הנה כתבת שטות גמורה, "זה תמיד היה המצב בכל מקום ובכל זמן"
אז זהו שלא, בחברה שבטית מסורתית ומאוד עתיקה אין הרבה ערך לכסף, את הכסף המציאות בשלב מסוים בחברה האנושית, אצל בעלי חיים אין כסף ובחברה האנושית בתחילת דרכה גם לא היה כסף, כסף לא אוכלים, הערך של הכסף הוא בעיקר במה שאפשר לקנות בו(כל עוד יש ממי לקנות), לכסף אין ערך בפני עצמו. לכן קיימים גם סיפורים/משלים טובים על הנושא הזה, כמו לדוגמא הסיפור על המלך מידאס. התפקיד של הגבר בתור השומר של האישה הוא הרבה יותר עתיק וטבעי מאשר התפקיד של הגבר בתור הספונסר של האישה, וזאת אחת הסיבות שאני לא אוהב את זה שאתה מערבב בין השניים. הגברים היו ציידים ולוחמים עוד מהתקופה הפרהיסטורית, הרבה לפני המצאת הכסף, ואחת הסיבות העיקריות לכך זה משום שגברים באופן טבעי בדרך כלל טובים יותר בתפקידים האלו, משום שלגברים יש יכולות פיזיות יותר גבוהות מאשר לנשים בנושאים האלו בדרך כלל, לא במקרה יש הפרדה מגדרית בתחרויות ספורט מקצועיות, משום שבתחרות בין גברים ונשים בנושא, גברים כמעט תמיד ינצחו.
"ככה שהיה היגיון בכך שיקחו את מי שמתאים יותר לתפקיד, ונשים גם היו עסוקות בלטפל בילדים בדרך כלל, וגם הגיוני שהחזק יגן על החלש יותר מאשר שהחלש יגן על החזק. ההבדלים הפיזיים בין גברים ונשים הם טבעיים(במיוחד בנושאים של כוח פיזי ומיניות) ולכן הם תמיד ישארו רלוונטים, בעוד שכסף זה דבר מלאכותי, ולכן מנהגים שקשורים לכסף הופכים ללא רלוונטים לזמן המודרני, במיוחד בתקופה שלנשים יש עבודה וכסף, ולכן אין מספיק הצדקה לכך שהן יצפו מהגבר לשלם עליהן, כמעט כמו שילדים(במיוחד בגילאים צעירים) מצפים מההורים שלהם לשלם עליהם(ואחת הסיבות העיקריות לכך זה משום שאין להם כסף משלהם). כמעט על הכל אפשר לטעון שזה "שטחי", גם רגשות זה שטחי(יש שאומרים שזה רק כימיקלים בראש), לא חסר דוגמאות של אנשים שהתאהבו באנשים הלא נכונים, וזה די טיפשי לדעתי, במציאות לא שווה לסמוך על רגשות יותר מדי, לשפוט את רמת האטרקטיביות וההתאמה לפי נתונים זה יותר חכם בדרך כלל. גם אחד המודלים לגבר האידיאלי/גבר החלומות, "האביר על הסוס הלבן/האביר עם השריון הנוצץ" הוא בסופו של דבר שומר/שומר ראש, אם כי הוא גם גבר מוסרי בנוסף לכן, וזאת גם אחת הסיבות לכך שהוא משתמש בכוח שלו למטרות טובות.
"לפי האגדה, יום אחד בעת שהיה נתון בגילופין נכנס סילנוס, חברו, ואביו המאמץ של דיוניסוס, אל היין, בטעות לגן הוורדים של מידאס, ונרדם שם, המשרתים של מידאס מצאו אותו והביאו אותו למלכם. לפי גרסה אחרת מצאו אותו איכרים בשטחם רדום, והביאו אותו למלך."
"מידאס אירח את סילנוס כעשרה ימים, מתנהג אליו בנדיבות ונימוס, עורך בשבילו משתאות, ומקשיב בתשומת לב לסיפוריו. לאחר עשרה ימים לקח את הזקן וליווה אותו אל דיוניסוס. דיוניסוס אסיר התודה החליט לגמול למידאס, והבטיח לו למלא משאלה אחת שיבקש. מידאס ביקש ממנו שכל מה שהוא יגע בו יהפוך לזהב."
"בהתחלה היה מידאס מרוצה מיכולת זו, הוא הפך מספר דברים לזהב, והיה מרוגש מהתעשרותו העתידית, אולם עד מהרה החל להתחרט על משאלתו זו. מידאס לא היה יכול עוד לאכול או לשתות, מכיוון שבכל פעם שנגע בשתייה או מזון, הם הפכו לזהב. כאשר ניגשה בתו לנחמו, הרג אותה מידאס כשנגע בה בטעות, והפך אותה לזוועתו לפסל זהב."
[URL]https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%90%D7%A1[/URL]
"The medieval knight who fights baddies, whether villains, knights or dragons, and in The Tourney, charms ladies without deliberately seducing them, behaves honorably, and saves the day with his sword; but also, any hero who behaves similarly. Invariably Lawful Good and honor bound. First appeared in the Chivalric Romance. He has a very high incidence of having a Bodyguard Crush and Rescue Romance."
"A cultural trope in Europe since medieval times, most good knights practice something called chivalry, Honor, and Self-Control and occasionally chastity. Prone to rescuing the Damsel in Distress, or delivering her from false accusations, often whilst bearing The Lady's Favour."
[URL]http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/KnightInShiningArmor[/URL]