מה דעתכם, מה עדיף

[mich78]

מה דעתכם, מה עדיף

הורים שמנסים להיות מעורבים ודוחפים את האף יותר מדי ? או הורים אדישים לגמרי ?

 

[אוהבת בייגלה]

לדעתי אדישות

פוגעת יותר כי זה כמו לדבר עם בלוק קרח מקפיא ואילו הורים נדחפים אמנם קצת טרחנים אבל מקרינים חום. זה גם תלוי באופי האדם. למשל ילד אדיש ישמח להורים אדישים וילד חם ישתגע מהתנהגות של הוריו האדישים.

 

[ה ר מ י נ ה]

אם אין ברירה, ../images/Emo4.gif

עדיפים הורים המתערבים יותר מידי על האדישים. כשלא גרים בבית אפשר בקלות רבה למדר הורים מתערבים. לא מוכרחים לספר הכל, נהיים קצת חרשים והדברים עוברים. אבל, כשצריך עזרה יש למי לפנות. הורים אדישים הם מקור למפח נפש תמידי. גם אם כלו כל הקיצין, ולא היתה ברירה אלא לפנות אליהם הם גם ייסרו אותך וגם יסרבו. כל אדם צריך לדעת שכאשר הוא חייב להשען אחורנית יהיה שם מישהו לתמוך בו. ילדים להורים אדישים אינם יכולים להשען אחורנית כי הם יודעים שאין שם אף אחד.

 

[אל דן]

עדיף באמצע ומותאם!!!!!!

לכל סיטואציה יש את ההתאמה שלה. כל קיצוניות אינה טובה, לאף צד......

 

[ה ר מ י נ ה]

זאת לא היתה השאלה../images/Emo70.gif

השאלה היתה בין המצוי ולא בין הרצוי.

 

[אל דן]

אוקי

 

[pf26]

אין אפשרות ג' ? ../images/Emo3.gif

אז בוחרת הורה מעורב שמגלה התעניינות על פני הורה אדיש ולא איכפתי...

 

[אופירA]

מה עדיף - קרח או אש?...

אין עדיפות לקרח על אש, או לאש על קרח... זה תלוי כמה קרח, כמה אש. ואיפה זה נוגע, כמה שטח זה חורך...

 

[עוד שרון]

אני לא יודעת לענות כי אלו שני

מצבים קיצוניים. אבל אם זה המצב- עדיף כאלו שמתערבים-

 

[לורליי43]

עדיפה בעיני מעורבות

נכון שאז זה מחייב את הילד לפעמים להציב גבולות להוריו...אבל בסיכומו ש ל דבר זה עדיף על אדישות שמאוד פוגעת.

 

[m i t a l y]

זו גם דעתי... ../images/Emo45.gif

 

[גלבועא]

לא זה ולא זה, או כתוב במקורותינו

זה נבלה וזה טריפה. באמצע, באמצע. רגישים, עירניים, מכבדים את צאצאיהם.

 

[mich78]

וכאשר אין אמצע ?

מה עושים שההורים אדישים וכשהם יוצאים מהאדישות שלהם הם ביקורתיים עד גבולות ביטול רצונות האחר שלא תואם את רצונותיהם ?

 

[ה ר מ י נ ה]

בכל מקרה, מיכ, אין הרבה מה לעשות

מדובר באנשים מבוגרים המקובעים בדפוסי החיים שלהם, ומתקשים להשקיף על עצמם מבחוץ או לקבל ביקורת שתאיר להם את המציאות כפי שאחרים רואים אותה. השאלה היתה, כמובן, תאורטית בלבד. ההורים שלנו הם כבר "אנשים מבושלים", במיוחד כשמדובר בהורים למבוגרים. אני, את אבי לא יכולתי לשנות, ואפילו לא העזתי להביע דבר ביקורת. אם כלו כל הקיצין, הייתי פונה בתלונה לאמי, אלא שגם היא לא יכלה לשנות. מאחר ורציתי לשמור על יחסים טובים, בלעתי את רוקי, והמשכתי, למרות שהרבה פעמים ממש התפוצצתי. מעולם לא התעמתתי איתו, ואני רק יכולה לנחש מה היתה תגובתו.

 

[mich78]

לעשות אין הרבה

אני מעמידה אותה לאחרונה על טעויותיה וזה מחמיר את היחסים קשה לה להבין שיש דיעות שנוגדות ושונות מדיעותיה אני לא מנסה לשנות אותה - אין טעם , המון פעמים אני גם שותקת ומעדיפה לא להגיב והעיקר לא להגרר לויכוחים עימה כי היא לא מקשיבה ... אבי יושב שותק ולא מתערב, יודע שהיא טועה וכמו תמיד מעדיף שאני אתנצל ואודה בטעויות גם אם לא אני טועה

מה שכבר לא קורה כי אני לא אמורה לקחת אחריות על טעויותיהם לעומתך אני התעמתתי - וזה לא תרם ולא תורם נותר לקבל אותם כמו שהם, לבלוע את הרוק לחרוק שיניים ולהביע קדימה