מה דעתכם לתגובה הזאת על המקרה

[שרה נ]

מה דעתכם לתגובה הזאת על המקרה

של הנער שניצל ממוות בזכות האינטרנט האמת שפעם למדתי בקורס בסוציולוגיה שעצם הצלת אדם מהתאבדות נחשבת מבחינתו לאי הצלחה במה שהוא ניסה לעשות.. כי הוא לא רצה בעצם לחיות..

 

[AYELET1]

הלינק הנכון..

 

[שרה נ]

תודה

 

[AYELET1]

נראה לי שהתגובה הנזעמת הזו

היא תגובה ילדותית. כבר כתבו לו בתשוהבה שכשאדם מפרסם דבר כזה ברשת (שבלע 35 כדורי) זו זעקה לעזרה, וזה נכון כמובן. ויש לעזור... והוריו ח י י ב י ם ליהיות מודעים למצבו הנפשי של בנם! היתכן בכלל משהו אחר? בשביל זה (בין השאר ) הם קיימים! כדי לגדלו בצורה הטובה ביותר שיכולים, וצורה זו כוללת עזרה נפפשית כשצריך! עם כל הכבוד ל"סהר" - פועלם מבורך, אך מוגבל, ואינו בא במקום טיפול נפשי פרטני , מתמשך , פנים אל פנים ועם מטפל קבוע!

 

[ורד הגליל]

אני חושבת שזו לא קריאה לעזרה

זה "הרגע לפני" להגיד "הנה עשיתי את זה ואני הולך למות", עצם זה שאמרנו למי שנשאר לפני המוות, יש לה עוצמה גדולה מאוד. חוץ מזה שאלה שנשארים מאחור תמיד שואלים מה היה, מה קרה? ומחפשים איזה מכתב, היום עושים את זה באינטרנט, זה לא רק את ההסבר, גם את הידיעה שלקחנו כדורים. לפחות אדע להזהר לא לכתוב את זה באינטרנט בפעם הבאה...

 

[עדי[אילת]]

כדי שנער יקבל טיפול, במקרה כזה

חייבים ראשית כל לידע את ההורים ואת המערכת. ללא המשטרה, לא ניתן הרי לאתר על מי ועל מה מדובר, והנה השוטרים הצליחו להגיע אליו תוך 45 דקות, מה שההורים לא הצליחו לעשות במשך 16 שנים. במקרים כאלה ההמטרה העיקרית היא למנוע ממנו או לעצור את מעשה ההתאבדות, ורק כשלב שני לטפל באכזבותיו בחיים ולהעבירו לטיפול מתאים. שום שיכנוע דרך שיחות טלפון או בצ´ט ברשת אינן יעילות כמו איתורו המהיר להעברתו המידית לטיפול אנשים מוסמכים, אלא יכולות רק לשמש כאמצעי לעקב את הביצוע זמנית, עד בואם של אנשי הרשויות, או הוריו. .

 

[shy-1]

מאחר והתגובה של הכותב האלמוני כל

כך מטומטמת, שפשוט חבל לי כל המקשים. מי שרוצה להתאבד, מתאבד !!! . ואם הוא רוצה להאשים או להסביר, הוא/היא משאירים מכתב. מי שמפרסם באינטרנט, מבקש עזרה, וטוב עשו ,סהר" שהצילו אותו. אני רק תקווה, שאת העזרה הוא יקבל, כי אם לא, בפעם הבאה......... SHY

 

[עדי[אילת]]

אם מה דעתך על הסוציולוגיה בכלל -

כדי לא לאכזב את המתאבד, לתת לו למות וחסל ? אחד-פחות, אחד יותר, כנראה לא כל כך משנה להם תיאורטית. כי הרי להם חשוב יותר לא לאכזב מטופל מאשר להצילו ממוות. אולי המסקנה המתבקשת - לא ללמוד סוציולוגיה בכלל, כי אם מסקנות המדע הזה הן כאלה, נראה לי, כי הוא לא תורם מי יודע מה לאנושות...

 

[yael_doron]

עוד על סוציולוגיה

מבלי להכנס להשאלה אם סוציולוגיה היא מדע מיותר... רציתי להעמיד דברים על דיוקם, כי הציטוט לא היה מדויק. הסוציולוגים מבחינים בין שני סוגי נסיונות אובדנות: האחד, כשהאדם באמת רוצה למות, והשני - כשהוא מנסה לזעוק לעזרה ולהתריע על חומרת מצבו הנפשי. במקרה הראשון - אם הוא מצליח למות - זו הצלחה מבחינתו. אם הוא לא - זה כשלון. אנשים שבאמת רוצים למות לא מתקשרים לאחרים, אלא פשוט הורגים את עצמם, ומנסים לעשות את זה בדרך היעילה ביותר. במקרה השני - אם הוא מצליח למות - זה כשלון, כמובן. אנשים שמנסים למחות על מצבם ובוחרים בדרך הקיצונית של נסיון אובדני, עושים את זה בצורה שתאפשר לאחרים להציל אותם, אם דרך זה שמודיעים למישהו (בטלפון או באנטרנט) ואם על ידי כך שמתאבדים בדרך שלא הורגת (למשל, מנסים לחתוך את הורידים לאורך היד במקום לרוחב...). ללא ספק, מי שמזאיר הודעה - לא רוצה למות, ולכן חובתו (המוסרית) של מי שמוצא את ההודעה - להצילו. יעל

 

[AYELET1]

תודה רבה יעל! ../images/Emo20.gif

 

[yael_doron]

בשמחה