מה דעתכם להפסיק להלחם?
קראתי בעיון רב את הודעות הפורום והבנתי שלכולם יש כאן מטרה להתפתח ולהפוך לאנשים שלמים, מודעים ועצמתיים יותר. אך הדרך שבה אתם משתמשים נתפסת בעיני כדיס-הרמונית במידה מסויימת, מכיון שהטכניקות שאתם מייצגים תמיד דורשות איזושהי הפרדה, מלחמה, קריעה או חיפוש אחר "שדים" כאלו ואחרים.אולי תחשבו על דרך יותר זורמת, חיובית והוליסטית שבה אתם מציבים את עצמכם מלכתחילה במקום יותר טהור וטוב ושאתם מקבלים את כל הדברים שקורים לכם בברכה ומצטרפים איתם לזרימה האינסופית של הטבע... אולי תנסו להשתמש בדימויים עם קונוטציות יותר חיוביות שימלאו אתכם באנרגיות החיים השופעות... זה נראה כאילו אתם תופסים את המציאות ואת החיים כזירת קרב מתמדת שאי-אפשר לנוח בה אפילו לדקה, מה שמוביל לחוסר מנוחה ולחיפוש מתמיד אחר צרות כאלו ואחרות... ייתכן שתורות הלחימה נוצרו בשעת מצוקה לצרכי הגנה והתמודדות עם דברים פיזיים ומטאפיזיים כאחד, אך זה לא מחייב אותנו לתפוס כל הזמן את המציאות כזירת מצוקה... אין דבר שהוא באמת רע בעולם והיכולת האמיתית והעמוקה שלנו להתמודד עם אותו "הרע" היחסי, זה בעזרת ההבנה של תפקידו בעולם והכרה בקיומו כדבר הכרחי שהטבע יצר... ברגע שנבין את משמעותו של אותו "הרע", הוא פשוט יחלוף לו לבד בלי שנצטרך בכלל לחוות אותו, כמו שהרבה פעמים כשאתה מבין מהי מטרת מחלתך ולאיזה צורך היא פקדה אותך, המחלה פשוט עוברת לה... אז במקום להציב תנאים קשים, תנאים ארוכים ודרכים עמוסות לכיצד תוכלו להגיע למקום טוב יותר, פשוט קבלו את הכל והתאחדו עם הקיום כולו ומי ייתן ונהפוך כולנו לזרימה אחת גדולה יחד עם הטבע. בברכת האהבה הכנות וההקשבה.
קראתי בעיון רב את הודעות הפורום והבנתי שלכולם יש כאן מטרה להתפתח ולהפוך לאנשים שלמים, מודעים ועצמתיים יותר. אך הדרך שבה אתם משתמשים נתפסת בעיני כדיס-הרמונית במידה מסויימת, מכיון שהטכניקות שאתם מייצגים תמיד דורשות איזושהי הפרדה, מלחמה, קריעה או חיפוש אחר "שדים" כאלו ואחרים.אולי תחשבו על דרך יותר זורמת, חיובית והוליסטית שבה אתם מציבים את עצמכם מלכתחילה במקום יותר טהור וטוב ושאתם מקבלים את כל הדברים שקורים לכם בברכה ומצטרפים איתם לזרימה האינסופית של הטבע... אולי תנסו להשתמש בדימויים עם קונוטציות יותר חיוביות שימלאו אתכם באנרגיות החיים השופעות... זה נראה כאילו אתם תופסים את המציאות ואת החיים כזירת קרב מתמדת שאי-אפשר לנוח בה אפילו לדקה, מה שמוביל לחוסר מנוחה ולחיפוש מתמיד אחר צרות כאלו ואחרות... ייתכן שתורות הלחימה נוצרו בשעת מצוקה לצרכי הגנה והתמודדות עם דברים פיזיים ומטאפיזיים כאחד, אך זה לא מחייב אותנו לתפוס כל הזמן את המציאות כזירת מצוקה... אין דבר שהוא באמת רע בעולם והיכולת האמיתית והעמוקה שלנו להתמודד עם אותו "הרע" היחסי, זה בעזרת ההבנה של תפקידו בעולם והכרה בקיומו כדבר הכרחי שהטבע יצר... ברגע שנבין את משמעותו של אותו "הרע", הוא פשוט יחלוף לו לבד בלי שנצטרך בכלל לחוות אותו, כמו שהרבה פעמים כשאתה מבין מהי מטרת מחלתך ולאיזה צורך היא פקדה אותך, המחלה פשוט עוברת לה... אז במקום להציב תנאים קשים, תנאים ארוכים ודרכים עמוסות לכיצד תוכלו להגיע למקום טוב יותר, פשוט קבלו את הכל והתאחדו עם הקיום כולו ומי ייתן ונהפוך כולנו לזרימה אחת גדולה יחד עם הטבע. בברכת האהבה הכנות וההקשבה.