל בטכניקה של נאגה, אני לא משלים מעגל של אייקי ואני פתוח לאטמי, כמו כן אני משדר לנאגה את ההתנגדות שלי והוא לומד לזהות את המקור של הכוח שלי וכך יכול לנצל אותו נגדי. אם אני "מקבל" את האיקיו אני יכול לנצל את אותה אנרגיה שפועלת עליי לתועלתי על ידי כך שאני "קשוב" ו"מקבל" אני יכול להסיט את האנרגיה הזו ולתעל אותה מחדש ואז למעשה אני הופך לנאגה....זה החילןף הקלאסי בין יין ליאנג. אני לא יכול לעשות את החילוף הזה אם אני עדיין "יאנגי" משום שאז נאגה מנצל את האנרגיה שלי!!!" כלומר, לדעתך, אפשר להיות יין ולהתקיף - ואני לא מסכים. ברגע שאתה תוקף, אתה יאנג; זו התקפה מוצלחת אם אתה מנצל פרצה אצל היריב, ולא-מוצלחת אם הוא מנצל את ההתקפה שלך לתועלתו - ואז הוא הופך ליאנג, ואתה ליין. אם, לדוגמא, אתה תוקף, אז אתה יאנג (פעיל) והמותקף יין (סביל); אבל ברגע שהמותקף מנצל את התנועה שלך, לדוגמא להטלה, הוא הופך ליאנג ואתה ליין; ואם אתה מוצא פרצה בהטלה שלו ומכה אותו, אז שוב אתה יאנג והוא יין; ואם אז הוא מנצל את המכה שלך לנעילה ובריח אז הוא שוב יאנג ואתה יין, וכך הלאה. כל טכניקה מורכבת (לפחות) משני חלקים: הגנה (יין) והתקפת נגד (יאנג). גם כאשר השנים מבוצעים בו-זמנית, או כאשר ההגנה היא תקיפת-מנע, עדין קיימים שני החלקים. עקרונית, ברמה הפילוסופית, ינצח בקרב זה שיצליח לתזמן את תנועותיו כך שיפריעו לזרימת היין והיאנג אצל היריב, כלומר בין ההגנה לתקיפת-הנגד - למשל, זה שיספיק להכניס אגרוף שני, לפני שהספקת לנצל את הראשון להטלה, או זה שיצליח לנצל את ההטלה שהיטלת אותו כדי להטיל אותך (ג´ודאים אמורים להיות טובים בזה), או זה שיספיק לפגוע בתקיפה הראשונה לפני שהספקת להגיב. בכל המצבים האלה יש זרימה של יין ויאנג, ומאבק על שליטה במצב; והמנצח (בשיטות הרכות) הוא זה שיצליח להשתלט על המצב ע"י שישלים את בן-זוגו, כלומר יהיה יאנג כשהשני יין, או יין כשהשני יאנג. אבל: א. לך תסביר דברים כאלה בכתב, בלי להראות ולהדגים; ו- ב. כמובן שזו רק דעתי
אני הולך להתאמן (וגם זו רק דעתי
)
 

קוזושי

New member
לנצח כשאתה יין ?

כתבת ש- "המנצח (בשיטות הרכות) הוא זה שיצליח להשתלט על המצב ע"י שישלים את בן-זוגו, כלומר יהיה יאנג כשהשני יין, או יין כשהשני יאנג." ואם הבנתי נכון את דבריך המצב המושלם הוא כאשר בני הזוג כל הזמן משלימים זה את זה ומתחלפים בין יין ליאנג בצורה זורמת, וזה אולי המצב המושלם, אך כדי לנצח אתה צריך לנסות להשאר כמה שיותר יאנג, כיון שאחרת הזרימה תמשיך עד אין סוף. ובעצם המנצח בשיטות הרכות צריך להיות זה שיודע תוך כדי הזרימה הזאת להגיע לכמה שיותר מצבים של יאנג, ורק כך הם יגיעו להכרעה. כך לפחות אני הבנתי, תקן אותי אם הני טועה.
 

WhiteBear

New member
ככה אני הבנתי:

אין חיפוש של "מצב מושלם". המטרה שלך כפרט בעימות היא להיות רגיש ליריב (או בן זוג, במצב אימון) ולהשלים את המצב שלו במצב שיוציא אותו מאיזון, בזמן שאתה כן באיזון. ואין זה אומר בהכרח ייאנג עד הסוף. אפשר גם הרוב יין ואז ייאנג אחד. לדוגמא: קרב שבו כל הזמן מתחמקים ובולמים ומתרככים. ואז אגרוף מתוזמן אחד. היה פה הרבה יאנג? לא. אבל היה פה הרמוניה עם היריב שאיפשרה לשבור את ההרמוניה שלו על מנת להגיע להכרעה לטובתך. וזה (בתקווה) רק הדעה שלי (או של דוד? ננההה, ברור שזו הדעה שלי
), הדוב הלבן.
 

aiki-freak

New member
תגובות 1...

דוד אנחנו בדיוק אומרים את אותו דבר אם לא שמת לב...! מעגל אייקי הוא בדיוק מה שתארת ובדיוק מה שהתכוונתי אליו במאמר.(ובתגובה למיתר) אוקה תוקף (יאנגי) נאגה מקבל (ייני). ברגע המגע התפקיד מתחלף ואז שוב מתחלף. באופו אידיאלי למעגל אייקי אין סוף. כל צד מקבל ונותן וחוזר חלילה. זה מה שנקרא באייקידו (קאישי וואזה...היינו היפוך טכניקה). בדוג´ו שלנו משקיעים בכך זמן רב ומחשבה רבה. זה בדיוק הסחרור בין איזאנאמי ואיזאנאגי סביב העמוד! וזה בדיוק התהליך האלכימי באייקידו. כל צד גם משמש כאוקה 4 פעמים ואז ההפך. יש פה היפוך בתוך היפוך בתוך היפוך. זה כמו מסירות בכדור...אי אפשר למסור ולקלוט את הכדור באותו זמן! יש מי שנותן אנרגיה ויש מי שמקבל...עכשיו זה שקיבל מחזיר את האנרגיה וזה שנתן מקבל ואז שוב ההיפך... היכולת שלי למצוא "חורים" בצד השני היא להפוך מיאנג ליין, ברגע שמצאתי "פתח" ואני מנצל אותו אני הופך חזרה ליאנג, אם הצד השני מנצל שוב את האנרגיה שלי אני שוב הופך ליין.
 
כן, אבל רק עכשיו הבהרת (כלומר,

כתבת במילים) שהמקבל הופך לנותן ברגע שהוא מוצא פרצה ומנצל אותה; זה היה חסר במה שכתבת קודם, או שאני אטום מדי ולא הבנתי את זה...
 

aiki-freak

New member
דווקא כתבתי

זאת במפורש, הבעיה היא שהשתמשתי בטרמינולוגיה של אייקידו ואולי זו הסיבה. אם תקרא שוב את תגובתי למיתר תראה שכתבתי בפירוש שאוקה אחרי שהוא מוצא את ה"פתח" ומנצל את האנרגיה למעשה הופך לנאגה. במילים אחרות ה"נתקף" הופך ל"תוקף". לא משנה. העיקר שאנחנו מבינים אחד את השני.
 

Yin

New member
יש ספר של בחור בשם ברוס קומר

פרנסיס בשם The secrets of the internal martial arts. זהו ספר דוקומנטרי על לימודיו את אומנויות הלחימה הפנימיות, במזרח הרחוק - בעיקר סין, הונג קונג וטאיוואן ולפני כן ביפן. ברוס היה בעל חגורות שחורות במספר אומנוית לחימה יפניות, בין השאר באייקידו, והוא נסע ליפן ולמד אייקידו אצל אושיבה. בספר ישנן גם הערות צד, אחת מהן מספרת על האייקידו. בהערה זו, טוען ברוס, שאושיבה בילה שנים רבות בסין ושם למד טאי צ´י צ´ואן ובה גואה צ´אנג, ורק אח"כ חזר ליפן ופיתח את האייקידו (שלעניות דעתי, ממש דומה לאומנויות המוזכרות לעיל). המאמר הנ"ל, כך נראה לי, ממש מחזק את סיפורו של ברוס. המתואר במאמר הינו פשוט טאי צ´י. שאלה לי אל היפנולוגים שבחבורה - האם באומנויות לחימה יפניות אחרות יש שימוש ביין ויאנג (איזו ומיזו), בקרטה, נינג´יטסו ואחרות? שלכם, Yin
 
היי, Yin, יש בכל זאת הבדל גדול בין

אייקידו לבין טאי צ´י ופא קווא: הראשון מנטרל בעדינות יחסית ואילו השניים האחרים מחסלים...
 

Yin

New member
כנראה שאושיבה

לא למד את כל השיטה, וחזר מוקדם מדי ליפן.
 
אני משער שלכל היותר

הוא קיבל השראה! שזה הרבה מאוד, אני יודע! אייקידו היא שיטה יותר מדי מושלמת ועמוקה בכדי להוות תעתיק של טאי צ´י / פא קווא. לכל אחת משלוש שיטות אלה יש זרימה אנרגטית שונה לחלוטין, בעיני. אבל ההשראה... ההשראה...
 

Yin

New member
בן, זה לא היה ממש ברצינות ../images/Emo3.gif ../images/Emo8.gif

 
אואשיבה לא התעסק עם סיניות

קודם כל שמו של אבי האיקידו היה אוּאֶשִיבָּה מוֹרִיהֶי ולא ´אושיבה´. דבר שני הוא מעולם לא עסק בשום אמנויות לחימה סיניות. שהיותו בסין היתה בעת הכיבוש היפאני במנצ´וריה, שם שימש כמורה ראשי לאמנויות לחימה לחיילי וקציני צבא הקיסר היפאני. אואשיבה יצא את גבולות יפאן בשנית לעבר מונגוליה בהיותו שומר ראשו של הפטריאך השני של הכת הדתית אומוטו-קיוץ. שם קיוו להקים מדינה אשר תהיה גן עדן עלי אדמות ותתבסס על האידיאולוגיה והפילוסופיה שלהם. המסע הסתיים זמן קצר לאחר שהחל וכמעט הוביל להוצאתם להורג על ידי השלטונות. בקיצור אואשיבה למד כל מה שלמד ביפאן, ממורים יפאניים אשר שמרו בדבקות ובקנאות על תורתם ואמנותם אשר התבססה באפן טהור על אמנויותיו של הסמוראי. אואשיבה פיתח את שיטתו מתוך נסיונו העשיר באמנויות לחימה יפאניות בלבד וגם זאת לאחר שהוענקו לו תעודות מורה בכיר בדאיטו ריו איקי ג´וג´וצו (אשר לה הסטוריה בת מאות שנים ודורות רבים של לוחמים סמוראים). זאב ארליך.
 

WhiteBear

New member
רק שאני יהיה בטוח מה שאלת...

יין ויאנג זו (להבנתי) גישה סמנטית/פילוסופית על מנת לתאר כיווני עבודה וחשיבה בלימודים של אומנויות לחימה (ומקומות אחרים בחיים...). האם אתה שואל: באיזה אומנויות לחימה קיימת מערכת ההגדרות הדומה או עצמה של יין ויאנג? או כמה יין וכמה יאנג יש בכל אומנות לחימה (לפי השקפתה, כמובן)? אלו שאלות שונות. אני רק יגיד קצת על נינג´יטסו, ואנסה גם על טאי צ´י. תרגישו חופשי לתקל אותי: נינג´יטסו - -מערכת ההגדרות של יין ויאנג (אצל המורים שאני התנסתי) לא מודגשת במיוחד. יש היבטים לגבי פילוסופיות עבודה (שוב, תוי במורה), אבל המערכת הסינית לא מודגשת. -למיטב ידיעתי מתרגלים עבודה של הן יין והן ייאנג עוד מההתחלה. טאי צ´י - -איפה שאני לומד כיום (המרכז הישראלי לטאי צ´י) יש תחושה ברורה של כיום קשר בין העבודה לבין הגישות של יין ויאנג. וכל מורה מנסה לתת קישור בין הלחימה לבין הפילוסופיה, כל שיעור רק קצת (ממש קצת!). - בנוגע לעבודה, אני חושב שאפשר לומר שמגיעים "בסוף" לשניהם וניראה שהסוף הוא לא יותר מכמה עשרות שנים (לרמה סבירה...). אבל העבודה ואימונים (שוב, בהתחלה) מכוונים הרבה יותר להרפיה שיחרור ורכות (ע"ע יין). ראוי להדגיש, לא מדובר ביכולת "ספיגה" (למרות שגם זו, ניראה לי, מתפתחת), אם משווים לקנה סוכר ברוח (קולות כינורות בבקשה), אז האימון אמור להגמיש את הקנה ולא לחזק אותו למול הרוח. מקווה שלא קישקשתי מידי, או הטעתי (מדריכים וכל מי שחושב שיודע יותר - אני אשמח לקרוא), הדוב הלבן.
 

Yin

New member
ליין ויאנג יש שימושים פרקטיים

מאד באומנות הלחימה. בטאי צ´י, למשל, אסור שיהיה double wighting (לא יודע לתרגם לעיברית, אשמח אם מישהו יעזור), חייבת להיות הפרדה ברורה בין רגל מלאה וריקה, וגם אין מכות עם שתי ידיים יחד (גם לא דחיפות, אין דחיפות בלחימה) אלא כל יד בנפרד. יש צורת כף יד יינית ויאנגית וכך גם בכף הרגל, דבר שעוזר בזרימת הצ´י, מקנה בריאות ועוצמה. ועדיין ללא קשר למה שאתה קורה פילוסופייה - פילוסופיית חיים. יש, כמובן, קשר לפילוסופיית היין והיאנג: הזרימה בין שני הקטבים והאיזון שבינהם. הטאי צ´י צ´ואן נקרא גם Polarity Boxing, ההאבקות שבין הקטבים. לגבי קנה הסוכר (חליל יותר מתאים לדעתי) המטרה בטאי צ´י היא אכן להגמיש אותו, אבל באותו זמן להשתיל במרכזו חוט פלדה גמיש וחזק עד מאד. דרך אגב, דוב, אם תוכל במהלך אימוני הטאי צ´י להיות הדוב הלבן, אזי תגיע לרמות גבוהות מאד, אם לא בחר נא לך חיה אחרת. לא לחכות, לא לעשות כאילו פשוט להיות דב. לך ראה את סרטי הטבע על הדב ותראה את אחד הלוחמים המושלמים של הטבע. שלך, Yin
 

WhiteBear

New member
אני מקבל את העצה, ועדיין...

לא הסברת (לי) איזה שאלה שאלת. בנוגע לזה שאין דחיפה בשתי ידיים, אני לא סגור על זה שאתה צודק. אם אתה מכיר את ההתחלה של הקאטה בטאי צ´י של וונג צ´ו צ´ין (אני לא זוכר את השם של השיטה עצמה), אז כשביקשו ממורים שונים (כולל המאסטר וונג פו לאי בגשקו האחרון) להדגים אפליקציה, הוא הראה שיחרור מחניקה ואחרי דחיפה. יכול כמובן להיות שמה שראיתי היה לא מדוייק, ואני אשמח לקבל תיקון. אני זוכר שאחי (שהכיר לי אומנויות לחימה) תיאר לי את הדוב כחיה שלוחמת בפראות אבל נעה ברכות. זה תקוע לי בראש עד היום. מוסר השכל: איפה מוצאים סרטי טבע של דובים?? עד כאן, ה(עוד לא) דוב הלבן.
 
למעלה