מה דעתכם?
שלום, אני רוצה לשתף אתכם בנסיון מר שהיה לי עם פסיכולוגית חדשה שניסיתי. היום הייתה הפגישה הרביעית (והאחרונה שלנו). כבר מהפגישה הראשונה איתה, שמתי לב לדברים שלא מצאו בעיניי חין בה, אבל החלטתי לתת לזה עוד כמה צ'אנסים כי בכל זאת גם היו כמה דברים חיוביים. נתחיל בתגובות ובהתנהגות לא מקצועית שלה (בעיניי) כמו לקרוא את הסיכומים שלה מהפגישה הקודמת, בתחילת הפגישה הנוכחית...במקום להתכונן מראש. ובכל תחילת פגישה לשאול, כבר סיימנו את קטע ההיכרות? וכל מיני תגובות לדברים שאני מעלה, עם נימה ביקורתית ואף לעגנית. (מבחינתי) היום הגיע הקש ששבר את גב הגמל. אני מגיע אליה, כבכל יום רביעי, מתחיל לשפוך את מה שיש לי במשך כמה דקות, ולאחר שאני מסיים, היא מסתכלת עליי ואומרת לי את הדבר הבא - מה? לא הבנתי כלום. תתחיל מהתחלה. בצורה ממש לא עדינה ומתחשבת, בזמן שהיא לוגמת כל רגע מכוס קפה שזה עתה קנתה בטייק אוויי. לאחר התגובה שלה, מן הסתם איבדתי את החשק לדבר ושתקתי לכמה דקות, בנסיון להחליט מה אני עושה. לבסוף אמרתי לה, טוב לא משנה, זה לא הולך, ושמתי את הכסף על השולחן. היא המומה, מנסה להבין מה קורה. אחרי שאמרתי לה מה גרם לי להגיב ככה, היא אמרה שלא הייתה לה שום כוונה להישמע לעגנית וביקורתית, אבל שיתכן והסיפור שלי אכן עורר אצלה איזשהו קוצר רוח. (?!) והוסיפה שזה קרה לה כי הרגישה מאיך שסיפרתי, ריחוק ואף ניכור מסויים (?!) אני מנסה לסיים את הסשן ולחתוך, והיא מנסה לשכנע אותי לחכות ושננסה להבין ביחד ולפתור את זה ולעבוד על זה, כי אף על פי שזה קשר מטפל-מטופל, זה גם סוג של קשר, וגם בקשר מסוג כזה יכולים לקרות דברים לא נעימים, ותקלים, וגם על זה צריך לעבוד. (על ההתחלה? את לא אמורה בייחוד בהתחלה לנסות לזכות בביטחון שלי בך ולגרום לי להרגיש בנוח להיפתח כלפייך? ואין לי מספיק בעיות משלי, אני צריך גם לעבוד איתך כ"כ מוקדם על הקשר שלנו?!) המשכתי בזה שזה לא נראה לי הגיוני שמטפל יגיב בצורה כזו, ואז אמרה שהיא גם בנאדם, ויכול לקרות שמטפל יגיב בצורה לא מקצועית. בסופו של דבר, כן נשארתי עד סוף הפגישה. כשבפרק הראשון של הפגישה אני מנסה להסביר לה כבקשתה, מה היא עשתה שלא מצא חין בעיניי, היא מצידה, אומרת לי שהיא לקחה את מה שאמרתי לתשומת ליבה ותהייה רגישה יותר להבא, ושהצעד שלי - לקום וללכת, הוא דרסטי מידי ושמה שקורה שם יכול לשקף דברים שקורים לי גם מחוץ לחדר שלה, ואת 20 הדקות האחרונות, כשאני בוכה ומתוסכל מהבעיות שלי, שעליהן באתי לעבוד איתה, והיחס שאליו זכיתי. לא אמשיך להלאות אתכם בפרטים, אבל אני משתף אתכם בסיפור הזה כדי לשמוע דעתכם. אשמח לשמוע תגובותיכם ומה אתם הייתם עושים. תודה ויום טוב!
שלום, אני רוצה לשתף אתכם בנסיון מר שהיה לי עם פסיכולוגית חדשה שניסיתי. היום הייתה הפגישה הרביעית (והאחרונה שלנו). כבר מהפגישה הראשונה איתה, שמתי לב לדברים שלא מצאו בעיניי חין בה, אבל החלטתי לתת לזה עוד כמה צ'אנסים כי בכל זאת גם היו כמה דברים חיוביים. נתחיל בתגובות ובהתנהגות לא מקצועית שלה (בעיניי) כמו לקרוא את הסיכומים שלה מהפגישה הקודמת, בתחילת הפגישה הנוכחית...במקום להתכונן מראש. ובכל תחילת פגישה לשאול, כבר סיימנו את קטע ההיכרות? וכל מיני תגובות לדברים שאני מעלה, עם נימה ביקורתית ואף לעגנית. (מבחינתי) היום הגיע הקש ששבר את גב הגמל. אני מגיע אליה, כבכל יום רביעי, מתחיל לשפוך את מה שיש לי במשך כמה דקות, ולאחר שאני מסיים, היא מסתכלת עליי ואומרת לי את הדבר הבא - מה? לא הבנתי כלום. תתחיל מהתחלה. בצורה ממש לא עדינה ומתחשבת, בזמן שהיא לוגמת כל רגע מכוס קפה שזה עתה קנתה בטייק אוויי. לאחר התגובה שלה, מן הסתם איבדתי את החשק לדבר ושתקתי לכמה דקות, בנסיון להחליט מה אני עושה. לבסוף אמרתי לה, טוב לא משנה, זה לא הולך, ושמתי את הכסף על השולחן. היא המומה, מנסה להבין מה קורה. אחרי שאמרתי לה מה גרם לי להגיב ככה, היא אמרה שלא הייתה לה שום כוונה להישמע לעגנית וביקורתית, אבל שיתכן והסיפור שלי אכן עורר אצלה איזשהו קוצר רוח. (?!) והוסיפה שזה קרה לה כי הרגישה מאיך שסיפרתי, ריחוק ואף ניכור מסויים (?!) אני מנסה לסיים את הסשן ולחתוך, והיא מנסה לשכנע אותי לחכות ושננסה להבין ביחד ולפתור את זה ולעבוד על זה, כי אף על פי שזה קשר מטפל-מטופל, זה גם סוג של קשר, וגם בקשר מסוג כזה יכולים לקרות דברים לא נעימים, ותקלים, וגם על זה צריך לעבוד. (על ההתחלה? את לא אמורה בייחוד בהתחלה לנסות לזכות בביטחון שלי בך ולגרום לי להרגיש בנוח להיפתח כלפייך? ואין לי מספיק בעיות משלי, אני צריך גם לעבוד איתך כ"כ מוקדם על הקשר שלנו?!) המשכתי בזה שזה לא נראה לי הגיוני שמטפל יגיב בצורה כזו, ואז אמרה שהיא גם בנאדם, ויכול לקרות שמטפל יגיב בצורה לא מקצועית. בסופו של דבר, כן נשארתי עד סוף הפגישה. כשבפרק הראשון של הפגישה אני מנסה להסביר לה כבקשתה, מה היא עשתה שלא מצא חין בעיניי, היא מצידה, אומרת לי שהיא לקחה את מה שאמרתי לתשומת ליבה ותהייה רגישה יותר להבא, ושהצעד שלי - לקום וללכת, הוא דרסטי מידי ושמה שקורה שם יכול לשקף דברים שקורים לי גם מחוץ לחדר שלה, ואת 20 הדקות האחרונות, כשאני בוכה ומתוסכל מהבעיות שלי, שעליהן באתי לעבוד איתה, והיחס שאליו זכיתי. לא אמשיך להלאות אתכם בפרטים, אבל אני משתף אתכם בסיפור הזה כדי לשמוע דעתכם. אשמח לשמוע תגובותיכם ומה אתם הייתם עושים. תודה ויום טוב!