מה דעתכם....

[רואי עולם חדש]

מה דעתכם....

האם יש סיכוי לנישואין טובים של חילוני/ת ודתי/ה? בהנחה שכל צד רוצה להישאר בצד שלו.

 

[שם שם שם חחח ניקוד]

עיין אנציקלופ- תלמודית ע` דת יהודית

 

[רואי עולם חדש]

אשמח לשמוע את דעתך בעניין הנ"ל

 

[touti]

כבר דנו בנושא הזה. שבלולה תביאי לינק

 

[בטר אנד דיפרנט]

הוא שרמז ל ...

אשת איש ההולכת ללא כיסוי ראש , בחוצות עיר ... יוציא ויתן כתובה ... בבית ובחצר , לא יוציא וכו` אז רואי ...אין סיכוי ! אבל אם אתה נופל באהבה שכזו ...זו אומללות ...( הרגשתי )

 

[מקסימית2]

לדעתי אם כל אחד נשאר בצד שלו אז הסיכוי

לא גדול כ"כ להצלחה. אך לפחות אם מדובר באישה דתייה אז זה יותר מסתדר מאשר בחור דתי עם אישה שלא דתייה מאחר ומי שדתייה עוד יכולה לשמור נידה, כשרות בבית וכו' גם אם הבחור לא דתי ואם האישה לא דתייה אז לא יעניין אותה על שמירת נידה וכו'. הובנתי?? אם לא אני ממש עייפה אז אסביר לך מחר במסר.

 

[נסיכה במגדל]

אפשרי בהחלט

גם בין דתי לדתיה תמיד יהיו פערים. לדעתי, לאור נסיוני המצטבר והולך, בשורה התחתונה מה שחשוב זה רק אם יש ביניהם אהבה, הערכה וכבוד. אני ציפיתי מבעלי לשעבר ליותר בתחום הדתי (סיכמנו שילמד, יתפלל וכולי והוא לא עמד בזה). יכולתי לחיות עם זה שהוא לא לומד, אבל על זה שהוא שומע אותי מבקשת יחס ומתעלם לא יכולתי לסלוח. יכולתי לחיות עם זה שהוא ויתר על שלוש תפילות ומניין, אבל לא עם זה שהוא ידע שאנחנו לא שוכבים וזה הורס אותי, והמשיך ללכת למחשב ואז לישון. לי היה עקרוני מאד להתחתן עם דתי. בסיבוב השני אני הולכת לחפש בן אדם.

 

[רואי עולם חדש]

../images/Emo45.gifמסכים... אם יש ביניהם אהבה, הערכה וכבוד.

לא העיקר סממנים חיצוניים של דת. צריך להיות קודם כל להיות בן אדם. דרך ארץ קדמה לתורה.

 

[אחד ומיוחד מהבית]

מצטער נסיכה לדעתי את טועה כי....

ניסיונך הוא לא ממש מספיק בכדי לקבוע זאת ( את אומרת זאת כי את מחפשת את מה שחסר לך בנישואיך ) ושוב אל תשכחי שאת הדתיה בסיפור .. תראי הזכרת מספר פעמים את החסר באינטימיות וסקס. מה תעשי עם בן זוגך החדש ( החילוני ) מאד רוצה סקס עכשיו ועבר רק שבוע ? מה תגידי לו אוהבת אותך אבל תחכה עוד שבוע? אם אתה אוהב אותי אז תסכים לחכות?..... תצטרכו לדון בזה עוד לפני ולהתמודד עם שאלות קשות ביותר שיכבידו על בנית הקשר מלכתחילה. מציאות החיים היא כזו שלא מספיק אהבה או כבוד צריך כיוון משותף גם כן . אפילו אם הוא רק באופן כללי לאותו הכיוון.וגם אז לא מובטח כלום . כי בזוגיות ( ובפרט בנישואין ) יודעים איך מתחילים את המסע לא איך הוא באמצע או בהמשך. מכיר כמה זוגות שהתחילו דתיים ביחד ואז אחד הפך לחילוני .. אין ברירה זה תמיד הסתיים בפירוק. אין סתירה בין דתי לבן אדם !!. אם את הולכת לחפש עכשיו בן אדם ( לא דתי ) תצפי לכך שיהיה כיף בהתחלה אבל משהו רציני לא יצא מזה פרט לכאב לב או לשינוי אמוני אצל אחד משניכם.

 

[נסיכה במגדל]

זה בדיוק מה שהייתי אומרת

אוהבת אותך, תחכה עוד שבוע.

 

[אחד ומיוחד מהבית]

אבל שכחת דבר אחד

שהוא צריך להסכים לזה מראש !! ששבועיים בחודש הוא לא יוכל , ולמעשה זה יותר מכך כי המחזור הוא של 27-28 יום לא? ולפעמים פחות .כך שזה נחמד אבל לא פשוט למצוא מישהו מנוסה שלא מרגיש מחוייב אמונית / דתית לשמירת טהרת המשפחה . אולי בהתלהבות הראשונית ובכדי להכנס למיטה הוא יסכים אבל לאורך זמן מי שלא מחוייב דתית לכך זה לא יחזיק מעמד.

 

[רואי עולם חדש]

חבל שאתה עושה הכללה גסה עבור כל הגברים.

לא כל הגברים הם מכונת מין. יש גברים, שהכבוד של האישה שלהם חשוב יותר מכל דבר אחר. כדי שזוגיות תהיה מוצלחת חייבים להתפשר. המחנך שלי בבית הספר היסודי היה חזק מבחינה דתית ואישתו חילונית גמורה. הזוגיות שלהם ממשיכה עד היום. הדבר לא מפריע לו להמשיך לאהוב אותה עד היום. לא כל מראה של אדם דתי הוא באמת דתי. אם בעלה היה באמת דתי כפי שהיא חשבה בתחילת נישואיה הגירושין לא היו קורים. למרות,שהוא הציג את עצמו דתי הוא עבר על כמעט כל האיסורים בין אדם לחברו ובין איש לאישתו. מה זה עזר לה שהוא דתי? מה זה נתן לה שהאמונה שלו בקב"ה חזקה? מה זה נתן לה שבעלה הקפיד על נידה? האם הוא גם הקפיד על כבודה? מה זה עזר לה שהוא דתי ולא נתן לה את עונתה?במסורת היהודית, גבר מחויב לספק לאישה: שארה, כסותה ועונתה. מי שלא מספק לאשתו אחד מאלו, אפשר לכפות עליו לתת גט.

 

[touti]

אני לא ראיתי שהוא הכליל.

רואי, חוץ מזה צריך הרבה פשרות כדי שזה יצליח. יש שמתפשרות על כיסוי ראש, מעגלות פינות וכו'. ברור שזה לא מתאים לזרם דתי חזק.

 

[פארדון1]

עד כמה שידוע לי

צריך שניים לטנגו. זה לגבי ה"אנחנו לא שוכבים". אבל גדול מסכים איתך - כל עוד יש אהבה, כבוד ונכונות לוותר בשביל האחר כל צירוף שהוא יכול ללכת. איך מתקדמים חיפושי הבן אדם?

 

[נסיכה במגדל]

בוקר טוב

נכון, היה צריך שניים. המשיכה שלי אליו דעכה במקום לעלות. לא נהניתי. מצד שני הסברתי לו אינספור פעמים מה מושך אותי וביקשתי שיעזור לי (נניח, שיסתכל עלי. נניח, שישמור על היגיינה בסיסית.נניח, שיעזור לי להרגיש בבית). בלי כל אלה פשוט לא יכולתי. זה היה הצד שלי. והרגשתי אשמה ומתוסכלת. אבל הוא, מצידו, במקום להיות גבר ולעזור לאשתו המתפרקת, המשיך להפנות לי את הגב. הוא אפילו לא ניסה. שנתיים. וזה משך אותי עוד פחות. זה לא הכי סקסי, גבר שיודע שאת במצוקה ולא עוזר, שיודע שאין לו חיי מין ולא נחלץ לתקן את זה. זו הפכה להיות הבעיה הבלעדית שלי. ממש כמו זה שאין לנו בית וילד. לפי ההלכה, אגב, לאישה אסור ליזום במפורש יחסים עם בעלה. ככה נפלה ההחלטה הסופית להתגרש. אמרתי לו שאני צעירה עדיין, שאני רוצה להרגיש את הגוף שלי, שאני רוצה להתאהב. שאני לא מוכנה לחיים בלי יחסי אישות ובלי שאר הדברים, שאני רוצה שנתחיל מההתחלה. תגובתו (הלוזרית. האימפוטנטית. המוציאה מהדעת) הייתה, כזכור - אי אפשר. אנחנו גרים באותו בית. וזה גם מה שעזר לי לעבור את המשבר הזה. הידיעה שלא הייתה לי ברירה. אני לא מוכנה לחיות חיים ללא יחסי אישות, אני רוצה ילדים בקרוב ורוצה להביא אותם לתוך חיי נישואים נורמלים. התחננתי שזה יהיה הוא, אבל לא היה שום שינוי. במצב שהיה, פשוט לא יכולתי להימשך אליו והוא ממילא לא התקרב אלי. כל הנישואים אני הייתי זו ששנינו חושבים שהיא צריכה טיפול. היום אני חושבת שגם הוא. וזה לא קשור לדתי או חילוני. זה קשור ללהיות בן אדם, להיות גבר, לקחת אחריות. לא לראות את מי ש(אתה טוען ש) אתה אוהב בתהומות ולהתעלם ממנו. האידיאלי זה שניהם - בחור דתי וגם כל האמור למעלה. אבל אם צריך לבחור אני יודעת על מה לא הייתי מוותרת.

 

[פארדון1]

אם את שואלת אותי

שניכם הייתם צריכים ייעוץ זוגי מוצלח. התחמקותך מהסיפא של שאלתי נרשמה. אגב, לפי השמועות בשוק דווקא הגברים הדתיים הם היותר מחזרים ומתייחסים בכבוד לנשותיהם. אל תוותרי על האידיאלים.

 

[ליאהה]

לדעתי.. לא..

יש יותר מדי התנגשויות.

 

[המאושרת1]

כל חיינו

אנו נמצאים בקונפליקט. בכל מישור שהוא ובעיקר במערכת הנישואין ששם ההחלטות אמורות לאזן בין שני רצונות. כך שתירוץ התנגשות רצונות אינו רלוונטי מה שמביא למסקנה שכל עוד יש שני בני אדם שמתנהגים כבני אדם עם רצון לבנות קשר על כל מהותו ומרכת יחסים תקינה ומבינה. מלאה בשיתוף והדדיות מערכת כזו יכולה להצליח. קחו כדוגמא את: זאב רוזנשטיין שאישתו דתי'ה {כל בניו בישיבות} ח"כ ליברמן חילוני שאישתו דתי'ה.

 

[גלמור32]

גבר חילוני ואשה דתיה

זה יכול לעבוד הפוך זה פשוט לא עובד כי בתכלס האשה היא זו ששומרת על הבית אם זה הפוך האשה לא תכבד את הבעל ורק תחפש אותו נתקלתי בכזה מקרה שהגבר דתי והאשה לא והוא פשוט חיי בשתיקה בעיות בחיי האישות ועוד זה פשוט לא עובד לשכנע אישה ללכת למקווה זה כמעט בלתי אפשרי אם אין לה אמונה

 

[אחד ומיוחד מהבית]

מנסיון .....

כפי שציינה מקסימית וגם גלמור .. הדרך היחידה של קשר כזה לשרוד מעבר למשיכה גופנית ולאורך זמן , הוא אך ורק אם האשה דתיה והגבר לא ! לא ראיתי מקרה אחד הפוך שעבד ( אלא אם האשה עברה בעצמה תהליך כלשהו של חזרה בתשובה ברמות כאלו או אחרות. כל מצב אחר הוא עניין של נוחות והוא זמני. ומלבד זאת עם כל הכבוד גם ככה בבנית מערכת יחסים זוגית יש מספיק דילמות וקונפליקטים שלהוסיף נושא כמו זהות דתית והלכה זה מתכון בטוח לבלאגן או לכל הפחות כאב ראש רציני