היי שששלום
אחד "הפילוסופים" הגדולים של המאה ה 20 אמר שהשפה מכשפת את כל מי שמשתמש בה ושאנו הולכים שולל אחר ביטויים גדולים ובומבסטיים במקום להבין אותם ולנתח אותם בהתאם להקשרם. הוא קרא לזה משחקי שפה.למה אני מזכיר זאת? לא,אין בכוונתי להביא פילוסופיה לדיון הזה,נהפוכו. וויטגנשטיין לא באמת היה פילוסוף במובן המקובל. למעשה,את מרבית זמנו העדיף לבלות במדיטציה ותפילה. וכנראה שהיו לו סיבות טובות לכך. הסיבה היא פשוטה.אם מדברים על פשטות,כדאי תמיד לשים לב באמת מהי משמעותם הנפוצה והרוחת ביותר של המילים בהקשר חיי היום יום. זה בהחלט יעזור לנו לא ללכת שולל אחרי המינד והמחשבות לכיוונים פילוסופים חסרי כל ערך וביסוס. הנה ראה מה קרה בשירשור הזה.לקחת מילה מהמוטו הנמצא בחתימה של אינקה והתחלת לגביו דיון. בטעות או שלא,העמדת את המילה טעות אל מול המילה אמת. אבל,הרי,לא זאת המילה שעומדת אל מול המילה אמת.אל מול המילה אמת עומדת המילה שקר,אז אם כן מה קרה פה? מתי אנשים משתמשים במילה טעות? אנשים משתמשים במילה טעות כשהם רוצים לתאר פעולה שלהם או של אחרים שלא הביאה לתוצאה המיטבית שלה הם ציפו. אבל התוצאה המיטבית של האחד איננה בהכרח התוצאה הלא מיטבית של האחר. אני למשל הלכתי מרצוני החופשי לאילת לבית מלון 4 כוכבים והייתי מרוצה עד השמיים.לא ראיתי בהחלטה הזאת בכלל איזושהי טעות. יכולתי לבחור כל מיני מלונות מכל מיני כוכבים וגלקסיות רחוקות וקרובות. יחד עם זאת,שמעתי על זוג מסוים בעיתון,שהובטח לו מידי משרד נסיעות מסוים מלון 5 כוכבים בטורקיה.למגינת ליבו של הזוג,כאשר הגיעו לטורקיה גילו שנתנו להם רק מלון 4 כוכבים.אין צורך לומר שהזוג מאוד מאוד התרגז, הבין שנעשתה טעות חמורה ושהם עצמם עשו טעות כשסידרו את הנסיעה דרך אותו משרד נסיעות ספציפי ולא נהנו בכלל מחבילת הנופש שלהם. הזוג התמלא נקמנות והחליט לתבוע את משרד הנסיעות.הם דרשו פיצוי מלא על עוגמת הנפש העצומה שנעשתה להם ושהמשרד יפצה אותם כפל כפליים על העוול הנוראי.גם יחזיר להם את דמי הנופש(למרות שהם נשארו ובילו) וגם ייתן להם שלושת אלפים שח פיצוי על עוגמת הנפש הקשה. בית המשפט לא התרשם והבהיר לזוג שהם עשו טעות קשה ביותר כאשר גילו חמדנות כל כך גדולה בדרישתם ולכן דחה את תביעתם על הסף. באותו מלון של 4 כובים בילו בנעימים מן הסתם לא מעט אנשים אחרים. אז הטעות,כפי שאתה מבין ,היא אך ורק בהקשר של פעולות ומעשים ועובדות ורצונות אולם לא בהכרח בהקשרה של איזושהי אמת בוודאי שאינה קשורה לתחושת הצדק. נניח שהשופט היה מחליט שהם צודקים ונותן להם מה שדרשו,או אז זאת לא הייתה טעות שלהם, אםך האם ניתן היה להסיק מכך על איזושהי אמת,שכך צריך לנהוג כל אדם,כפי שהם נהגו באותם אמות מידה שלהם? בוודאי שלא.(אמת או מוסר,היינו אך בהקשר זה.) דוגמא נוספת, היו שני נתיבים בדרך לעבודה.בחרת באחד שחשבת שלא יהיה פקוק ודווקא הוא היה פקוק.למחרת בחרת שוב באחר וגם הוא היה פקוק,בעוד השני לא. אז הטעות גם קשורה יותר לחוסר מתמיד בנתונים וחוסר כזה תמיד קיים,כך שלא בהכרח החלטה שהייתה טעות לאחד תהיה בזמן אחר למישהו אחר ולהיפך. ככל שיש לך יותר נתונים לגבי מצב דברים נתון אתה מבצע פחות טעויות הקשורות לשיקול דעת. אולם גם כאן,אין בהכרח כל קשר לאמת,אלא אם כן האמת היא בפשטות עובדה הקיימת בזמן נתון במציאות, כגון שמישהו אומר לך שכביש א כרגע פקוק וכביש ב איננו פקוק. אולם,זאת איננה האמת שתבטיח לנו מחר שכביש א ימשיך להיות פקוק בעוד כביש ב לא. והרי אנו מאוד היינו רוצים שהאמת שלנו תהיה קבועה ולא אמורפית ומשתנה בהתאם לרוח הזמן,הנסיבות וכדומה. יש גם טעויות אחרות למשל.טעות במובן של חוסר דיוק. ראית משהו ולא תיארת אותו בדיוק באותו אופן שבו ראית אותו. וגם זה לא בהכרח קשור לאמת.הדבר אותו תיארת התרחש אולם לא תיארת אותו במדויק ולכן טעית פה ושם אולם לא במכלול כולו. אז מטעויות לא בהכרח ניתן להסיק איזושהי אמת,אלא פשוט מאוד,במרבית המקרים,שדבר מה לא נעשה כפי "שצריך" היה להיעשות באותו זמן נתון ובאותו מרחב ובהתאם למטרות ולשאיפות ולציפיות לעיתים מנוגדים של אנשים שונים ולכן לא הוביל לתוצאות מצופות מוחלטות. זה ותו לא. אבל מתי כן ניתן אולי(אם נהיה חמקמקים וברי מזל רב) להסיק משהו "מטעויות?" כאשר דברים אשר יכולים להיעשות רק "בדרך" אחת" אשר אותה איננו יודעים ומכירים בוודאות (ואף אין לנו האפשרות לראות את כל המכלול שלה) לא נעשים מלכתחילה באותה דרך בגלל בעיה של פרשנות שגויה או אז ניתן לנסות שוב ושוב עד שמצליחים.יחד עם זאת,לפעמים ההצלחה היא מקרית ונובעת דווקא מאיזושה סיבה שולית אחרת אשר אותה לא הבאנו בחשבון ושנייה אחר כך אותה התנהגות מכשילה אותנו בצורה קשה ביותר. לכן הדרך היחידה לדעת שהגענו לדרך "הנכונה" לבצע דבר מסוים היא להיווכח בהצלחות פעם אחר פעם לאורך זמן ובואתם נסיבות. כי גם אז נסיבות משתנות עשויות להביא לכך שדרך שהבטיחה הצלחה בביצוע במקום אחד ובזמן כלשהו תפסיק להיות יעילה בנסיבות אחרות,במקומות אחרים ובזמנים אחרים ואולי אפילו להזיק.(כך שכדאי לבחון גם את הטוטאליות המפורסמת של אושו) ניתן להסיק אולי משהו מטעיות רק כשמדובר בדברים מופשטים ורוחניים כאלה כמו התפתחות רוחנית,הארה וכדומה. אולם גם אז לא ניתן להסיק ממש על האמת,אלא רק שאולי לא זאת היא הדרך ללכת בה או הטכניקה המתאימה להשתמש בה ואולי בעצם גם זה לא בטוח,כי בתחום הזה אולי דווקא תוצאה לא מיטבית(באופן יחסי)היא המעידה על הצלחה מתקרבת? (ראו חילוקי הדיעות בין דרול אינקה בנוגע למה צריך לעשות כשטכניקה גורמת לכאבים וכדומה) אז בעצם,נראה לי עכשיו שלא ממש ניתן להסיק מטעויות גם כאן משום שבעצם אולי אין לנו כל דרך לדעת שהם טעויות, אפילו אם מישהו אחר "היה" "שם" לכאורה לפנינו ועשוה לנו נו נו נו,תיזהרו,עוד רגע אתם נופלים! ואין בה,"בדרך הרוחנית" הזאת ממש כל קשר לשני הנתיבים או השלושה וכן הלאה בדרך לעבודה.שם תמיד מסוק שנמצא מלמעלה יכול להדריך אותנו, אולם מי יכול לומר לנו כאן ,במקום שבו אין ממש שום דרך,שאיננו בעצם צועדים במקום ורק הרקעים מתחלפים בתוך תודעתנו המבולבלת? ועדיין לא אמרתי שום דבר על האמת.את האמת אינני יודע.עד כמה שאני יכול בכלל לדעת,אולי היא בכלל לא קיימת במובן שתמיד ייחסו לה.אז האמת בהקשר הזה היא כבר סיפור אחר לחלוטין וגם כאן אפשר להתחיל בקטן,בחיי היום יום ולהמשיך הלאה עד למקום שבו מתחיל הבילבול הגדול ובו בדרך כלל נתקעים כל בני האדם באשר הם. (אפילו שהם לפעמים טוענים אחרת.) אני מניח שהתבלבתי כאן בגדול ואפילו הארכתי יותר מידי,כך שאתם מוזמנים אם תרצו לעזור לי למצוא את השטויות של עצמי כאן.

מוטי.