מה דעתכם על ההתחלה?...
השמש טיפסה במזרח ויום חדש עלה על הכפר. בקתות הכפר העשויות חומר לבן צרוב שמש היו שם, כמו תמיד, ערוכות בשתי שורות ישרות. נערה קטנה, כבת 11, ישבה על המדרגה בכניסה לאחת הבקתות. פניה המלוכלכות היו מורכנות, וידיה הקטנות שיחקו במשהו מנצנץ. הזר שעמד וצפה בה דרך המשקפת על הגבעה הסמוכה, אימץ את עיניו וניסה לכוון יותר את המשקפת, אך ללא הועיל. הוא לא הצליח לזהות את החפץ. בניגוד מוחלט לאקלים המדברי הלוהט ששרר כאן, לבש הזר מעיל פרוות דובי קוטב, לבן ועבה, וכן כובע פרווה. טיפות זעה ניגרו על פניו, והוא מחה אותן בגב ידו, העטויה כפפה עבה. עיניו, שצבען הסגול הנוצץ בלט למרחקים, התרוצצו סביב כשסקרו את הכפר. לא, זה לא מה שהוא התכוון למצוא כאן... עיניו התמקדו בשריד עץ נבול, מיובש, שהחזיק מעמד בקושי על הגבעה מולו. הוא זכר הכל... אבל כאן כבר לא זכרו אותו. הנערה הקטנה עליה צפה התרוממה על רגליה השזופות והוא הבחין בשמלה שלבשה- עוד היה אפשר להבחין שהיתה זו פעם שמלה מדהימה. הגוון הסגול השתפשף ודהה, וסרטי התחרה נגררו מאחור, מדולדלים. ``לא ייתכן!``, נמלטה זעקה מפיו של הזר, וכמו פלחה את האוויר העומד. בהבזק של שנייה התרוממו עיניה של הנערה, כמו בפליאה, ופגשו בעיניו... משהו נכנס לתודעתו של הזר. העיניים... העיניים שלה... קראית עורב נשמעה ממרחק, והוא התמוטט אל תוך מסך הערפל הלבן שאפף את מוחו.
השמש טיפסה במזרח ויום חדש עלה על הכפר. בקתות הכפר העשויות חומר לבן צרוב שמש היו שם, כמו תמיד, ערוכות בשתי שורות ישרות. נערה קטנה, כבת 11, ישבה על המדרגה בכניסה לאחת הבקתות. פניה המלוכלכות היו מורכנות, וידיה הקטנות שיחקו במשהו מנצנץ. הזר שעמד וצפה בה דרך המשקפת על הגבעה הסמוכה, אימץ את עיניו וניסה לכוון יותר את המשקפת, אך ללא הועיל. הוא לא הצליח לזהות את החפץ. בניגוד מוחלט לאקלים המדברי הלוהט ששרר כאן, לבש הזר מעיל פרוות דובי קוטב, לבן ועבה, וכן כובע פרווה. טיפות זעה ניגרו על פניו, והוא מחה אותן בגב ידו, העטויה כפפה עבה. עיניו, שצבען הסגול הנוצץ בלט למרחקים, התרוצצו סביב כשסקרו את הכפר. לא, זה לא מה שהוא התכוון למצוא כאן... עיניו התמקדו בשריד עץ נבול, מיובש, שהחזיק מעמד בקושי על הגבעה מולו. הוא זכר הכל... אבל כאן כבר לא זכרו אותו. הנערה הקטנה עליה צפה התרוממה על רגליה השזופות והוא הבחין בשמלה שלבשה- עוד היה אפשר להבחין שהיתה זו פעם שמלה מדהימה. הגוון הסגול השתפשף ודהה, וסרטי התחרה נגררו מאחור, מדולדלים. ``לא ייתכן!``, נמלטה זעקה מפיו של הזר, וכמו פלחה את האוויר העומד. בהבזק של שנייה התרוממו עיניה של הנערה, כמו בפליאה, ופגשו בעיניו... משהו נכנס לתודעתו של הזר. העיניים... העיניים שלה... קראית עורב נשמעה ממרחק, והוא התמוטט אל תוך מסך הערפל הלבן שאפף את מוחו.
) על ההתפרצות....