נומנקלטורה
New member
מה דעתכם על הסיפור הבא?
"יש תקווה לאהבה", סיפור כתוב היטב מאת רועי אביחי, תלמיד ישיבה מכוכב השחר. לדעתי יש בסיפור מוטיבים הומוסקסואלים בולטים עד כדי החשש שמדובר בסיפור "מתקן" נוסח "עצת-נפש" אבל עד הפרק החמישי שפורסם (באתר ישיבת בית-אל) קשה לי להכריע בעניין. בכל אופן, נדמה לי שתלמיד ישיבה צריך הרבה מאוד אומץ בשביל לפרסם בשמו סיפור שכזה, שגם אם בסוף יתברר שהוא "חיובי", נדמה לי שרבים יתהו באשר למקורות ההשראה של המחבר. קטע קצר מהסיפור: "(..) מנחם באמת הצטער שהמר"צניקים הלכו. הוא לא הצליח להפסיק לחשוב עליהם. בחורי חמד, נערים ונערות בגילו וקצת למטה מזה, בחורים טובים, מתוקים, אבל כל כך רחוקים. איזה כאב! במיוחד הרגיש געגוע לבחור הבלונדיני והחייכן עם הבלורית. חיבה לא מובנת, בלי שום טעם רציונאלי. בשעה שבע וחצי הגיע עמיעד עם הטנדר של הישיבה, יחד אתו עוד בחורים מהישיבה שאסף בצומת אחר. מנחם, יהודה, מוטי ושמשון העמיסו על הטנדר את כל היוטות, הסטיקרים והפליירים שנשארו, את החבלים, הסכינים היפניים, האוכל והשתיה, ואחר עלו אף הם, עייפים ומותשים, אך מלאים סיפוק על היום המיוחד שעבר עליהם. דמותו של הבחור הבלונדיני לא משה מראשו של מנחם. לפתע עלה רעיון במוחו – ליצור עמו קשר ולהמשיך את ההיכרות שהחלה בצומת. (..)"
"יש תקווה לאהבה", סיפור כתוב היטב מאת רועי אביחי, תלמיד ישיבה מכוכב השחר. לדעתי יש בסיפור מוטיבים הומוסקסואלים בולטים עד כדי החשש שמדובר בסיפור "מתקן" נוסח "עצת-נפש" אבל עד הפרק החמישי שפורסם (באתר ישיבת בית-אל) קשה לי להכריע בעניין. בכל אופן, נדמה לי שתלמיד ישיבה צריך הרבה מאוד אומץ בשביל לפרסם בשמו סיפור שכזה, שגם אם בסוף יתברר שהוא "חיובי", נדמה לי שרבים יתהו באשר למקורות ההשראה של המחבר. קטע קצר מהסיפור: "(..) מנחם באמת הצטער שהמר"צניקים הלכו. הוא לא הצליח להפסיק לחשוב עליהם. בחורי חמד, נערים ונערות בגילו וקצת למטה מזה, בחורים טובים, מתוקים, אבל כל כך רחוקים. איזה כאב! במיוחד הרגיש געגוע לבחור הבלונדיני והחייכן עם הבלורית. חיבה לא מובנת, בלי שום טעם רציונאלי. בשעה שבע וחצי הגיע עמיעד עם הטנדר של הישיבה, יחד אתו עוד בחורים מהישיבה שאסף בצומת אחר. מנחם, יהודה, מוטי ושמשון העמיסו על הטנדר את כל היוטות, הסטיקרים והפליירים שנשארו, את החבלים, הסכינים היפניים, האוכל והשתיה, ואחר עלו אף הם, עייפים ומותשים, אך מלאים סיפוק על היום המיוחד שעבר עליהם. דמותו של הבחור הבלונדיני לא משה מראשו של מנחם. לפתע עלה רעיון במוחו – ליצור עמו קשר ולהמשיך את ההיכרות שהחלה בצומת. (..)"