יש סיכוי אבל..
לדעתי לתנועות בנוער יש סיכוי לשנות, אבל הן צריכות להתחיל לפעול בקצב קצת יותר מהיר. כרגע תנועות הנוער רק מעבירות עוד מחזור ועוד מחזור, או פועלות בפרוייקטים קטני היקף. אני מכיר את הטיעון ש "אפשר לפעול לטווח קצר על ידי שינוי משהו עכשיו, ואפשר לפעול לטווח ארוך על ידי חינוך". נכון, אבל אם לא עושים עם האנשים שמחנכים כלום, אז זה לא שווה. אין טעם סתם לשבת, להגיד "זה ממש לא בסדר מה שכולם עושים. אם הייתה לי אפשרות הייתי משנה." יש אפשרות וצריך להתחיל לנצל אותה. איך? לא בהפגנות (כי בדרך כלל הן לא עוזרות) ולא בלתת שקל לכל קבצן שרואים, אלה בדברים יותר יסודיים. לדוגמה, הקמת מפלגה סוציאל דמוקרטית, (נכון, זה יותר קשור לתנועות ה"חולצה כחולה" ולא למד"צים העירוניים או לצופים שהן א-פוליטיות, אבל זאת הדרך האמיתית היחידה לשנות, כי תנועה א-פוליטית פונה באופן טבעי, לקהל מצומצם). לדוגמה, הצטרפות למסגרת שפועלת לפי העקרונות שמאמינים בהם (למרות שזאת דרך פעולה שלא משנה הרבה, חוץ מהמצב האישי). לדעתי, ראשי התנועות צריכים לשבת, ולחשוב על איך לשנות, במקום על איך להביא עוד חניכים. (אגב, אני מאמין שאם המצב ישתנה, גם יבואו עוד חניכים, בגלל שהם יחשפו לעקרונות קודם).
