המערכת לאכיפת חוקי הדת היא-היא
המאפיה המאורגנת המסוכנת ביותר במדינה, כי כבר יש לה נציגים בכנסת ובממשל, יש לה המקורות הכספיים שלה, את חיליה, החלוקה לאיזורים ותחומי השפעה, אפילו שיטות ה-Protection היחידיות שלה ( לא תשלם - לא תקבל רשיון ! ). לא תמיד מילוי או אי-מילוי הדרישות מהווים סלע המחלוקת אלא גובה התשלום. בית מלון חייב להסכים לחוקי הכשרות כדי שלא יאסרו עליו לקיים טכסי בר-מצווה או חתונות ( המכניסים המון כסף ארל הקופות המדוטלדלות של בתי-המלון ) אלא הוא עצמו חייב לממן את שכר משגיחי הכשרות ולפי המספר שנכפפה עליו בכוח ( אי-מתן תעודת הכשרות ). היות וגם בתי המלון וגם אולמות השימחה הן עסק כלכלי החייב להרוייח, הם נכנעים לתכתיבים, אפילו היו רוצים מטעמי מצפון להישאר מחוץ לתמונה.