מה דעתכם ?

[mich78]

מה דעתכם ?

בשיחה האחרונה שהיתה לי עם אמא שלי נאמרו דברים קשים בין היתר שהיחס שאני נותנת להם זה היחס שאקבל מילדי שלי. שיש לי נטיה להתנתק מאנשים ("זה בדם שלי") ולכן אני אתנתק מילדי שלי ... השיחה התקיימה למעלה מחודש וחצי, מאז אני לא בקשר עם המשפחה מבחירה (שכרגע רק מטיבה איתי) והאמת אתקשה לחדש עימם קשר ולסלוח על דברים שקרו ונעשו, אני רק לא מבינה למה אני כ"כ מוטרדת ממה שנאמר ומהעתיד... האם זה שניתקתי קשר (ואחרי שנים של ניסיונות לא לעשות זאת) אומר שיום אחד גם ילדי שלי ינתקו עימי (אימם) קשר ?

 

[פלגיה]

יש משפט שאימהות אוהבות לומר

והוא משפט מעצבן. המשפט הוא וריאציות על "מה שאת עושה לי הילדים שלך יעשו לך, וזה מגיע לך" נראה לי שמה שאמא שלך אמרה זה משפט מהסוג הזה. ברור שהוא מנקר בך, ונוגע בנקודה רגישה, אבל לא בטוח שאת צריכה להתרגש ממנו עד כדי כך. ניתקת קשר פעם אחת, זה לא "מנתקת קשרים" כרונית.

 

[Jen74]

אני מסכימה איתך, אבל...

יש משהו בדברים האלה כי כשהילדים שלנו רואים איך אנחנו מתנהגים לסביבה (חברים, משפחה ואחרים) הם סופגים את הדברים ואז או שהם מתנהגים באותה צורה לסובבים אותם (אנחנו, ההורים, בתוכם) או שהם יקחו את זה לצד השני כי הם יפנימו ויבינו שזה לא מצב טוב לאף אחד מהנוגעים בדבר. לא סתם ישנם סיפורים ומשלים כמו הסיפור הבא ותסלחו לי אם אני לא מספרת אותו נכון, עברו כמה שנים מאז ששמעתי/קראתי אותו: משפחה שבה אבא, אמא, ילד וסבא יושבים לאכול ארוחת ערב. אב המשפחה מתייחס די בזלזול לאביו - הסבא. הוא מושיב את הסבא לבדו, על כסא ושולחן נפרדים כדי שלא יפריע ולא ילכלך בזמן הארוחה. הילד רואה את התנהגות האבא ולאחר הארוחה הוא ניגש למלאכה: הוא תופס בולי עץ וכלי עבודה. האבא מסתכל על בנו ולא מבין מה הוא מתכנן לעשות ושואל את בנו מה מעשיו. הבן משיב לו שהוא מכין לו כסא ושולחן לימים בו הוא, האבא, יהיה מבוגר כמו סבו כדי שיוכל לשבת לאכול. זה בערך הסיפור ומוסר ההשכל שלו הוא די ברור, שהילדים עשויים ללמוד מאיתנו גם דברים שלא היינו רוצים להעביר להם. יש את המשפט: אל תעשה מה שאני עושה, עשה מה שאני אומר! מקווה שבכל זאת תוכלי למצוא דרך חזרה על הוריך ואם לא, מקווה שילדיך ילמדו את הלקח ממה שקורה לך עם משפחתך. בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו שונה ואולי בגלל דרך החינוך של הוריך היחסים שלכם כיום הם כאלה ואילו את מחנכת את ילדיך כך שלא יקרה מצב שיום אחד הם יתנתקו ממך.

 

[פרפרי אהבה]

זה לא אומר דבר, יקירתי ../images/Emo24.gif

אני חושבת שאם אנחנו לומדים מחוויות שעוברות עלינו לא נחזור על טעויות שאחרים עשו. הייתה סיבה טובה להתרחקות מהמשפחה, זה לא אומר שגם אצלך זה יקרה.

 

[צימעס]

תלוי בך

אם המשפט הזה יהדהד בך, תפחדי ממנו כל החיים, ותחיי לצילו, יקרה לך מה שקרה ליפהפיה הנרדמת - הקללה פעלה. אם תנקי אותו מהמערכת, תביני שאלה מילים ריקות שאמא שלך הטיחה בך מתוך תסכול ופחד, את תחיי חופשיה ממנו, ותוכלי לבסס עם ילדייך מערכת יחסים בריאה. נשאר רק משהו "פצפון": איך מנקים מהמערכת? אפשר להעזר בפסיכולוג. אפשר לנסות לבד. אפשר לדבר על זה עם האחים/אחיות שלך. אני מכירה שיטות אלטרנטיביות (לואיז הי - "לאהוב את מה שיש"; "העבודה" של ביירון קייטי; ונראה לי שגם אייפק ימצא דרכים), ויכולה להמליץ על מטפלים בצפון. ובטח יש עוד דרכים.

 

[כל שנה בדצמבר]

כולם אמרו לי בעבר שילדי ילמדו

ממני איך להתנהג איתי לפי איך שאני מתנהגת להורי. אני מקווה שאטע בילדי הרבה ביטחון ואהבה כדי שלא ינתקו ממני את הקשר ואני אלחם עד הסוף שמצב כזה לא יקרה אצלינו.

 

[צימעס]

גם לי, בילדותי.

זה היה מין איום כש"לא התנהגתי יפה".

 

[pf26]

לא לא לא לא !!!

מה שכן - לפעמים "נבואה מגשימה את עצמה" ומזה צריך להזהר. הקשר של ילדי ושלי שונה מרחק שנות אור מהקשר שהיה לי עם אמי, גם כי אני בן אדם אחר, הזוגיות שלי אחרת וההורות שלי שונה, אבל בעיקר כי אני נזהרת מאד לא לעשות טעויות שעשתה (אני בטוחה שאני עושה טעויות אחרות - משלי). תרגעי, את לא היא והילדה שלך לא תגדל להיות כמוך (וכמובן שבן הזוג שלך אחר וגם לזה יש משקל לא קטן).

 

[כל שנה בדצמבר]

כן, לבן זוג יש השפעה על היחסים בין

אימהות לבנות. לפחות ככה זה אצלי (ואצל ההורים שלי)

 

[pf26]

את מסכימה איתי או חולקת עלי? לא הבנתי ../images/Emo163.gif

הזוגיות שלי שונה לחלוטין משל אימי (היא היתה גרושה ואני נשואה לאבי ילדי) ואני בהחלט חושבת שגם מצב משפחתי משפיע על היחסים בין ההורים לילדים. תשובתי לשואלת היתה, שמכיוון שכל המהות שלה ומה שסובב אותה שונה ממה שהיה אצל אימה, אין שום סיבה שמערכת היחסים הגרועה (או חוסר יחסים) תשכפל את עצמה.

 

[כל שנה בדצמבר]

מסכימה ב100 אחוז . אני רואה את בעלי לעומת

אבא שלי - את המעורבות והאיכפתיות של בעלי, את הנוכחות שלי והשותפות שלו, את ההשפעה שלו עלי וכל זה לעומת אבא שלי - שלא היה שם ונתן לאמא שלי לנהל את הבית והיא שלטה בו ביד רמה ובזרוע נטויה ובאפליות בין הילדים ובאגואיזם מוחלט ואבא שלי - לא יכל לומר לה מילה כי היא היתה דורסנית גם כלפיו. בעלי שותף להרבה החלטות בחינוך של הילדים - אבא שלי לא . בעלי יותר מעורב במה שקורה בינינו - אבא שלי לא התעניין אף פעם. בעלי מחווה דעה (לא תמיד רק מחמאות - כן?)אבא שלי רק צעק עלינו ורב איתה על העיניינים הכספיים. בקיצור - אני מסכימה שלהורים (שנים או אחד)יש השפעה על הדרך בה גדלים ילדיהם והמודל שלי ושלך ושל הכותבת שונה ממודל ההורות של הורינו.

 

[mevav1]

אני חושבת שכל אמא היא ראי לילדיה

אני חושבת שבד"כ מה שהילדים רואים, זה מה שהם מיישמים. נכון שאני לא יישמתי את מה שאמי יישמה ועשתה הרבה טעויות שאמה עשתה, אבל ההבדל הוא שאני הייתי חכמה ואמי לא. אמי למשל אמרה לי מדי פעם ש "אם אני כ"כ עייפה, שאבוא אליה ושבעלי יטפל בילדיי", "כמו שאני עשיתי"..ואני לא הסכמתי עם זה ומעולם לא עשיתי זאת. אמי מדי פעם הייתה משאירה אותנו עם אבי שהיה נשוי אז לאשה אחרת והיא הייתה הולכת לאמה. אני לא הסכמתי עם גישה זאת ולכן כנראה בתת מודע נשבעתי שלא אעשה את זה. עובדה שאמי התגרשה אחרי שהיא השאירה אותנו עם אבי שהיו לו תירוצים להתפרפר. אני תמיד דאגתי להיות עם בעלי בעיחד. לטייל ביחד. הכל ביחד. כשהלכתי לאמי לנוח זה היה רק כשילדיי כבר גדלו מאוד וגם רק אם חליתי ואמי טיפלה ופינקה אותי. אותו הדבר לגבי המון דברים שאני לא אעשה מה שאמי עשתה בקטע של חוסר סבלנות וכד'. אפשר לומר שעשיתי הכל ההפך כשלימים נישאתי והבאתי את ילדיי. לכן אני חושבת שמה שילדייך רואים, הם יעשו כמוך. צריך להיות מארוד חזקים כדי לא להידמות לאמא אם ישנם דברים שלא נראים לך ולנסות שהילדים לא יראו דברים שעלולים לשמש להם דוגמה.

 

[mich78]

תודה על התגובות

רובכן אמרתן דברים נכונים אני רק בתחילת דרכי כאם (עוד שבוע הקטנה חוגגת שנה) כך שעדיין לא ברור לאן דברים יתפתחו, אבל נראה לי שאני שונה מאמא שלי - תמיד היינו שונות ולכן מעולם לא הסתדרנו

עצוב לי שהמצב התדרדר עד לניתוק הדדי כאשר אני יודעת שהורי מאשימים את בעלי ואותי במצב ולא מוכנים לבחון את הצד שלהם. נותר להביט קדימה ולקוות שאנחנו בתור הורים נהיה דוגמא טובה יותר

תודה על התגובות

 

[חתולהבמגפיים]

יש משפט יותר טוב- "צריך שניים לטנגו"../images/Emo13.gif

לכל מערכת יחסים יש שני צדדים ומערכת יחסים היא לא מתכון לעוגה שהיא סך מרכיביה. (ואפילו עוגה לא יוצאת תמיד אותו דבר...). מה שאמא שלך אמרה לך, הוא ניסיון נואש כנראה למניפולציה רגשית עליך. אם תתייחסי לזה כך, תראי את חוסר ההתאמה בינו לבין המציאות.

 

[lahadam]

חדשה בפורום

היה לי עצוב מאד לקרוא את מה שכתבת. המשפט שאמך אמרה לך הוא משפט מאד קשה, ונראה שהיא לא רואה את המציאות באופן שאת רואה אותה. אחת הסיבות שהסיפור שלך נגע לליבי הוא כי גם לי יש תחושות דומות ביחסיי עם אמא שלי. יכול להיות שהתנתקות (אפילו זמנית) יכולה למתן את היחסים ביניכן. את מוטרדת מכך כי קשה לעכל את העובדה שאמא שלך לא "שם" בשבילך, ושאינה רואה את הדברים שעיניים שלך אלא שלה. אגב, המשוואה שהיא אמרה לך ממש איננה נכונה.

 

[כל שנה בדצמבר]

../images/Emo140.gifברוכה הבאה אלינו