מה דעתכם??
אתמול ראיתי איש ניצב ליד מכוניתי וחורץ בה חריץ מכוער בעזרת מכשיר חד. לא היה ספק בליבי: האיש הזה עבריין. מה אעשה,מה אעשה? לפתע נזכרתי, כי זה ימים רבים אני מפוצץ בתשדירי טלוויזיה ובמודעות בעיתונים מטעם משרד לבטחון פנים, המאיצים בי לצלצל אל "מוקד הדיווח באיזור מיגורי" ולספר להם על שורטי מכוניות ושאר חוליגנים. יחד, כך הם מבטיחים לי, "נצמצם את העברינות ונחייה במקום נעים יותר". הלא זה ממש נפלא. מזמן אני רוצה לחיות במקום נעים יותר. על המודעה חתומה גם "מצילה" - "המועצה לצמצום העברינות בישראל" , ומוקדי הדיווח אליהם אני מתבקש לצלצל קרויים "סניפי מצילה". העיון במודעה דרש שניות ארוכות, וחשש התגנב לליבי, שמא סיים בינתיים העבריין שלי את מלכת החריטה ואני החמצתי הזדמנות לצמצם עבריינות. מיהרתי להציץ מבעד לחלון ומייד נחה דעתי: העבריין היה עדיין שם,שורט בשקידה את המכונית. שבתי אל המודעה,למצוא בה מספר טלפון של "סניף מצילה". לא היה מספר טלפון במודעה. צלצלתי למודיעיו 144. בינתיים גחנתי מבעד לחלון, וסימנתי לחוליגן באצבעותי שיואיל וימתין עוד קמעה. הוא אישר במנוד ראש, ועבר לקילוף הצבע מן הדלת השנייה בעזרת שוליה של קופסת סרדינים. "מודיעין שלום מדבר משה". "אבקש את מספר הטלפון של סניף מצילה בירושלים". "מה זה??" "מצילה,מצילה...." "אין דבר כזה", הוא בישר בעצב אמיתי "אולי משהו אחר?" "תנסה סניף מצילה,מוקד מצילה,סככת מצילה..." משה ניסה הכל אך העלה רק חרס. מרטש המכוניות הלך ואיבד את סבלנותו.הבנתי לליבו.וכי כמה זמן יכול עבריין להמתין עד שיבואו לצמצם אותו. "אולי תנסה המועצה לצימצום עבריינות ?" אמרתי ל-144. "יש משהו", הודיעני בסיפוק מקצועי, "תנסה "6912079-03". חייגתי באצבע נרגשת. "הלו?" שמעתי קול. "מצילה?" שאלתי מלא תקווה. "מי?" שאל הקול בהיסוס. "זו המועצה לצמצום עבריינות?" שבריר שתיקה,ואחר כך: "כן". הגעתי אל הארץ המובטחת. "תוכלי בבקשה לתת לי את מספר הטלפון של סניף מצילה בירושלים?" שוב היסוס. "בירושלים עוד אין לנו...", היא הודתה בביישנות. ""חבל מלמלתי, "כי היום הורסים לי את האוטו דווקה בירושלים". "אבל בהרבה מקומות אחרים כבר יש", היא מיהרה להוסיף. "בתל אביב?" "יש! היא בשרה בגאוה, תחייג 106". "זה לא מספר של העירייה? שאלתי". "כן". "אז זה עירייה או מצילה?" "גם וגם". "תסלחי לי שאני שואל", אזרתי עוז לשאול שאלה פרובוקטיבית, "אבל למה המשרד לביטחון פנים מפנה אותי אל העירייה כדי להלחם בעבריינות, ולא אל המשטרה?" "הא", אמרה עובדת המשרד לבטחון פנים בכנות שובת-לב, "כי במשטרה לא מתייחסים לתלונות של אזרחים". סוף-סוף הבנתי גם את פשר ראשי התיבות מציל"ה: "מניעת צילצולי יתר למשטרה". אך מכיון שהגעתי עד הלום - סרבתי להתייאש. נגשתי אל מכסח הטמבונים שלי, והודעתי לו שנוסעים לתל אביב. "למה?" הוא שאל בחשדנות. "כי אין מצילה בירושלים", אמרתי לו. בתל-אביב מהרתי לחייג 106. "הלו?" "מצילה?" "מי?" "סניף מצילה?" "איזה מסילה... פה זה עירייה את מי אתה צריך?" "את מצילה. שורטים לי את האוטו, ואמרו לי להתקשר 106... דממת מבוכה השתררה על הקו. "אני לא יודע על מה הוא מדבר", שמעתי את בן-שיחי חולק צרותיו עם עמית, "אמרו לו להתקשר אלינו,כי שורטים לו את האוטו". השניים החליפו עוד כמה משפטים מלאי תמיהה, ואז שמעתי קול רב סמכות. "אדוני תתקשר למשטרה". "אבל במשרד אמרו לי... ובעיתון ובטלוויזיה..." "כן,כן" עבר בדובר לנימה טיפולית, "במשטרה יטפלו בך. זה העבודה שלהם". למה להאריך עוד? פשוט אין "מצילה" רק משרד יש.ומודעות.ותשדירים.ותכסים נלהבים.והכל חארטה. מישהי במשרד ההוא שמספרו 6912079-03, אמרה לי שבשבוע הבא יהיה. בטוח. אולי. וכאשר יהיה "סניף מצילה" באיזור מגורי, אני אמהר לצלצל ולדווח מה ראו עניי:בזבוז משולח של כספי ציבור על תרגיל אידיוטי ביחסי-ציבור (ואולי אצרף גם דיווח על מניסטר אחד שנטל אופנוע משטרתי ללא רשיון,והרס אותו למשעי). מילת הבהרה: האמור לעייל כולו נכון, רק פרט אחד מצוץ מהאצבע: איש לא נגע במכוניתי באותו יום. ועתה, משעמדתי על טיבה של "מצילה" ונודע לי מה חושבים במשרד לבטחון-פנים על המשטרה, אני גם יודע כיצד אנהג אם אכן אראה מישהו חובל במכוניתי. "אני אפרק לו את הפרצוף עם ידית של טורייה, "שילך הוא לחפש "סניף מצילה" באזור מגוריו. אשמח לקבל את תגובותיכם אחים ואחיות שלי. שלכם "שימי".
אתמול ראיתי איש ניצב ליד מכוניתי וחורץ בה חריץ מכוער בעזרת מכשיר חד. לא היה ספק בליבי: האיש הזה עבריין. מה אעשה,מה אעשה? לפתע נזכרתי, כי זה ימים רבים אני מפוצץ בתשדירי טלוויזיה ובמודעות בעיתונים מטעם משרד לבטחון פנים, המאיצים בי לצלצל אל "מוקד הדיווח באיזור מיגורי" ולספר להם על שורטי מכוניות ושאר חוליגנים. יחד, כך הם מבטיחים לי, "נצמצם את העברינות ונחייה במקום נעים יותר". הלא זה ממש נפלא. מזמן אני רוצה לחיות במקום נעים יותר. על המודעה חתומה גם "מצילה" - "המועצה לצמצום העברינות בישראל" , ומוקדי הדיווח אליהם אני מתבקש לצלצל קרויים "סניפי מצילה". העיון במודעה דרש שניות ארוכות, וחשש התגנב לליבי, שמא סיים בינתיים העבריין שלי את מלכת החריטה ואני החמצתי הזדמנות לצמצם עבריינות. מיהרתי להציץ מבעד לחלון ומייד נחה דעתי: העבריין היה עדיין שם,שורט בשקידה את המכונית. שבתי אל המודעה,למצוא בה מספר טלפון של "סניף מצילה". לא היה מספר טלפון במודעה. צלצלתי למודיעיו 144. בינתיים גחנתי מבעד לחלון, וסימנתי לחוליגן באצבעותי שיואיל וימתין עוד קמעה. הוא אישר במנוד ראש, ועבר לקילוף הצבע מן הדלת השנייה בעזרת שוליה של קופסת סרדינים. "מודיעין שלום מדבר משה". "אבקש את מספר הטלפון של סניף מצילה בירושלים". "מה זה??" "מצילה,מצילה...." "אין דבר כזה", הוא בישר בעצב אמיתי "אולי משהו אחר?" "תנסה סניף מצילה,מוקד מצילה,סככת מצילה..." משה ניסה הכל אך העלה רק חרס. מרטש המכוניות הלך ואיבד את סבלנותו.הבנתי לליבו.וכי כמה זמן יכול עבריין להמתין עד שיבואו לצמצם אותו. "אולי תנסה המועצה לצימצום עבריינות ?" אמרתי ל-144. "יש משהו", הודיעני בסיפוק מקצועי, "תנסה "6912079-03". חייגתי באצבע נרגשת. "הלו?" שמעתי קול. "מצילה?" שאלתי מלא תקווה. "מי?" שאל הקול בהיסוס. "זו המועצה לצמצום עבריינות?" שבריר שתיקה,ואחר כך: "כן". הגעתי אל הארץ המובטחת. "תוכלי בבקשה לתת לי את מספר הטלפון של סניף מצילה בירושלים?" שוב היסוס. "בירושלים עוד אין לנו...", היא הודתה בביישנות. ""חבל מלמלתי, "כי היום הורסים לי את האוטו דווקה בירושלים". "אבל בהרבה מקומות אחרים כבר יש", היא מיהרה להוסיף. "בתל אביב?" "יש! היא בשרה בגאוה, תחייג 106". "זה לא מספר של העירייה? שאלתי". "כן". "אז זה עירייה או מצילה?" "גם וגם". "תסלחי לי שאני שואל", אזרתי עוז לשאול שאלה פרובוקטיבית, "אבל למה המשרד לביטחון פנים מפנה אותי אל העירייה כדי להלחם בעבריינות, ולא אל המשטרה?" "הא", אמרה עובדת המשרד לבטחון פנים בכנות שובת-לב, "כי במשטרה לא מתייחסים לתלונות של אזרחים". סוף-סוף הבנתי גם את פשר ראשי התיבות מציל"ה: "מניעת צילצולי יתר למשטרה". אך מכיון שהגעתי עד הלום - סרבתי להתייאש. נגשתי אל מכסח הטמבונים שלי, והודעתי לו שנוסעים לתל אביב. "למה?" הוא שאל בחשדנות. "כי אין מצילה בירושלים", אמרתי לו. בתל-אביב מהרתי לחייג 106. "הלו?" "מצילה?" "מי?" "סניף מצילה?" "איזה מסילה... פה זה עירייה את מי אתה צריך?" "את מצילה. שורטים לי את האוטו, ואמרו לי להתקשר 106... דממת מבוכה השתררה על הקו. "אני לא יודע על מה הוא מדבר", שמעתי את בן-שיחי חולק צרותיו עם עמית, "אמרו לו להתקשר אלינו,כי שורטים לו את האוטו". השניים החליפו עוד כמה משפטים מלאי תמיהה, ואז שמעתי קול רב סמכות. "אדוני תתקשר למשטרה". "אבל במשרד אמרו לי... ובעיתון ובטלוויזיה..." "כן,כן" עבר בדובר לנימה טיפולית, "במשטרה יטפלו בך. זה העבודה שלהם". למה להאריך עוד? פשוט אין "מצילה" רק משרד יש.ומודעות.ותשדירים.ותכסים נלהבים.והכל חארטה. מישהי במשרד ההוא שמספרו 6912079-03, אמרה לי שבשבוע הבא יהיה. בטוח. אולי. וכאשר יהיה "סניף מצילה" באיזור מגורי, אני אמהר לצלצל ולדווח מה ראו עניי:בזבוז משולח של כספי ציבור על תרגיל אידיוטי ביחסי-ציבור (ואולי אצרף גם דיווח על מניסטר אחד שנטל אופנוע משטרתי ללא רשיון,והרס אותו למשעי). מילת הבהרה: האמור לעייל כולו נכון, רק פרט אחד מצוץ מהאצבע: איש לא נגע במכוניתי באותו יום. ועתה, משעמדתי על טיבה של "מצילה" ונודע לי מה חושבים במשרד לבטחון-פנים על המשטרה, אני גם יודע כיצד אנהג אם אכן אראה מישהו חובל במכוניתי. "אני אפרק לו את הפרצוף עם ידית של טורייה, "שילך הוא לחפש "סניף מצילה" באזור מגוריו. אשמח לקבל את תגובותיכם אחים ואחיות שלי. שלכם "שימי".