פליסיה היי, קודם תודה על המחמאות
לגביי הספר לצערי אינני יכול להגיב כי לא קראתי. בכלל גם אינני מכיר את משנתו של שופנהאואר. לגביי ההגדרות של אושר רגעי ואושר כללי, או שמחה ואופטימיות וכולי. אני אישית לא כל כך מאמין בהגדרות הללו, כי אני לא רואה את הפרקטיות שלהם. אני חושב שכשאדם מרגיש שלם עם חלק מסויים בחייו, אז הוא מקבל בתוך השלמות את הטרדות והשמחות ואת הרגעי והקבוע וכולי. הוא לא ינסה ממש לשנות משהו בזה. ניקח לדוגמא הורות לילד. ניקח הורה לילד בן 16 יחסית נורמלי, לא חריג בלימודים לכאן או לכאן ולא חריג במנהיגות או היעדרה ולא חריג בקשיים רגשיים או יכולות רגשיות וכולי (לא ניכנס עכשיו לפילוסופיה של נורמליות, תזרמי לרגע עם האינטואיציה). ונניח לרגע שההורה אדם בוגר ואומר "זה הילד הוא יחסית ממוצע, אם ירצה לשנות משהו ישנה אם לא אז לא". מגיע להורה מלאך ואומר לו "בוא אתן לך תכונה שתוכל לשנות אצל הילד". אם ההורה אכן אדם בוגר אז הוא יגיד למלאך "לך דבר עם הילד, אני בשום אופן לא משנה אצלו תכונות אני שלם איתו". המלאך עונה לו "אני מדבר רק איתך, אם לא אני הולך". אני מאמין שההורה יגיד "אז לך, הילד כבר בן 16 אם ירצה משהו ישיג לבדו". ניקח הורה לילד בן 16 עם בעיות רגשיות קשות שמתמכר לסמים. מגיע אותו מלאך להורה השני ואומר להורה "מה תרצה שאשנה ? ". אני לא מאמין שיש הורה בעולם שיגיד "לך דבר עם הילד, תראה אם הוא רוצה להיגמל מסמים". כל הורה יגיד "שמע קח את הסמים ממנו ואני אעשה הכל" (לפחות רוב ההורים יגידו). זאת אומרת שההורה לילד המסומם "לא שלם" לחלוטין בגזרת ההורות, עובדה שהוא היה מוכן לשנות את הילד כנגד רצונו. ההורה לילד השני, שהוא לא ממש מוצלח בלימודים (אבל לא כישלון), שהוא לא ממש מנהיג (אבל גם לא לוזר) כן שלם עם ההורות. הוא לא היה משנה דבר ללא הסכמה של הילד (כי אולי הילד לא רוצה להיות מנהיג, או להיות מצטיין בלימודים. אולי הילד ממוצע כי זו בחירתו). אני מחדד נקודה חשובה - הדיון איננו בשום אופן על זכותנו לשנות אנשים אחרים. הדיון הוא על האינטואיציה של הרגשת השלמות - ניסיתי להבהיר דרך דוגמא שכקיימת הרגשת שלמות, אינך ממש רוצה לשנות וגם אם כן אז זה בשוליים. כשאין הרגשת שלמות - אתה רוצה שינוי (ההגדרה של חוסר שלמות היא רצון לשינוי מהותי). לכן אני בודק האם האדם שלם עם הגזרות השונות בחייו (הורות, זוגיות, מימוש, עבודה, מקצוע, פנאי, ערך עצמי....). אם האדם שלם עם תחום מסויים, אז הוא שלם - אין לי מה להגדיר אושר רגעי או שימחה זמנית או קשיים וכולי. האדם שלם עם עצמו. הוא יקבל בתוך השלמות גם את הקשיים וגם את השמחות. אם האדם לא שלם עם עצמו בתחום מסויים (רוצה שיוני הגדרה בתחום - אישה אחרת או שינוי בהתנהגות האישה......) אז כדאי שיפעל (לפעמים לשנות רק את חשיבתו ולפעמים להתגרש ולפעמים ללמוד לתקשר .....) עד שיהיה שלם עם עצמו. כי כל עוד אינך שלם עם עצמך, אז השימחה איננה שימחה (האם בן זוג שמרגיש ריחוק ממשי מבת זוגו וחושב כל הזמן על גירושין יכול ממש ליהנות ממסיבת הפתעה שהיא ערכה לו ליום הולדתו ?). תשאלי מהי הרגשת שלמות ? כל אחד יודע לבד, לכל אחד ציפיות שונות מהחיים. אחד שלם עם עצמו כל עוד הילד לא מסומם, השני רוצה שהילד גם יהיה עם ביטחון עצמי יחסית גבוה. בכל מקרה חייבים כנות וציפיות הגיוניות יחסית לחיים של עצמך. אין דרך להגיד למישהו להיות או לא להיות שלם עם עצמו, זה מסע אישי.
