מה דעתכם להפסיק להלחם?

[אורפיקן]

מה דעתכם להפסיק להלחם?

קראתי בעיון רב את הודעות הפורום והבנתי שלכולם יש כאן מטרה להתפתח ולהפוך לאנשים שלמים, מודעים ועצמתיים יותר. אך הדרך שבה אתם משתמשים נתפסת בעיני כדיס-הרמונית במידה מסויימת, מכיון שהטכניקות שאתם מייצגים תמיד דורשות איזושהי הפרדה, מלחמה, קריעה או חיפוש אחר "שדים" כאלו ואחרים.אולי תחשבו על דרך יותר זורמת, חיובית והוליסטית שבה אתם מציבים את עצמכם מלכתחילה במקום יותר טהור וטוב ושאתם מקבלים את כל הדברים שקורים לכם בברכה ומצטרפים איתם לזרימה האינסופית של הטבע... אולי תנסו להשתמש בדימויים עם קונוטציות יותר חיוביות שימלאו אתכם באנרגיות החיים השופעות... זה נראה כאילו אתם תופסים את המציאות ואת החיים כזירת קרב מתמדת שאי-אפשר לנוח בה אפילו לדקה, מה שמוביל לחוסר מנוחה ולחיפוש מתמיד אחר צרות כאלו ואחרות... ייתכן שתורות הלחימה נוצרו בשעת מצוקה לצרכי הגנה והתמודדות עם דברים פיזיים ומטאפיזיים כאחד, אך זה לא מחייב אותנו לתפוס כל הזמן את המציאות כזירת מצוקה... אין דבר שהוא באמת רע בעולם והיכולת האמיתית והעמוקה שלנו להתמודד עם אותו "הרע" היחסי, זה בעזרת ההבנה של תפקידו בעולם והכרה בקיומו כדבר הכרחי שהטבע יצר... ברגע שנבין את משמעותו של אותו "הרע", הוא פשוט יחלוף לו לבד בלי שנצטרך בכלל לחוות אותו, כמו שהרבה פעמים כשאתה מבין מהי מטרת מחלתך ולאיזה צורך היא פקדה אותך, המחלה פשוט עוברת לה... אז במקום להציב תנאים קשים, תנאים ארוכים ודרכים עמוסות לכיצד תוכלו להגיע למקום טוב יותר, פשוט קבלו את הכל והתאחדו עם הקיום כולו ומי ייתן ונהפוך כולנו לזרימה אחת גדולה יחד עם הטבע. בברכת האהבה הכנות וההקשבה.

 

[Kiru]

אז אם לסכם את מה שאמרת,

אתה שופט את האנשים בפורום על כך שהם לא הרמוניים מספיק לדעתך?

 

[אורפיקן]

אני לא שופט אותם, רק בוחן את דרכם..

אין טעם לסכם ולהכליל את כל מה שכתבתי בהגדרה אחת. לכל דבר שנכתב יש חלק ברעיון הדן בתפיסתינו את המציאות...

 

[ibag]

למה אין טעם?

גם בעיני נראה מה שכתבת כשיפוט. לא טרחת לשאול כדי "לאמת" את הבנותיך, לא כתבת שאתה מניח, לא כתבת שזה ההתרשמות שלך, לא הדגשת שזאת תפיסת המציאות שלך שנתון לשינוי...הצגת את דבריך כעובדות.

 

[אורפיקן]

אתה מתעלם ממילים שנכתבו...

אם תסתכל היטב בטקסט תראה שכתבתי מילים רבות שמראות שאני לא שופט אף אחד, למשל כתבתתי שזה נתפס בעיני וכו'... שים לב לפרטים הקטנים ואל תמהר בעצמך לשפוט אחרים...

 

[ibag]

א, ב,ג...

א.) כדי לקבוע בצורה כה חד משמעית איך האנשים המשתתפים בפורום זה פועלים וחיים, אתה צריך קודם לחוש את דרכם של כל אחד ואחד מהם. האם אתה מסוגל לעשות זאת? ב.) בעיני עצה "מוצדקת" רק בתאי שהמחלק אותו מיישם במלואו את הבנותיו. האם אתה מצליח לעשות זאת? ג.) למה אתה מתכוון באומריך "זירת מצוקה"? ד.) ה"רע" היחסי, לפי מה שאתה כותב, הוא דבר הכרחי שהטבע יצר. מצד שני, ברגע שנבין את משמעותו הוא יחלוף לו לבד בלי שנצטרך בכלל לחוות אותו. - איך אפשר להבין את משמעותו של דבר מה בלי לחוות אותו? - אם קיומו הכרחי, למה שיחלוף? ה.) מהי אחדות עם הקיום, להגדרתך? ו.)ברכת הכנות וההקשבה נשמע לי מעולה. ברכת האהבה? איך אתה יכול לאהוב אותי בלי שתכיר אותי ומבלי שעד עכשיו ידעתה על קיומי?

 

[אורפיקן]

אענה על שאלותיך בשמחה!

א) בכל תורה, מדע, שיטה ואמנות כלשהי יש עקרונות בסיסיים שאי-אפשר להתעלם מהם,התעלמות מהם תביא אותנו למצב של הכחשה וסילוף של הנושא כולו.למשל כשאנו בוחנים את הדת הקתולית, אנו בוחנים תחילה את עקרונותיה. ייתכן מצב שנראה בעינינו את אותם העקרונות כלא הגיוניים, לא הרמוניים, לא נכונים, לא מחוברים וכו'. זה לא אומר שבשביל לחוות דעה על עקרונות הדת הקתולית, אתה צריך להכיר כל אחד ואחד מהמיליארד קתולים שקיימים או לחוות את הקתוליות על בשרך, כלומר להיות קתולי. אתה יכול לעשות זאת מבחוץ ע"י הבנת העקרונות של הקתוליות וזו הסיבה שיש הרבה אנשים שבחרו לא להיות קתולים בלי להיות קתולים מעולם( אני מאמין שגם אתה לא קתולי מסיבה זו). ב)היו מס' פעמים רבות שיישמתי ואני כל הזמן מיישם את הבנתי זו במלואה והיא הצילה ושיפרה את חיי בנוסף למשמעות האדירה שהיא העניקה להם. ג)זירת מצוקה זה המצב בו הינך נדרש כל הזמן להלחם על משהו, שאתה תופס מלכתחילה את העולם כמקום מלא פגעים רבים שדורשים ממך להתמודד איתם תכופות, לא להרפות ולא לנוח עד שתתגבר, בדיוק כמו גוף שנמצא במצב לחימה עם מחלה כלשהי מוגדר במצב מצוקה. ד) קיומו הכרחי כדי שנבין משהו מסויים שאנו צריכים להבין. אותו ה"רע" הוא רק אמצעי, רק שליח למטרה הגדולה של כל אחד מאיתנו לחזור אל המרכז שלנו. ברגע שההבנה מושגת, אז אין לו יותר מקום ותפקיד בעולם לגביך- הוא הגשים את מהותו. התבונן נא בחייך היומיומיים ותראה כמה פעמים אתה מבין דברים בלא לחוות אותם, למשל, אתה מבין טוב מאוד מה זה התחשמלות ואתה מסיק מסקנה בהבנה שלך לגבי הסכנה שבה ולפיה אתה מנבא מה יכול לקרות לך אם תכניס סיכה לשקע חשמלי ומה יהיו התוצאות, אך אתה לא חייב להתנסות בהתחשמלות קטלנית שכזו בשביל להגיע לאותה ההבנה, אחרת לא היו הרבה אנשים בעולם... ה)המילה הנרדפת בשבילי לקיום היא טבע. הכל נכלל בתוך אותו הטבע והכל נוצר ממנו, אך לצערינו הרב האדם במרוצת השנים רצה מאוד להוציא את עצמו מאותו הקיום-טבע באשליה שהוא יכול להיות מרכז הקיום, הקיום עצמו ושליטו. תופעה זו של תפיסת ההפרדה בין האדם לבין הטבע הביאה לחוסר איזון עצום באדם עצמו ומאיים על קיומו בצורה תמידית. אחדות עם הקיום היא גם סוג של הבנה- הבנת חלקך, מיקומך ותפקידך בטבע, מה שמביא אותך בסופו של דבר להתאחד חזרה עם הקיום ולחיות בהרמוניה נצחית עם עצמך ועם הכל. ו)תן לי סיבה אחת ואמיתית למה לי לא לאהוב אותך. חוסר היכרות לא מונע אהבה. בברכת הכנות ההקשבה ואיך אפשר בלי האהבה כמובן.

 

[charlila]

אם העולם אינו זירת מצוקה, אז אנחנו

דון-קישוטים הלוחמים בתחנות רוח, וזה לא טוב. ואם העולם הוא אכן זירת מצוקה, אז אתה טומן את ראשך בחול, וזה לא ממש מומלץ. לדעתי, הוא זירת מצוקה באבוהו.

 

[charlila]

ובאשר לאהבה -

כן! כן! תאהב אותי! אני זקוקה לאהבה! (סתאם!) לי זה נשמע קצת קתולי, לאהוב באופן תיאורטי, מתוך - איך לומר? דוגמה.

 

[אורפיקן]

אם כבר פלטוניסטי...

וזו לא דוגמה למי שבאמת מבין את רעיון האהבה לעמקו ושלא משתמש בזה רק כקלישה ישנה... אני ממליץ לך לקרוא את המשתה של אפלטון (במידה ועוד לא קראת), ולנסות להתעמק בכתוב שדן באהבה...

 

[אורפיקן]

אז את מאששת את טענתי (בלי להכליל)..

זו בחירה שלך לחשוב כך, אבל לדעתי (אך ורק דעתי), זו בעיה גדולה לתפוס את העולם ככזה, כי זה גורם לך להיות בעמדה שבסופו של דבר תביא אותך לפירוד מסויים מהמציאות, לחוסר זרימה איתה ולהתשה עצמית. אני לא טוען שאין עם מה להתמודד בעולם, אני טוען שהדרך להתמודד עם הדברים הרבה יותר פשוטה והיא לא דורשת לחימה כלל וכלל, אלא קבלה והבנה של הדברים, מה שלא דורש ממך בסופו של דבר השקעת אנרגיה... במידה והדרך שאת הולכת בה נכונה, אני בטוח שיום אחד תגיעי לתובנה שאין דבר כזה שהוא באמת רע ושהמציאות היא ממש לא זירת מצוקה, אלא תעלה שנועדה להחזיר אותנו אל עצמינו ואל הטבע...

 

[charlila]

הלאה האפלטוניות! תחי האהבה!

(או שיש לומר תחי "הסטרייטיות"?) יא חבוב - לא מאמינה לך. "רעיון האהבה"... אהבה זה לא רעיון. זו תופעה גופנית או המרה של פוטנציאל אנרגטי. אני קולטת אותך מושך אותי למבוי סתום של פירוד והתשה. לא בא לי ללכת לשם.

 

[ibag]

../images/Emo6.gif

 

[אורפיקן]

מבוי סתום, פירוד, התשה: עוד מושגים.

ללקסיקון של תפיסת העולם המארסית...העולם באמת כל כך נורא?, הכוונות שלי כל כך רעות?, את בטוחה?

 

[ibag]

ושוב א,ב,ג...

א.) אז אתה הגעת להבנות שלך לאחר שהבנת את עקרונות של...של מה בעצם?אין כאן(לפחות אני לא מצליחה לראות) כת, אין כאן תורה, או דת או שיטה. יש כאן מספר אנשים עם הבנות , עקרונות, דרכים שונות (ובמובנים מסויימים מאד שונות אפילו). הדבר היחיד להערכתי ש"מאחד" אנשים אלה הוא שכמעט כל אחד התלהב מספרי קרלוס קסטנדה. במילה "לחימה" משתמשים כאן בפורום במובן הטולטקי שלה,במובן שקרלוס קסטנדה השתמש בספריו. כדי להבין פירוש זה אחד הדרכים הוא לקרוא ספרים אלה, אבל גם זה לא בהכרח יספיק. ב.)כל הכבוד ג.)מצב של מצוקה או זירת מצוקה הוא תירגום של המציאות ולא המציאות עצמה.אפשר לבחור לתרגם מצבים שונים כזירת מצוקה ואפשר גם ההיפך.אין תרגום שהוא עדיף על השני, לפחות לא באופן חד משמעי. צ'רלילה בחרה בתרגום שונה משלך כי אולי זה התרגום שיעזור להניע אותה, להעצים אותה. אני מניחה שאלה שיצרו אומנויות לחימה שונות לא ראו במצבם זירת מצוקה אלה זירת אתגרים. לא רואה שום מצב (גם כאשר מדובר במחלה סופנית) שהגוף צריך להילחם, אלא שהגוך צריך להרפות את עצמו. ד.)לא שיכנעת אותי. עדיין אני טוענת שאין שום אפשרות להבין משהו בלי לחוות אותו. אתה לא יכול להבין מה זה התחשמלות בלי להתחשמל. אתה יכול לבחור לא לרצות להבין את ההתחשמלות (ובצדק), אתה יכול להאמין לאחרים שזה מסוכן, אבל עד שאתה לא חווה את זה על עורך, הכל ישאר בגדר של סיפורים. מסכימה איתך שלמגרעות שלנו או כמו שאתה קראת לזה, ה"רע" היחסי- מבטיחים את ההתפתחות.עד שאתה לא סובל מהרע , גם לא תרצה לשנות אותה. ה.) סאבבה ו.)סיבה למה לא לאהוב אותי: אתה לא מכיר אותי. אתה לא יודע מה כוונותי.אתה לא יכול לדעת אם אני רוצה לפגוע בך, להזיק לך, להרוס לך את ביתך, להציק למשפחה שלך. אם אתה יכול לאהוב כל אחד ובכל מצב, תנסה לדמיין לעצמך נאצי שמול העיניים שלך מפוצץ את ראשם של כל המשפחה שלך. האם גם במצב זה הייתה מסוגל לשמור על אהבתך? סיבה נוספת אני, כנראה, מגדירה באופן שונה ממך את המילה אהבה. לפי הפירוש שלי האהבה נוצרת בין שני יצורים והוא לא חד כיווני.כלומר הוא לא יכול להתקיים אם רק צד אחד "אוהב". לפי ההגדרה זאת, ולפי זה שעם יד על הלב אני יכולה להגיד שאני באמת, באמת לא אוהבת אותך- אין מצב שיווצר ביננו קשר של אהבה.

 

[Talia E]

בעיניי הרושם שלך היה מוטעה;

אני בכלל לא חשה שההתרשמות שתארת מאפיינת אותי. מאיפה שאני מסתכלת, אנשים שהם לא לוחמים (במובן שאני מתכוונת אליו, כמובן - שהוא ככל הנראה שונה מזה שאתה מתכוון אליו) הם לעתים קרובות במצוקה הרבה יותר גדולה מאשר אנשים שהם כן לוחמים... מה שאני יודעת, הוא שאנשים חיים כאילו הם הולכים לחיות לעולמים; ישנים להם, עד שמגיע, אולי, איזשהו רגע (שקורה לעתים קרוב לסוף חייהם) שבו הם קולטים שהם ישנו כל החיים, שהם "בזבזו אותם", ש"החיים חמקו להם". אני לא רוצה להיות מאותם אנשים. אני יודעת שאנחנו כמו טיפות הנופלות ומתפצות אל הקרקע. אני רוצה לנסות להתמיר את עצמי למשהו אחר, שלא יתנפץ על הקרקע ואני עושה את המיטב שלי במסע הזה. אולי תקרא, אם אתה רוצה, את ספריו של קרלוס קסטנדה וזה עשוי להבהיר לך יותר.

 

[אורפיקן]

אני מסכים שלא צריך לישון כל החיים..

אני מבין היטב את כוונתך,אפשר להיות ערים למציאות גם בלי להילחם במרכיביה, זה הרבה יותר קל, פשוט ומהיר...

 

[kung fu]

שאלה יישומית

איך אפשר להיות ער לגמרי בלי להילחם באינרציה הקיימת / בשינה / בתרדמה? איני מכירה אדם שהוא ער כל הזמן. אני מכירה אנשים שהם ערים יותר מרוב האנשים, והם במצב זה כי הם נלחמים על החופש והעירות שלהם. העירות לא יכולה לנחות עלינו בלי שום עשייה או מחווה מצידנו

במאמר על העירות (קראת?) יש 12 משימות לעירות. אם תנסה לעשות את המשימות האלו, אני משערת שלא תצליח לעשות אותן ישר ברצף, בנסיון הראשון. אם טעיתי, אשמח לגלות זאת. (ברצינות! לא בציניות). זה יגיד לי בין היתר שהגעת לעירות בעזרת דרכים אחרות, ואז ארצה לשמוע עליהן

אני לא רוצה לדון באופן תיאורטי על: "אפשר להיות ערים למציאות גם בלי להילחם במרכיביה, זה הרבה יותר קל, פשוט ומהיר" מעדיפה לבדוק את זה איתך באופן מעשי...ואפשר לבדוק זאת בעזרת המשימות של העירות. באהבה!

 

[אורפיקן]

אני מתכוון אך ורק למישור הישומי...

הדרך שדיברתי עליה בתחילת דבריי היא ישומית לחלוטין והיא נקראת הבנה. זו לא אותה הבנה לינארית ורגילה שלקוחה מתחום הפסיכולוגיה הקוגנטיבית, זה סוג אחר של הבנה שבכדי להגיע אליה דורשת ממך ללמוד כמה עקרונות מטאפיזיים. הזכרתי את הדוגמא של המחלה: אני לא יודע לכמה מהאנשים פה יצא להיות ממש חולים בתקופה ממושכת ואני מקווה שאף אחד לא יצטרך אי-פעם להתמודד עם אתגר כזה, אך אם תשימו לב, שורש המחלה תמיד נעוץ באיזשהו חוסר איזון שנוצר במשך הזמן, ותפקיד המחלה היא לתקן אותו. מי שלא מבין על איזה חוסר איזון מדברת המחלה ולפיכך לא מתקן את דרכיו שהביאו לאותו חוסר האיזון, המחלה לא תעזוב אותו...מי שמבין את שורש המחלה, עצם אותה ההבנה יחול שינוי בכל המערך של אותו אדם שיביא לנסיגת המחלה, כמו-כן שסביר להניח שהוא יפעל אוטומטית לשנות את התנאים שיצרו את שורש המחלה. זוהי רק דוגמא לעקרון שמושתת על הקיום כולו בנוגע ל"מהות הרע", אותה היכולת להבין דברים מונעת מאיתנו מלכתחילה להיכנס למצבים קשים שתפקידם ללמדינו על עצמינו ועל העולם במטרה שנתפתח. מבחינתי, ההבנה היא העירות והיא לא דורשת מאיתנו מאמץ, אנו רק צריכים לקבל אותה ולתת לה מקום ברוחינו. אני מוכן לפרט בכל עת כיצד להגיע לאותה ההבנה ומהם העקרונות האלו, במידה וזה יעניין... כנות, הקשבה, אהבה.

 

[kung fu]

אחלה ../images/Emo13.gif

הבנתי למה אתה מתכוון בהבנה של שורשר המחלה וכו'. זה ברור

אני גם מבינה למה אתה מתכוון כאן: "אותה היכולת להבין דברים מונעת מאיתנו מלכתחילה להיכנס למצבים קשים שתפקידם ללמדינו על עצמינו ועל העולם במטרה שנתפתח." אבל לא הבנתי איך ההבנה הזאת קשורה לעירות? איך זה שמישהו למשל יודע שהוא יצר מחלה בשביל לנוח ולא לעבוד כל הזמן..... קשור לזה שהוא יהיה מודע לעצמו, ער, לא ישכח את עצמו, לא יהיה אוטומטי וכו'? פשוט לא רואה את הקשר בין העירות לבין ההבנה שעליה כתבת. אם תוכל לפרט, ואשמח גם לקרוא כיצב להגיע להבנה שעליה אתה מדבר והעקרונות להגיע לשם.