מה דעתכם על התכונית החדשה של הרווחה

[randy1982]

אני מדברת מניסיון שלי

לא ממשהו שקראתי באיזו כתבה.
כאמור גרתי בשכונה כזאת כמה שנים,
היתי בתוך זה.
ההורים האלה עם הפלזמה והזהב והסיליקון
והג'יפ הרבה יותר נפוצים ממה שחשבתי.
נכון אמרת, הם פרזיטים מדופלמים.
העניים מהסוג של קשישים ונכים
לא צריכים הדרכה בצרכנות נבונה ,
הם צריכים עזרה בכסף ובדיור.

 

[dina199]

גם אני מדברת מנסיון אישי.

אנשים שלא גרים בשכונת עוני (בד"כ אנשים שפוטרו באמצע החיים אחרי שעבדו הרבה שנים).
שהבעיה שלהם זה לא הכשרה מקצועית, אלא מציאת מקום עבודה ואפילו כאלה מגיעים להבטחת הכנסה (כי תקופת דמי אבטלה מאוד מוגבל) . אבל עליהם פשוט אף אחד לאנ שומע. והממסד דואג שישמעו אך ורק על הדוגמאות שלך , ומזה יסיקו מסקנות על כולם.
חוץ מזה למה הקשיים והנכסים לא יקבלו עזרה לצרכנות

. שהקאוצ'ר ילמד אותם איך עושים את זה מהקצבאות שלהם .

 

[randy1982]

כי מהקצבאות שלהם אי אפשר לחיות

לעומת זאת אנשים עם משכורת צנועה
בהחלט יכולים ללמוד לנהל את כספם ביעילות.
אני אישית היום במצב כלכלי שדורש צימצום.
אז ניתחנו הוצאות שלנו והצלחנו לחסוך כמה מאות
שח בחודש רק באמצעות תכנון קניית אוכל..
ברור שהיתי רוצה להגדיל הכנסה במקום
לצמצם הוצאות.
אבל כעת זה המצב ולומדים לתמרן.

 

[אמא חמסה]

אז תתפלאו,

קרובי משפחה שלי בפנסיה.

האישה מקבלת ביטוח לאומי (קצבת זקנה) לבעל יש גם פנסיה מאוד קטנה, כי היה פועל פשוט.

הם מצליחים לחסוך! וגם נותנים מתנות לנכדים!

איך? אני באמת לא יודעת. אבל כנראה שזה אפשרי (כמובן שהם קונים גם תרופות, שלא תחשבו שלא. הם אנשים חולים לצערי).

 

[randy1982]

יש להם משכנתא לשלם? שכירות?

אם עיקר ההוצאות זה תרופות ואוכל אז כן זה אפשרי.
לרוב האנשים, גם עם שכר נמוך יש גם חסכונות מסוימים.

 

[אמא חמסה]

הרבה תלוי גם בציפיות שלך מהחיים.

היום זוגות צעירים רבים, שמתלוננים שאינם מצליחים לקנות דירה, הם מתכוונים לדירת חמישה חדרים באזור המרכז. וזאת למרות שהמשפחות היום לעתים קטנות יחסית.
אנשים שלא מצליחים לנסוע לחו"ל פעם בשנה - שנתיים או לא יכולים לקנות כל מיני מוצרים - מרגישים עניים.

הזוג עליו אני מדברת גם בדירת 2 וחצי חדרים. אמנם באזור המרכז אבל באזור פחות טוב, ואין להם משכנתא כי הם קנו את הדירה לפני המון שנים.

מדובר על אנשים שנחשבים עניים לפי קני המידה של היום, אבל בגלל שהדרישות שלהם נמוכות - הם מרגישים עשירים. הם לא יוצאים לחופשות בכלל, לא קונים מוצרי יוקרה, אין להם כבלים וכו'. אז אין לה הרבה הוצאות והם מרגישים טוב עם עצמם.

 

[randy1982]

מי שלא משלם משכנתא או שכירות

מצבו טוב יחסית גם אם הכנסה נמוכה.
להשוואה אני ובנזוג שלי משלמים 4000 שכירות.
לא בתל אביב ולא במרכז.
חמותי בת 73 חיה מקצבת זיקנה ועדיין משלמת משכנתא
(בנזוג שלי עוזר לה).
הוריי יסיימו את המשכנתא שלהם אחרי גיל פנסיה.
כששליש מההכנסה הולך על דיור - שזה צורך בסיסי ביותר
זה בעיה רצינית מאוד. אם אין הוצאות על דיור המצב הרבה יותר טוב
גם מבחינה נפשית פחות מלחיץ.

 

[אמא חמסה]

כל הקשישים שאני מכירה

(ואני מכירה ממש הרבה) גרים בדירות שלהם. חלקם יכולים אפילו לחסוך כסף נוסף על ידי מכירת הדירה שלהם ומעבר לדירה יותר קטנה (נניח, כשגדלו ילדים קנו דירת ארבעה - חמישה חדרים ועכשיוהם לבד או עם בן/בת ויכולים לעבור לדירות קטנות יותר).
מתי חמותך קנתה דירה? ואיך זה רק בגיל מאוחר יחסית?
בקיצור, נראה לי שזה מקרה חריג.

 

[randy1982]

עכשיו תורי לגלות לך סוד.

אי שם בשנות ה90 הגיעו לכאן מיליון עולים ממדינות ברה"מ לשעבר.
וקנו דירות כי אז זה עוד היה אפשרי.
וכמובן לקחו משכנתאות כי מברה"מ לשעבר הרבה כסף לא מביאים
(היום זה קצת אחרת. מי שמכר דירה במוסקבה יכול לקנות פה וילה.
אבל מי שלא מכר דירה במוסקבה יכול להמשיך לחלום על שני חדרים).
אז מי שיכל קנה דירה עם משכנתא.
מי שלא יכל - למשל גימלאים או מי עלה אחרי שנות ה2000 -
לא קנה ושוכר דירות קטנות ועלובות.
יש לנו זוג דודים שעלו לפני 4 שנים. הם בני 60.
שוכרים שני חדרים ואין מצב שיקנו מתי שהוא דירה.
אז חמותי קנתה בגיל 50+ . הוריי קנו בגיל 40+.
שלושתם עדיין משלמים משכנתאות.
המזל שלהם שעלו בשנות ה90 המוקדמות
ועוד הספיקו לקנות במחיר סביר.
מי שאיחר את הרכבת, כמו הדודים שלי
כנראה יחיו עד הסוף בשכירות.

 

[אמא חמסה]

עם כל זה,

מספר העולים המבוגרים בקרב הקשישים הוא נמוך יחסית, ולכן זה לא אופייני לרוב הקשישים.

זה מאוד קשה לעבור ארץ בגיל מבוגר, אני מסכימה אתך. זו אחת הסיבות שאני אפילו לא חושבת על זה. זה ברור שאדם שעוזב ארץ אחת בגיל 50 פלוס ועובר לארץ אחרת לא יכול לצפות לתנאים טובים.
אם אני אחליט היום ללכת לגור בארצות הברית - ברור שמצבי הכלכלי שם יהיה רע. ברוב המקומות בעולם לא תוכל לקבל אפילו קצבה אם לא שילמת קודם איזה תקופה ביטוח לאומי.

 

[randy1982]

רוב המדינות בעולם הן עולם שלישי

ולכן את צודקת.
אבל אני מקווה שהאידיאל שלנו זה לא עולם שלישי.
ברוב מדינות מרכז ומערב אירופה וארצות סקנדינביה
תקבלי קיצבה שמנה יחסית גם אם לא עבדת יום בחייך.
זאת אגב הסיבה שמהגרים נוהרים לשם.
אני לא אומרת שהקיצוניות הזאת טובה,
אבל ישראל כעת עמוק בקיצוניות השניה שהיא גרועה בהרבה.

 

[אמא חמסה]

כלומר, אם בגיל 68 אעבור לפינלנד

אקבל שם קצבת זקנה?

 

[randy1982]

סביר להניח שכן. בשבדיה בטוח כן.

 

[אמא חמסה]

יש לך מקור לזה?

הרי זה לא הגיוני. כל תושביה העניים של רוסיה היו עוברים לשם בכייף, לא?

 

[randy1982]

את כנראה לא מבינה את מהות ההגירה.

הגירה זה לא רק שינוי מקום מגורים כדי להרוויח איכות חיים.
זה שינוי חד של סביבה תרבותית, שפה, אנשים, קודים התנהגותיים.
אנשים מהגרים כשהמצב שלהם בלתי נסבל
או כשיש סיבה אידיאולוגית כלשהיא.
אם תשאלי את הוריי או כל עולה אחר שבגיל 40 עקר ממקומו
עזב את הקריירה והמעמד והכל ועבר למקום זר,
מדוע עשה כך, תקבלי תמיד כמעט אותה התשובה
"למען הילדים" או "בגלל האנטישמיות".
בשנות ה90 היה טרנד חזק ברוסיה ואוקראינה
כשנשים צעירות התחתנו עם גברים מערביים כדי להגר
לשם ולשדרג את חייהן. חלק לא מבוטל מהן חזרו
אחרי כמה שנים כי לא היה להם טוב במנטליות המערבית
והן התגעגעו לרוסיה עם כל מגרעותיה.

בשבדיה יש המון מהגרים מארצות ערב ואפריקה.
כנל גם בגרמניה יש שם קהילה תורכית ענקית, בנורבגיה,
באנגליה ובצרפת. הסיבה לכך זה הגישה הסוציאליסטית
והקצבאות הנדיבות שמחלקים שם לכלל אזרחים.
רק לצורך השוואה, בשבדיה חל"ד בתשלום הוא שנה וחצי.
אנחנו רחוקים משם שנות אור...

באשר למידע על קיצבת זיקנה בפינלנד או בשבדיה
תנסי לחפש ברשת אם זה חשוב לך, אני לא יכולה להפוך
כתיבה בפורום לדוקטורט

 

[אמא חמסה]

רק תיקון קל: לארץ ישראל עולים,

לא מהגרים.

בינתיים פניתי לחברתי הפינית כדי לברר על קצבת הזקנה בפינלנד.

 

[randy1982]

אין הבדל מהותי בין שני המושגים.

עולים זה נשמע פואטי יותר,
אבל אני שמה בצד את הפואטיקה
ומתייחסת לחווייה של מהגר/ עולה/ יורד/ פליט
שהיא די דומה וקשה לכולם.

 

[אמא חמסה]

יש בוודאי הבדל ולא אחד.

במשפחה שלי יש כמה וכמה עולים. ממקומות שונים.

לארץ ישראל היהודים עולים, כי ארץ ישראל היא מקום קדוש.

ארץ ישראל היא הבית של היהודים. המשפחה שלי בחלקה למדה עברית עוד בחוץ לארץ, והם חשו שכל חייהם היו הכנה לעליה. כל הזמן הם קיוו להגיע לשם ולחזור למולדת האמיתית שלהם. יש בהם שחגגו יום הולדת חדש ביום שבו עלו לארץ.
הם אף פעם לא דברו בגעגועים על המקום בו נולדו, הבית שלהם היה פה ורק פה.

המשפחה שלי הגיעה לארץ כשהמצב פה היה גרוע מאוד, ולרובם היה הרבה יותר טוב חומרית במקום שבו גרו. חלק מהם כמעט מתו פה מרעב. מצב התעסוקה היה בכי מר. הם אף פעם לא ספרו לי כמה טוב היה במקום שבו הם נולדו ולא תיארו אותו ולא התגעגעו לשם.

 

[randy1982]

אויש, איזה גיבוב של קלישאות.

 

[אמא חמסה]

חבל שאת מזלזלת ברגשות של אחרים.

- זה מה שאני מרגישה מהזלזול שלך ברגשות שלי.

גם את חושבת כך, לפטור את זה במשפט כה מעליב - לא במקום.

אני מבינה שאת לא מרגישה כך, ובכל זאת המשפחה שלך ברחה להגיע לכאן, במקום לארצות אחרות.
מעניין למה.