מה דעתכם???../images/Emo105.gif
אני לא יודע איך לרשום את מה שאני מרגיש אז אני כותב זאת בצורה של שיר.. בדימיוני לעמוד אל מול הנוף המרהיב של שקיעה של הים האדום, לעצום את העיניים על צוק גבוה, לפרוש את הידיים ולעוף אל תוך הלא נודע תוך כדי סיבוב אחד, סיחרור חושים אמיתי שבא לי כך מתוך הלב, לצחוק את אותו צחוק אמיתי שבא כך מתוך תוכי, מנשמתי צחוק תמים של ילד קטן ושמח. בדמיוני, לרחף מעל העיר, לראות את כל האנשים קטנים כמו נמלים, כמו משחק לגו, ואף אחד לא שם לב. לחצות כביש סואן ברמזור אדום, ולא להפגע אפילו שהמכוניות עוברות דרכי להכנס לתוך אותן נשמות ולראות את הבפנים של אנשים זרים ושוב הצחוק מדגדג לי בפנים, ככה שהבטן צוחקת לה והפנים מאירים כמו שמש לוהטת. בדמיוני, רציתי לעוף אבל בחיים אני רק נופל, עמוק יותר לתוך השחור, שוקע ולא יכול לצוף או לשחות כלפי מעלה, ולא יכול לנשום. אני נופל, והידיים ככנפיים מנפנפות להן ולא עוזרות בכלום. הנה המדרכה באה לה, המכה החזקה במציאות חובטת לי בגוף מטלטלת אברי, אז אני מת ולא קיים, ועכשיו אני יכול לעוף, באמת איזה אושר מה עושים כשהשיר זה מה שאני מרגיש??
אני לא יודע איך לרשום את מה שאני מרגיש אז אני כותב זאת בצורה של שיר.. בדימיוני לעמוד אל מול הנוף המרהיב של שקיעה של הים האדום, לעצום את העיניים על צוק גבוה, לפרוש את הידיים ולעוף אל תוך הלא נודע תוך כדי סיבוב אחד, סיחרור חושים אמיתי שבא לי כך מתוך הלב, לצחוק את אותו צחוק אמיתי שבא כך מתוך תוכי, מנשמתי צחוק תמים של ילד קטן ושמח. בדמיוני, לרחף מעל העיר, לראות את כל האנשים קטנים כמו נמלים, כמו משחק לגו, ואף אחד לא שם לב. לחצות כביש סואן ברמזור אדום, ולא להפגע אפילו שהמכוניות עוברות דרכי להכנס לתוך אותן נשמות ולראות את הבפנים של אנשים זרים ושוב הצחוק מדגדג לי בפנים, ככה שהבטן צוחקת לה והפנים מאירים כמו שמש לוהטת. בדמיוני, רציתי לעוף אבל בחיים אני רק נופל, עמוק יותר לתוך השחור, שוקע ולא יכול לצוף או לשחות כלפי מעלה, ולא יכול לנשום. אני נופל, והידיים ככנפיים מנפנפות להן ולא עוזרות בכלום. הנה המדרכה באה לה, המכה החזקה במציאות חובטת לי בגוף מטלטלת אברי, אז אני מת ולא קיים, ועכשיו אני יכול לעוף, באמת איזה אושר מה עושים כשהשיר זה מה שאני מרגיש??
