מה דעתכם

[לילך 313]

מה דעתכם

מי שזוכר
בעלי עזב את הבית ורצה להתגרש ובמקביל גיליתי שיש לו מישהי
בסופו של דבר חזר הביתה אחרי שבועיים - הבין שאיתה זה לא זה
ורצה הביתה לילדים ..ואלי
מאז נראה מרוצה ומפגין אהבה.
עכשיו כחצי שנה אחרי מתחילים סדקים ואני חשה שצריך לעצור את הסדקים מייד לפני שתהיה שוב החמרה.
והבעייה כרגע היא כזו,
מאז שחזרנו הוא כנראה חושב שאני אומר אמן לכל דבר שהוא עושה וכל זה העיקר שישאר
אז שמתי לב שבכל פעם שאימו הזמינה אותנו לכל מיני ארועים..הוא מייד מחליט שכן ולא שואל לדעתי - הערתי לו על כך.
ועכשיו הוא לומד לפרוייקט עם בת זוג, ויום אחד הוא ביקש להזמינה אלינו ללמוד יחד באיזה ערב, אני מצידי התלבטתי ואחרי לבטים ובקשות שלו שתקתי כאילו בהסכמה.
ואז פתאום אני שומעת אותם מסכמים בינהם שבשבת היא תגיע שוב והם ילמדו יחד יותר שעות והרבה.
המתנתי שיבוא לדבר איתי או לפחות שיספר לי שהיא אמורה להגיע וכלום
פתאום בשבת הוא אומר לי שהיום היא צריכה להגיע ללמוד והם ישבו מהצהריים עד הערב ביחד אצלנו בפינת האוכל בלב הבית ובלב היום
ופתאום אתמול הוא שוב קיבל ממנה טל' שאמר כן כן את יכולה להגיע...ככה כאילו שזה מובן מאליו ...ולא אמר לי מילה.
אז לא התאפקתי ואמרתי לו שזה לא בסדר , והוא מסתכל עלי ושואל מה לא בסדר בזה? אז עניתי שזה לא בסדר שהוא לא שואל אם זה מתאים לי
שהיא תבוא , שזה לא בסדר שהוא לא שואל אותי וקובע עובדה, שאולי זה לא נוח לי ולא מתים לי.
אז הוא מתפלא ושוא מה הבעיה בזה אני לא מבין, אז עניתי שלא מתאים לי היום שבת שסוף סוף אני בבית ונחה אני צריכה לא להרגיש בנוח כי הם נמצאים בלב הבית
ולא נוח לי
בקיצור היא הגיעה ונשארה כ 6 שעות!!
אז אני קצת קרירה איתו וחוששת לחזור להרגלים הישנים ולברוז וחוששת שזה יגרום לנסיגה בנישואין שוב.
השאלה מה דעתכם
זה לגיטימי שבן זוגי ואב ילדיי ינהג כך כשיחפוץ
והאם זה תקין והגיוני או שרק בעיני זה לא הגיוני?
תודה מראש

 

[nirity1]

הוא חושב שאת אומרת אמן

על כל דבר רק שישאר כי זה מה שאת עושה
לילך אני לא מבינה אותך. אם בעלי היה בוגד בי והיה רוצה לחזור זה היה בתנאים שלי.
את כל כך נואשת להשאיר אותו ואת עוצמת את עינייך להכל.

 

[לילך 313]

אז מה לעשות עם זה

הוא בכל זאת צריך ללמוד איתה , אז עדיף שילמדו בסיפריה או בבית קפה?
ואז מה ? חשש לרומן ב'?

 

[nirity1]

תחלקי את זה לשני נושאים

א. קודם כל כמו אצל ילדים. הכל עניין של גבולות. להציב גבולות מאוד ברורים
ב. לגבי הלימודים - כמה זמן הוא עוד אמור ללמוד איתה ? אם זה רק עוד פעם פעמיים אולי עדיף לסבול ?

 

[לילך 313]

לא יודעת

זה יכול להמשך עד שיסיימו את הפרוייקט - כמה חודשים בודדים ככל הנראה

 

[B l u e D e v i l]

אם הוא רוצה לנהל רומן

אז כמו שכבר למדת על בשרך אין לו בעיה לממש את רצונו. זה שהוא גם יתקע לך בבית 6 שעות עם מישהי, לא משנה את העובדה הזו.
וזו לא חייבת להיות הבחורה מהלימודים. יש עוד אלפים שמסתובבות בארץ, בעבודה, בצימר, וכן הלאה. את לא יכולה להעביר את שארית חייך בפחד מזה שהוא יבגוד בך.
כמו שכבר כתבו לך ואני רק אחדד, את צריכה לעשות לעצמך תוכנית ב'. ואז אולי תגלי שהשד לא נורא כל כך. גם ככה כבר הית כמעט במצב הזה. חוץ מקצת תחושה של אי נעימות לספר למשפחה (ואם המשפחה שלך תומכת אז אפילו זה לא) אין שום סיבה שלא תעמדי על רגליך. הוא זה שצריך לפחד - שהוא גם יצטרך לוותר על הבית שלו לטובת הילדים וגם על מזונות כל חודש.
הכח אצלך ותבהירי לו את זה בלי סנטימנטים.
אבל קודם את צריכה להאמין בזה. כי כרגע, כמו שכתבו לך, הוא מריח את הבהלה שלך ממה יקרה אם. והוא גם מוכיח לך את זה בזה שהוא חזר ומאז הוא מנהל את העניינים ואת אמורה להגיד אמן.

 

[אחד העצובים בעיר]

את בכלל לא מבינה מה היא זוגיות.

אתם חייבים להיות שותפים לכל החלטה, שאחד מכם רואה אותה כחשובה ואתם חייבים לסמוך אחד על השני, שלא תרמו זה את זה. אם את לא סומכת עליו, שלא יבגוד ואם את שותקת לו, כאילו בהסכמה, אז ממילא אין לך זוגיות. אני לא מבין על מה את שומרת בכלל.

 

[סטנגה Joe]

תראי

לפעמים אנחנו מייצבים מצב מסוים ואחר כך אנחנו מתלוננים שהוא כך.
אם המצב לא מוצא חן בעינייך - שני אותו!
תפסיקי להיות מגיבה לאירועים. תתחילי ליזום.

 

[לילך 313]

סטנגה, ליזום כמו מה?

 

[סטנגה Joe]

ליזום כמו

לשבת איתו על כללים שבהם הזוגיות שלכם מתנהלת.
כללים שבין השאר יקבעו מה עושים, עם מי ומתי ועל החלטה משותפת.

 

[נומלה]

מה אפשר ומה אי אפשר

האיש לומד. תסכמי איתו באופן כללי מה כן ומה לא. תתקשרי את הצרכים שלך בקול ולא בשתיקות. את לא יכולה לגרום לו לבלות איתך. את כן יכולה להגיד (לפני שהוא מתכנן תכניות לימודים) בשבת הזו אני נחה ואתה אחראי על הילדים בין 10:00 ל-16:00. כשאת שותקת הוא יכול לפרש איך שהוא רוצה. כשאת אומרת בגלוי מה את רוצה, הוא יכול לקבל ויכול לא אבל הדברים על השולחן. מצד שני את צריכה גם להבין שאם הוא לומד, זה אומר שיש לו פחות זמן ילדים או איתך. אם יש לך בעיה עם זה, אז תגידי לו שלא ילמד, או שילמד בספריה, או שילמד עם השותפה אצלה. בקיצור תהיי אקטיבית לגבי מה הפתרונות שלך ואל תשבי ותחכי שהדברים יפלו עלייך. אם את רוצה שיתיעץ איתך לגבי לוחות הזמנים שלו, אז תגידי לו. זה אגב, יחייב אותך להביע בצורה ברורה איפה את כן מוכנה ללכת לקראתו ואיפה חשוב לך שהוא ילך לקראתך.

"להיות קרירה" אליו לא יגרום לו להתיחס לרצונות שלך. הדברות, אולי כן. ואל תניחי שהוא יודע מעצמו. הוא לא.

 

[אייבורי]

מאד הגיוני

הפסדת במלחמת הכוח
הוא יודע שאת סמרטוט

אני מציע שתקבלי את הדין

 

[V i n a]

למה שלא יעשה מה שמתחשק לו?

הרי יש לו בבית אישה נואשת ומפוחדת שתעשה הכל על מנת שיישאר בבית.
כפי שאייבורי אמר, הוא כבר הבין שאת סמרטוט ואת רק ממשיכה להחריף את המצב העגום שלך עוד ועוד.

כמה נחמד לו כרגע.. הוא זכה לנהל רומן בעודו נשוי, עזב את הבית כדי לחיות עם בחירת ליבו (או איברו, אם תרצי) ואף אמר שרוצה להתגרש.
לאחר כשבועיים הוא הבין שזה "לא זה" (היא זרקה אותו, תהיה הסיבה אשר תהיה) והוא נזכר שהוא בעצם רוצה הביתה, אל הילדים.. ואלייך..

מר גבר חוזר הביתה, נהנה ומבסוט מהחיים, לא עוברת חצי שנה והנה הוא לומד עם אישה אחרת, בתוך הבית שלך, בין אם את מעוניינת ובין אם לא.

ואת?
איפה את בכל הסיפור הזה?
במקום לעשות חשבון נפש בזמן שהאדון עוזב את הבית, אותך ואת הילדים בשביל אישה אחרת, את יושבת ומחכה שאולי יחליט לחזור.
הוא מחליט לחזור, את אסירת תודה ומאפשרת לו להזדחל חזרה אל אותם הדפוסים הישנים כשאת מפחדת לצייץ או להתנגד, מחשש שיעזוב שוב.
ועכשיו את שוב יושבת ומחכה, כמו צופה מהצד, ומתפללת שהדברים לא יתגלגלו חזרה לאותו מקום ממנו "ניצלת" ברגע שהחליט לחזור הביתה.

אין לך שום שליטה על החיים שלך..
את בסך הכל הסמרטוט שיושב בצד ונותן למישהו אחר להכתיב כיצד ייראו החיים שלו..
יושבת ומחכה בחשש לפעולה הבאה, להחלטה הבאה שהוא יעשה לגבי עתידך ועתיד ילדייך.

כל עוד לא תחליטי שמגיע לך לחיות בצורה אחרת, כל עוד תמשיכי לחשוש מהצל של עצמך ומעזיבה של בעלך,
הוא ימשיך לחגוג ולעשות ככל העולה על רוחו, עם מי שבא לו ומתי שבא לו, על אפך ועל חמתך.
כי, האמיני לי, הוא מריח את הפחד שלך מקילומטרים והוא יודע שהוא מחזיק אותך בביצים, ולא להיפך.
תתעוררי גברת, תיקחי עניינים לידיים ותפסיקי לתת לפחד לנהל אותך.

בהצלחה.

 

[אייבורי]

למה להרוס

לא כולן חייבות להיות בשליטה על החיים שלהן
מותר להיות סמרטוט
(מפרגן לבחור)

אני רק חושב שהיא צריכה לקבל את מקומה בחיים
ולהפסיק לעשות קולות של אבו-עלי

 

[מריוס זכריה]

אין פה הגיוני או לא הגיוני

את יכולה להתווכח עד מחר שזה לא הגיוני, והוא יגיד לך שכן. אז מה, צעשו סקר מי צודק?

כמובן שאני לא הייתי מקבל את זה מבת זוגי, שהיא תביא הביתה מישהו ל-6 שעות בשבת בלי לשאול אותי. היא גם יודעת את זה.

חעומת זאת בעלך יודע שהוא יכול להעשות הכל, כולל הכל, ואת תשתקי או לכל היותר תעשי פרצוף חמוץ. מה יותר מזה שהוא יכול לנהל רומן ואחר כך לחזור הבית כאילו כלום. זאת המציאות, וכמו שאמרו כבר לפני, את שותפה מלאה ליצירת המציאות זאת.

האם פרצוף חמוץ ישיג משהו? לא.
האם שלילת מין ממנו ישיג משהו? לא. זה רק יזרז את הבגידה הבאה.

אז מה הכלים שנותרו לך? כל זמ שלא יקרה אצלך שינוי משמעותי, אין לך שום כלים ותיאלצי לספוג את מה שבא. צר לי, אבל זה המצב.

 

[לילך 313]

מריוס, איזה שינוי משמעותי

איך זה יבוא לידי ביטוי?

 

[מריוס זכריה]

השינוי הוא שתהיי המנהיגה של חייך

ולא עובדת אצלו.

זה יבוא לידי ביטוי בכך שאת תקבעי מה הגבולות שלך - למה את מוכנה ומה לא.

במצב כזה הוא ידע שאם הוא עושה משהו שמבחינתך הוא קו אדום, אז לא יהיה קשר.

כמובן שהפטנט הזה דורש שתהיי מסוגלת לנהל את חייך גם בלעדיו, שתוכלי לעמוד בקשיים רבים, כולל גירושין. כי אם את לא מסוגלת, אז את פשוט תלויה בו, וכל מה שנשאר לך, אם זה לא מוצא חן בעיניך, זה לעשות פרצוף חמוץ.

נכון שזה שינוי מאוד לא קל. בדרך כלל אנשים עושים אותו רק כשהגיעו מים עד נפש. למרבה הצער, המים הללו מגיעים במוקדם או במאוחר. זו בעיקר שאלה של כמה שנים צריך לסבול קודם לכן.

 

[מריוס זכריה]

עוד משהו

הרבה נשים רוצות גבר שינהל את חייהן. זו תוצאה של חינוך מסוים, דוגמה מהבית וגם ובסופו של דבר גם בחירה אישית.

זאת תוכנית לא רעה אם מוצאים גבר מקסים, מלאכי ומדהים.

אבל זה גם החיסרון הגדול בתוכנית. כי אם מוצאים גבר שהוא לא מלאך ולא אביר על סוס לבן, אלא בשר ודם עם מזדה כסופה, אז העובדה שהוא מנהל את חייך ואת חיה בצילו הופכת להיות בעיה.

שתביני: אני לא מתנגד לתוכנית הזאת של להישען על גבר. אני רק מציין את המחיר שלה.

 

[1Shir]

הבעיה היא שרוב המנהלים דווקא לא כאלה מלאכים..

 

[מריוס זכריה]

הוא שאמרתי...