לא מסכים איתך שהנסיגה החד צדדית
חיזקה את החמאס. החמאס נבחר גם בגלל סיבות פנימיות וחיצוניות גם בגלל השחיתות של הפת"ח וגם בגלל שפשוט מאד הציבור הפלשתיני באמת תומך ברמה העקרונית במאבק המזויין נגד ישראל. החמאס הוא לא שיקול, שיחשוב מה שהוא רוצה, השיקול הוא שאנחנו לא יכולים לחכות לחמאס, או לאבו מאזן, אין טעם לדבר איתו, את המילה האחרונה אומר הנייה. אולי לא הגדרתי טוב את התמורה: התמורה היא בתוצאות המעשה, התמורה היא בהפרדות עצמה, התמורה היא בעובדה שישראל היא זו שמפנה שטחים ואילו הפלשתינים לא עושים כלום, זה אף פעם לא יכול להראות רע, התמורה היא בחיזוק התמיכה האמריקאית והאירופית כי החמאס לא באמת הולך להכיר בישראל (מקסימום יתמוך הרעיון מעורפל שלא אומר שום דבר ברור, זה כלום), התמורה היא בכך שהההפרדות הופכת את הפלשתינים ליישות מדינית ולכן הסטטוס של הטרור ישתנה, כל טרור יחשב כפגיעה ריבונית צבאית בישראל ותגובה שלנו תתעצם בהתאם. מו"מ אתה עושה עם מישהו שיכול לספק תמורה, תמורה אמיתית, לא הכרזות רפות פה על מתינות ורצון לשלום, מישהו שבאמת יכול להשליט חוק וסדר, אבו מאזן לא מסוגל אפילו את זה לעשות ברחוב הפנימי שלו!, הוא יותר מידי עסוק בהשרדות ולא להרגיז אף אחד שאין סיכוי שהוא יקח החלטות, החלטות ירגיזו את הרחוב ומעמד הפת"ח העגום גם ככה ירד עוד יותר. זה נגמר, הכל מתחיל ונגמר היום בחמאס, אם הוא שקט זה מסיבה טקטית, אם הוא רוצה להרים את הרחוב הוא עושה את זה בשניה.