מה דעתכם- ??

[חידון בחרוזים]

מה דעתכם- ??

משפחת בן דודי (מצבם הכלכלי לא הכי הכי) הבת שלהם חושבת להינשא מתי שהוא בקיץ, (אני חיתנתי בת לפני חודשיים וחצי והחתונה באמת הייתה זולה) אולם הבת שלנו (מתוך ידיעיה שאין לנו לממן חתונה - ומימנה את החתונה מכספה ומהמתנות - עשתה את החתונה באולם צנוע קצת מרוחק אבל באמת כיסתה את החתונה ועוד יצאה עם עודף - השמלה למשל - זו שמלה שבת דודתה נשאה בה שנה לפני כן,ככה שלא היו כלל הוצאות סלון, היא רק התאפרה והסתרקה וגם זה אצל ספרית שכנה וגם זה עלה ממש זול) - משפחת בן דודי לעומת זאת... הבת רוצה להינשא ב"עונה" ובגן אירועים... החתונה תעלה להם הרבה כסף - שאין להם... אני כמובן לא צד בעניין וזה לא עסקי- אבל סתם מעניין אותי לדעת מה דעתכם, האם ההורים צריכים "להיכנע" לרצון הילדים ולעשות את החתונה בדיוק כפי שהילדים רוצים (למרות שהם אלו שבסופו של דבר יכסו את החתונה אם היא לא תכסה את עצמה) או לנסות לשכנע את הילדים לעשות משהו צנוע ולנסות לצמצם עלויות עד כמה שניתן.

 

[alona 9]

סיפור מוכר

זוגות העומדים להנשא,ללא גרוש על הנשמה מחפשים את הערב היקר ביותר של יום זה בתקווה שבסוף עוד ירוויחו מכך,אז יש שמרוויחים ויש הנשארים חייבים לבעלי האולם. אכן,אנחנו לא צד בענין,ועם כל מיני "סצנות" הם(בני הזוג) לעולם לא ישכחו לנו זאת. לדעתי,ההורים צריכים לנסות לדבר ולשכנע אותם לחתונה צנועה יותר,לנסות לצמצם עלויות עד כמה שניתן,אבל תמיד יש את הצד השני,את הדעות האחרות, הרי חתונה זו מלחמה שמתנהלת כמה חודשים, מרגע ההחלטה ועד לערב הגדול, ובמיוחד כשההפקה היא יוקרתית וכשהשאיפה היא ל -"ערב שלא ישכח לעולם".

 

[גלבועא]

גועל נפש

אם יש משהו שמעצבן אותי תמיד אלה החתונות המפוארות של חסרי האמצעים. קיבלתי פעם הסבר סוציולוגי-פסיכולוגי מדוע אלה שאין להם כסף שופכים הכי הרבה כסף על חתונות, בריתות מילה ו/או בר-מצוות, לא אכתוב אותו כאן. זוגתי ואני התחתנו ברבנות. הוזמנו 10 אנשים/גברים בדיוק. הכיבוד היה על הרבנות. אבא שלי חשב שתפקידו לתת עוד כסף לפקיד הדתי שחיתן אותנו, אז זו היתה הוצאה נוספת, אבל לא מכיסנו. ערכנו מסיבה בביתנו לחברים, וזהו. בערכים של היום, החתונה עלתה לנו שקל בלבד. בענין כניעה לרצון הילדים: חבר טוב שלי השיא את בתו. רצו חתונה מפוארת, הוא אמר: יש X כסף ולא יותר. אז הוא הזמין פחות אנשים מ"הצד" שלו, ולא שילם גרוש יותר. אחר, מכיוון שלחתן אין טונות של כסף, מראש הלכו על חתונה צנועה במיוחד, כדי לא להלבין את פני החתן. אנחנו כבר הבהרנו לצאצאינו שלחתונה שלהם נשלם רק מה שיש ואין סיכוי ליותר ממה שיש. אבל הם כבר רגילים למדיניות האנטי-פאר ובזבוז כספים בענינים כאלה אצלנו, אז אני לא דואג, ממש.

 

[אוהבת בייגלה]

בההה , אני ממש

נגעלת מהקיטש של החתונות... והאורחים שבאים עם הצ'קים זה כמו קנס...וכמעט כולם בדיאטה ולא נהנים מהאוכל הפלצני... להמשיך...? טוב, והמוסיקה בקולי קולות ,אי אפשר לשוחח וסתם בוהים באנשים שלא תמיד מכירים... בקיצור, אנשים באים לחתונות מתוך חובה... די כבר עם המנהג הזה ! שתבינו, אני בעד מסיבות ושמחות אבל בצורה יותר צנועה ואינטימית, גם לבעלי ממון ועל אחת כמה וכמה לחסרי אמצעים. לחיים!

 

[ה ר מ י נ ה]

יחס הפוך ../images/Emo4.gif

ככל שאנשים יותר דלי אמצעים הם משקיעים יותר כספים בארועים משפחתיים (לאו דוקא חתונות). כמו שאמר גלבוע, יש לזה הסברים תרבותיים, אבל, ביחוד היום כשתהיה הגבלה על משיכת היתר כבר לא מדובר בקפריזה, אלא ממש בפגיעה בהורים, שיצטרכו אחר כך לחסוך מפיהם. אנחנו חגגנו תמיד בצנעה, לא בגלל מחסור בכסף אלא בגלל החינוך שקבלנו (יקים, אחרי הכל

) . התמזל מזלנו וגם ילדינו, בני זוגם ומשפחותיהם היו כמונו, וסלדו מארועי פאר. בכל הארועים, כולל נישואי ילדי, לבשתי בגדים שתפרתי לבד, בעלי וגם החתנים לא לבשו חליפות וגם הכלות בחרו בשמלות צנועות (ועדין יפות).

 

[pf26]

לא ברור לי כל העניין הזה

של הבזבזנות המיותרת. רוצים לשתף בשמחת החתונה עוד אנשים? בבקשה,אבל למה על חשבון ההורים? אנחנו נישאנו במקום קרוב לביתנו, הזמנו מינימום אורחים ושלמנו מכיסנו כמעט את הכל. אני לא חושבת שהורים צריכים להתרושש כי הילד מתחתן. מקווה שלא אצטרך להסביר את זה לילדי.

 

[עוד שרון]

אני נגד כל הטראראם מסביב

אבל יש אנשים שחושבים שערב החתונה הוא שיא השיאים של החיים שלהם ושוכחים את מה שמחכה להם אחרי החתונה. להוציא יותר ממה שאתה יכול- זו טעות בכל שלב בחייך ובוודאי אין מה "להפיל" על ההורים דרישה כזו. מקווה שהילדים יבינו את מה שצפוי להם אם יכנסו להוצאות מיותרות ועלויות גבוהות מדי, ויחסכו בהוצאות.

 

[אנפה2]

מה אף אחד פה לא אוהב חתונות

מפוארות, הנה אני יש לי אומץ להגיד, שאני מאוד מאוד אוהבת חתונות יפות, מפוארות ומושקעות, הייתי לפני שבועיים בחתונה שחבל על הזמן וחבל על הכסף, את המזנונים קיפלו מיד לאחר שניגשנו לקחת מהם, מי שאחר לחתונה לא היה לו מה לאכול, האולם היה גרוע , כמו כן המוסיקה, הרעישה באוזניים, כי לא היו לה הכלים המתאימים וכנראה הכשרת הדי גי' לא היתה טובה, המנות האחרונות היו זוועה, אם כבר סוחבים אנשים לאחר יום עבודה ומספרים שתהיה חתונה יפה ויש ציפיות אז יאללה , תגשימו לנו אותם. לא אומרת שהורים שיש להם כסף ורצון צריכים להצטנע בגלל שלאחרים אין, ראו זאת בדירות במכוניות, בביגוד, ועוד כהנה וכהנה, מי שיש לו שישתף ויפגין אם הוא רוצה, כסף נועד על מנת להשתמש בו ולהנות מימנו למה לא, ואילו האורחים שכל אחד יביא את מה שביכולתו, בחתונת בתינו שהיתה במקום מפואר ביותר, עם כל הטררם, לא הפסדנו אגורה, לדעתי מה שנותנם זה מה שמקבלים. והעיקר העיקר הוא שהזוג יהיה מאושר. אגב בני רצה להתחתן ברבנות, ואכן התחתן ברבנות, ואח"כ עשינו לו מסיבה באולם, כי רצינו לשתף את חברינו בשמחתינו. ושוב זה לא פשע שיש , ושאפשר ולהשתמש בזה.

 

[alona 9]

חתונה

יכולה להיות יפה גם אם היא חתונה צנועה גם אם אין די גי' במקום זאת, מוסיקת רקע נעימה, גם אם לא היה סושי,והעוף ככה ככה (לא משהו) והמדד שלי לסכום המתנה,הוא הקירבה והיחסים ביני לבין המזמינים. לא משנה אם המנה עלתה 200 או 400 ש"ח. צודקת אנפה,זה לא פשע שיש, הפשע הוא לחייב אנשים להביא סכומים בהתאם לעלות המנה. אכן כסף נועד לשימוש ולהנאה,וישנם כאלה שיבזבזו אותו, לאו דווקא על טררם וחתונה, ומה שחשוב... וזו השורה האחרונה המון אהבה וכבוד בינו ובינה...

 

[m i t a l y]

ואני דווקא נורא אוהבת חתונות... ../images/Emo13.gif

אולי בגלל שאני רגילה לחתונות קיבוציות, ואולי בגלל שאני לא ממש מוזמנת לחתונות מחוץ לקיבוץ, ואולי בגלל שאני אוהבת קצת לצאת מהשגרה, לאכול טוב, לרקוד, לעשות שמח... באשר לשאלתך חידונת,

, אני חושבת שזכותם של בני הזוג לעשות לעצמם חתונה גדולה ומפוארת. אחרי הכל חתונה יש רק פעם בחיים (ולפעמים יותר) וזה יום מיוחד, שהוא רק של החתן והכלה... "יום מלכות", כך אני הרגשתי כשהתחתנתי בפעם הראשונה. מאשר להורים, אני לא חושבת שההורים יכולים לכפות את דעתם על ילדיהם ומצד שני, אני לא חושבת שהם צריכים לכסות עלויות. האם אני טועה?

 

[ה ר מ י נ ה]

הבעיה היא שלזוגות צעירים אין

בדרך כלל אמצעי מימון לחתונות כל כך מפוארות. אם מקבלים את הכסף בחזרה, יופי, ואם לא, ההורים נלחצים לשלם. אני מאוד בעד שמחה, אבל גם בעד "חייה על פי יכולתך". רוב חתונות הפאר מנקרות העיניים נערכות דוקא על ידי אנשים שהפרוטה לא מצויה בכיסם. אני מתקשה להבין את המשמעות הכל כך עמוקה שאנשים מייחסים לטקסים, על חשבון החיים שאחר כך. כל יום, חשוב ככל שיהיה הוא רק יום אחד בחיינו, ואחר כך יש עוד חיים מלאים, שחבל להשקיע אותם בהחזר חובות במקום לחיות אותם.

 

[mich78]

אצלנו (4 ימים אחרי)

ידענו שעזרה לא נקבל וגם לא ציפינו ניגשנו לכל המלאכה לבד שאנו מממנים הכל הבעל (

) לא הסכים לוותר על חלום החתונה חישבנו הכל והשתדלנו לחסוך היכן שהיה אפשר וניתן לא חיפשנו את היקר ביותר והמפואר ביותר חיפשנו את הטוב והאיכותי ביותר ולאוו דווקא את היקר ביותר אם זה היה תלוי בהורים שלי - הם היו עושים הכל בגדול ומפואר (ומנקר עיניים לדעתי) יותר - מבלי לעזור לארח שלפני 3 שנים הם הפסידו בבר מצווה של אחי העדפתי לא לבקש עזרה ולעשות הכל בדרכי שלי

ואני שמחה שלא נכנעתי, למרות המריבות והויכוחים שעדיין קיימים -/