כאן כי יותר נח לי.
טוב אז ככה: אני אתמצת את השאלה שלך כפי שהבנתי אותה: למה אנחנו היהודים יותר טובים מהנאצים אם גם אנחנו בהזדנויות שונות מטיפים לרצח עם (עמלק), ולמה אנחנו שונאים את הנאצים אם אנחנו בעצם גם מאמינים בתורת הגזע (העם הנבחר). ובכן תשובתי: בעניין השנאה יש להפריד בין רגש השנאה לבין הסיבות לכאורה לרגש הזה. אנחנו לא שונאים את הנאצים כי היתה להם תורת הגזע, אנחנו שונאים אותם כי הם השתמשו בתורה הזו כתירוץ לעשיית מעשים נפשעים כלפינו. אני למשל שונא שוטרים, זה לא משהו רציונאלי, ההגיון שלי אומר לי דווקא לאהוב שוטרים, שוטרים הם האנשים שאמורים לעשות כאן סדר, ולמנוע מאנשים לפשוע כלפיי, הם בעצם מגנים עלי. אבל, כששוטר משתמש בכח שנתנו לו במסגרת החוק ובגסות רוח הוא מתעמר באדם שמולו (גם אם ההתעמרות הזו היא מעשה לא אנושי אבל עדיין חוקי), זו הסיבה לשנאת השוטרים שלי. בדוגמת השינאה שלי לשוטרים אני ממחיש את ההפרדה בין ההגיון שלי לרגש. לענינינו, תורת הגזע של הנאצים אינה טובה יותר או פחות מהיהדות כשמדובר בהטפה לרצח, אבל אני שונא את הנאצים כי הם הרגו את המשפחה שהיתה יכולה להיות לי היום, וזה לא משנה לי אם הם צדקו (לשיטתם) או לא.
